כמוזיקאי ומכור למוזיקה אני מודה שסבאדו היא אחת מהלהקות שהכי סיקרנה אותי ועוררה בי השראה. העובדה שאתם מבקרים בישראל בפעם הראשונה באמת מרגשת עבורי, ועבור מספר רב של אנשים. תוכלו לומר לי מה קורה בימים אלה עם סבאדו, ואיך אתם מרגישים עם הפעם הראשונה שלכם בת"א כלהקה? הרי היית פה פעמיים כבר עם דינוזאור ג'וניור.
הייתי בתל אביב פעמיים כבר עם דינוזאור ג'וניור. זו זכות לחזור לישראל עם סבאדו. אנחנו תרים כבר 5 שנים בהרכב הנוכחי, וזו הגרסה הכי חזקה של הלהקה עד כה. אנחנו מאד נהנים לנגן במקומות שמעולם לא ניגנו בהם. חבריי ללהקה מתרגשים כמוני.
כשהאזנתי בפעם הראשונה ל-"Gimme Indie Rock" של סבאדו, קיבלתי את ההרגשה שזה יהפך המנון אלטרנטיבי משמעותי. תוכל לספר על התקופה שהקלטתם את השיר הזה, על האווירה בלהקה? האם הרגשת בזמן אמת שהשיר סימל שינוי מהותי בתהליך היצירתי של הלהקה? איך אתה מרגיש בקשר לשיר הזה היום?
בתקופה שכתבנו את השיר, המונח היה מונח מאד משומש על ידי עיתונאי מוזיקה ומעריצים כדי לתאר את המוזיקה המחתרתית של אותה תקופה. זו הייתה גם התקופה שגראנג' כסגנון הפך למסחרי (להקות הוחתמו על ידי חברות תקליטים גדולות). סבאדו בראשיתה הייתה להקה מאד מרדנית ולא החשבנו את עצמנו כחלק משום דבר. המונח "אינדי רוק" חסר משמעות. זה לא מתאר סאונד או סוג של מוזיקה. זה מתייחס לאופן שבו המוזיקה משוחררת, דבר שעניין נראה לי מגוחך. השיר היה סרקסטי, נכתב כבדיחה כמה שעות לפני הופעה מקומית. שיכתבתי את המילים לאחר מכן, והתייחסתי לסצנה שבה פעלנו למרות ההתנגדות שלנו להיות חלק ממשהו. ציינתי בשיר את הלהקות שהייתי חלק מהן, הלהקות שהשפיעו עלינו ולהקות שפעלו לצידנו (כמו Super Chunk ו-Pavement). כשזה הוקלט זה קיבל חיים משלו. זה היה אחד השירים הראשונים שעשינו בו שימוש בכיוון מסורתי ובמבנה שיר פופ. באופן אירוני למרות הגישה האאוטסיידרית של הלהקה, השיר הפך לחלק בלתי נפרד מהדימוי שלה.
עם כל הכבוד שאני רוחש לדינוזאור ג'וניור, תמיד הרגשתי שהלהקה המשמעותית יותר שלך היא סבאדו. תוכל לספר קצת על הזמן שהחלטת לעזוב את דינוזאור ג'וניור ולהקדיש את עצמך לסבאדו?
כדי להבהיר - פוטרתי מדינוזאור ג'וניור. לא הייתי עוזב את הלהקה בעצמי. חששתי יותר מדי לפעול לבדי! אבל ברגע שקלטתי מה שקורה לי, הבנתי שיהיה לי יותר זמן לשתף פעולה עם אריק גפני (חברי ללהקת סבאדו). ביקשנו מג'ייסון לוונסטיין להצטרף, מה שגיבש את ההרכב מאד כלהקה תרה. בהתחלה התחלנו להיות גם להקה אקוסטית וגם להקת נויז חשמלית וגם להקת פאוור פופ. התחלנו לנגן הופעות ברחבי ארה"ב ודברים התפתחו מהר.
אני מחשיב את האלבום "Bubble and Scrape" כנקודת מפנה והרמת רף מודעת עבור סבאדו. האם אתה גם מרגיש כך?
כן, זה היה כשהחלטתי לנגן את כל השירים שלי עם הלהקה. ויתרתי על החלק האקוסטי של מה שעשיתי בעבר, והתרכזתי לגמרי בסבאדו כישות שתרה ומופיעה.
הקמת את הלהקה עם אריק גפני, שעזב אותה באופן רשמי אחרי האלבום "Bakesale". הרושם היה שהעזיבה שלו לא השפיעה באופן משמעותי על הלהקה, לפחות לא מבחינה מוזיקלית, מאחר ואתה וג'ייסון המשכתם עם האג'נדה של סבאדו. איך מערכת היחסים שלך עם אריק היום? מה הייתה האווירה בתקופת עזיבתו, טובה או להפך?
אריק עזב את הלהקה באופן די סדיר, ככה שזה לא היה מאורע טראומטי או דרמטי במיוחד. הוא התלונן הרבה ואף פעם לא היה ממש שמח להיות איתי, אז זה היה די משחרר לאפשר לו לעזוב את הלהקה. הוא פרש מסיבובי הופעות ולא רצה שאהיה מעורב באף אחד מהפרויקטים שלו, אז זה היה לטובה.
רוב האנשים חושבים ש-"Harmacy" הוא האלבום הטוב ביותר שלכם. האם גם אתה מרגיש כך?
