דווקא באחת התקופות המתוחות שידעה העיר נפתחה השבוע עונת התערוכות בירושלים. במסגרת התערוכה בפארק המסילה ששוקם בשנים האחרונות על חורבותיה של מסילת רכבת שעשתה פעם את דרכה כל הדרך לדמשק.
התערוכה "2048" יועדה בתחילה לרכבת הקלה בירושלים אך הועברה למיקומה החדש בשל חשש של החברה המפעילה את הרכבת מתגובות ביקורתיות ואלימות של הציבור, נוכח יצירות האמנות שיוצגו בה.
התערוכה מנסה לדמיין כיצד תיראה מדינת ישראל מאה שנים לאחר הקמתה, בשנת 2048. בין היתר, הצופים היו יכולים להשתתף במסע בעקבות החמור שיוביל לעיר הקודש את המשיח שיצר גיא קניגשטיין, להאזין לעבודת סאונד של האמנית יעל סלומה המשלבת שיחות עם בעלי מלאכה שהחלו ליצור חפצים עבור בית המקדש השלישי ולהצטלם במלבושיו של אחד הכוהנים על רקע המקדש בסטודיו מאולתר לצילום שיצרה צפיה דגני.
למרות הלוקיישן הנוכחי שצמוד למתנ"ס של השכונה הערבית בית צפאפא, מבין 20 האמנים רק שניים הם ערבים. הבימאי סכנדר קובטי ("עג'מי") שהציג מיצב וידיאו לא הגיע אל התערוכה שנפתחה וננעלה אמש (שלישי) והציירת נסרין אבו בכר סרבה להתראיין. במהלך הערב נערים מבית צפאפא דווקא מצאו את דרכם אל התערוכה. אחד מהם, מחמוד כבן 18 שעובד בבית מלון בעיר, אפילו השתתף במיצב הוידיאו של נדב עשור וביצע בזה אחר זה שירים בעברית וערבית מהם יכלו ליהנות העוברים והשבים.