נתחיל מהשורה התחתונה. נתחיל ממנה כי היא הפוכה לחלוטין להיגיון ולכן חשוב להדגיש אותה כבר כעת: כדאי לכם לצפות ב "פרודים", הקומדיה החדשה של רשת. כדאי לכם לעשות את זה כי אחת לתקופה מצליחה סדרה מקומית חדשה לפעור חור בתחתית הבאר ולגרור את כולנו יחד איתה לשפל חדש. בימים שבהם כולם ממששים את הדופק של התרבות הישראלית, חשוב להיות מעודכנים. כדאי לכם לעשות את זה בעיקר כדי להבין איך האנשים באחת משתי הזכייניות הבכירות בישראל רואים אתכם, מה הם חושבים על רמת ההומור שלכם ורמת התוכן שמגיעה לכם. אלה אותם האנשים שיטענו אחר כך בעזות מצח שהם מייצרים "טלוויזיה ערכית לכל המשפחה", חשוב שתזכרו את הסדרה הזו כשהיום הזה יגיע.
"פרודים" מגוללת את סיפורם של ארבעה חברי ילדות, כולם עברו את גיל 40: נדב (רון שחר) הוא רודף השמלות הנצחי, גם הרבה אחרי שנישא; רני (קובי מימון) הוא הגבר האפור והמפוחד שהכיר רק אישה אחת בחייו ומיד התחתן איתה; אריאל (יוסי מרשק) הוא ההיפוכונדר חולה הניקיון, ושמוליק (פיני קדרון), ובכן שמוליק הוא שמנמן טוב לב (זאת לא טעות, אלה שני המאפיינים היחידים שלו). בצירוף מקרים מדהים מוצאים הארבעה את עצמם מסיימים את נישואיהם בדיוק אותו הזמן, ויוצאים אל שוק הרווקים ולהשתלב בעולם הצעיר שאותו נטשו מזמן.
את "פרודים" יצר דניאל לפין, מי שאחראי גם ל"החיים זה לא הכל", ששודרה ברשת במשך תשע עונות רצופות. שורת הקרדיט הזאת חשובה מפני ש"החיים זה לא הכל" היתה סמל של כתיבה סתמית, דמויות עייפות והסתפקות בבינוניות. יש סיכוי שנשארה על המסך כל כך הרבה זמן מפני שאף אחד לא הבחין שהיא עדיין משודרת. גם ב"החיים זה לא הכל" ניהלו הדמויות יחסים אהבה-שנאה עם מוסד הנישואין וניסו לחוות את העולם שבחוץ, אבל בלי לומר דבר משמעותי, משעשע או מקורי. הצרה היא שליד "פרודים", "החיים זה לא הכל" היא יצירת מופת.
אז מה מצחיק בלהיות רווק בגיל 40? המעבר לדירת רווקים כמובן. ומה עושים כשעוברים לדירת רווקים? מזמינים את גרגורי וגרגורי, מובילי רהיטים. זה מצחיק נורא כי הם רוסים ולכל הרוסים קוראים גרגורי והם כולם עובדים בהובלה. אבל הכי מצחיק זה כשהמנהל שלהם ייבגני מגיע לעזור להם להעלות פסנתר במדרגות. כי ייבגני יודע לשיר "קלינקה", וזה מצחיק כי זה מה שרוסים עושים תמיד בעבודה. זה גם השיר היחיד שהם מכירים. ומה הכי הכי מצחיק בלהיות רווק? שהדירה מתפרקת כמובן. אתם יודעים, חיווט החשמל גרוע והמים לא זורמים כמו שצריך. הומור דק וחד כזה, שיפתיע אתכם בכל פעם מחדש.
מילא ההומור הגזעני, חכו שתשמעו את הסיבות שבגללן הפרודים הופכים להיות
ובכן, פרודים. זה קורה כי הבעל בוגד באשתו או האישה בוגדת בבעלה. נדב הוא כמובן הבוגד כי הוא גבר-גבר ורני הוא כמובן הנבגד כי זה מה שמגיע למי שנאמן לאישה אחת. כלומר, אפילו בבסיס של הסדרה, בעמוד השדרה שאמור לייצר את הקרקע להתפתחות של הדמויות, לא הושקעה אפילו שנייה של יצירתיות או רגע של מחשבה מקורית. פרידות מתרחשות בגלל שבני הזוג בוגדים זה בזה, הרי לא יכולה להיות עוד סיבה. נאמנות זה פאסה כי כולם בוגדים, והסייד-קיק? הוא תמיד יהיה שמן. כי שמנים זה מצחיק והם תמיד מחזיקים פיצות ביד. שמן עם פיצה! הנה, כבר צחקתם.
הצפייה ב"פרודים" כל כך טראומתית ששוב עולה בפעם המי יודע כמה השאלה "איך הדבר הזה אושר לשידור"? ואז עולה גם התהייה האם שוב הכל נועד כדי להפוך אותנו לשפני ניסיון. כי מי יודע? אולי איזה פראייר מרשת זרה בפסטיבל טלוויזיה תורן לא ישים לב ונוכל לדחוף לו את הפורמט המדהים הזה. המסך של ערוץ 2 הרי סובל כל מפגע טלוויזיוני, והצופים שלו? הם ממילא מתעצלים להעביר ערוץ. גזענות? קלישאות רווקות דלוחות? הומור מיושן וחסר מעוף? מה זה כבר חשוב. אם אתם לא תאכלו את זה, נתקע את זה לאיזה ברזילאי. איך רני אומר במהלך הפרק? "אה, הומור. כדאי שתודיעו לנו קודם".
קטנה
הבדיחה הכי טובה בפרק נאמרה דווקא ברוסית, כשגרגורי וגרגורי התווכחו ביניהם על ההבדל בין סרקזם לציניות. לוויכוח הזה אפילו לא צורף תרגום, כי למה לבזבז כתובית על משהו שעלול לגרום לכם לחייך?