אני לא כל כך אוהב איך שהלהקה נשמעת ב-"Harmacy". הגענו למקום שבו כתיבת השירים עברה את היכולת הטכנית שלנו לבצע אותם. המתופף שלנו בתקופה ההיא לא היה מתופף שהקדיש את זמנו לנגינה כל כך. הוא היה מאד בסיסי, והשירים נעשו מורכבים יותר. אני מרגיש שההקלטות יכלו להיות טובות יותר. זה היה מתסכל בזמנו. לא רציתי שהלהקה "תתמסחר" ולא רציתי שהיא תהפך ליותר מדי מקצועית, אבל גם רציתי להיות מסוגל לבצע את השירים טוב מבחינה דינמית. אחד הדברים העצובים בקשר לעזיבתו של אריק גפני הוא העובדה שהוא מתופף מעולה. היה לו סגנון מאד מיוחד. ב-"Harmacy" יש כמה שירים טובים מאד, אבל האלבום ככלל בוגד במגבלות של הלהקה.
אחד הדברים הכי מסקרנים בנוגע לסבאדו הוא המיקס בין שירים של שלך לשירים של ג'ייסון, בין רגש, לזעם, הבעיטה והליטוף. אתה יכול לספר לנו קצת בנוגע לתהליך הכתיבה? אתם כותבים יחד? או שכל אחד מכם עובד על השירים שלו לבד? הרבה אנשים מחשיבים אתכם כלנון-מקרטני של עולם האינדי. האם יש משהו בהשוואה הזו?
יש כמה יוצאים מן הכלל אבל אנחנו כותבים לבד. ג'ייסון ממש לא אוהב את ההשוואה ללנון ומקרטני. אני כותב את הבסיס של השיר ומצפה מהלהקה למלא את החללים. מה שהם מביאים מרחיב את השיר והוא נהיה הרבה יותר ממה שאני יכלתי לעשות לבדי. ג'ייסון כותב הרבה פעמים את כל חלקי השיר לבדו. הסגנון שלו יותר דומה לזה של ג'יי מאסקיס, כי הוא, כמו ג'יי, מתופף מוכשר, והרבה פעמים כבר מדמיין את תפקידי התופים בזמן שהוא כותב את השיר.
"The Sebadoh" הוא האלבום האחרון לפני שהלהקה יצאה להפסקה בשנת 2000. האם הרגשת כבר שזה יהיה האלבום האחרון אז? האם השמועות בנוגע לחיכוכים ואי הסכמות בינך לבין לוונסטיין נכונות? האם זה מה שגרם להתפוררות הלהקה? אני מניח שכיום מערכת היחסים ביניכם הרבה יותר סולידית וחיובית.
הרגשתי שזה LP מאד חזק. לא חשבתי שהוא יהיה האחרון שלנו. יותר מכל תקליט סבאדו אחר, הוא תופס את המהות לייב של הלהקה. ג'ייסון ואני רצינו לעשות אלבום שהוא שאפתני מוזיקלית. לא היה ממש מתח בלהקה באותה התקופה, חוץ מהתשוקה שהיינו צריכים כדי לייצר את התקליט הכי טוב שיכולנו. היה לנו כסף וזמן באותה התקופה לעבוד על אלבום שאפתני, וזה מה שאני מרגיש שעשינו.
הרבה אנשים קיבלו את אלבום ה"קאמבק" סולו שלך, אלבום פנטסטי אני מוכרח לומר, עם חיוך פנימי וחיצוני מאד גדול. "Defend Yourself" שוחרר ב-2013 והדבר הכי מדהים בנוגע אליו הוא שהוא נשמע כמו המשך ישיר של האלבום הקודם. כאילו 13 שנים לא עברו. איך אתם עושים את זה?
אנחנו שומרים על הכל פשוט.
אני מחשיב את השיר "Don't" של הלהקה האחרת שלך, דינוזאור ג'וניור, כאחד השירים הכי הארדקור והכי קשוחים שלך. תוכל לספר לי קצת עליו?
לא תרמתי שום שיר לאלבום "Bug", מתוך הנחה שג'יי לא רצה את הקול שלי באלבום. הוא היה נוכחות מאוד קשה בחיים שלי, והיה לי מאד ברור שהוא לא רוצה אותי בסביבה. ברטרוספקטיבה, נדמה שהוא דווקא כן רצה שאתרום לאלבום, ובסופו של דבר גם כתב עבורה את השיר "Don't". לצרוח "Why Don't You Like Me", שוב ושוב נראה לי אילוסטרציה מבריקה של המערכת יחסים שלנו עם ג'יי בזמנו. בזמן ההקלטות צרחתי כל כך הרבה שדיממתי מהגרון.
מה התוכניות של סבאדו לעתיד? האם אנחנו צפויים לראות אלבום חדש?
יש לי התחייבויות לדינוזאור ג'וניור לארבעת החודשים הקרובים. אחר כך נראה מה יקרה!
לסיום, אני מאד אשמח לדעת מה המקור לשם הלהקה, מה המשעות של שם הלהקה ומה השם מסמל עבורך?
כילד המצאתי הרבה מילים ו-"Sebadoh" הייתה אחת מהן. הרגשתי שזה השם הכי טוב לתת ללהקה. שם שלא היה מקושר או מחובר לשום סוג של דימוי או משמעות קונבנציונלית. סבאדו נשמע ילדותי (פליי-דו זה סוג של פלסטלינה לילדים) וגם שבטי, וזה מה שרציתי שהלהקה תשדר.
להקת Sebodah, תופיע ב-18 באוקטובר בבארבי תל אביב