טלוויזיה

אמרה "לא" והתכוונה לזה: "אונס בקמפוס" רוצה לשנות את העולם

"אונס בקמפוס" לוקח את האינדיווידואליות ממקרי האונס בקולג'ים בארצות הברית ומצהיר כי מדובר בתופעה וכי יש לטפל בה בהתאם על מנת להימנע מהפירות הרקובים שמניב הטיפול הפרטני

עמית אשל
26/10/2015
יח"צ - חד פעמי

"כפי שההורים שלכם ידעו כשהביאו אתכם הנה, מה שקורה בקולג' נשאר בקולג'. רוב הזמן".

כבר בדקות הראשונות של הסרט הדוקומנטרי "אונס בקמפוס", מבהיר הבמאי קירבי דיק את מה שנראה ב-113 הדקות של הסרט: גם באוניברסיטאות הנחשבות ביותר בארצות הברית יודעים שיש דברים שלא צריכים לצאת החוצה. ציונים גבוהים והשתלבות מהירה במשרות בכירות ראויים לפרסום, אכיפה מוגברת של העתקות ומרמה בין כתלי הקמפוס חשובה מאין כמותה ליחסי הציבור, אבל בכל הנוגע לתקיפות מיניות, שעל פי הסטטיסטיקה יחווה אחד מכל ארבעה סטודנטים וסטודנטיות – אפשר וצריך לטאטא. הסרט מציג את היעד החדש לתגובה, כי המלחמה היא כבר לא רק נגד התוקפים, אלא נגד מעלימי העין – המוסדות האקדמיים.

לו הייתי צריכה לתאר את הסרט במילה אחת בלבד, "מטריד" היתה עושה זאת באופן מדויק. דיק, בסיוע נפגעות ונפגעי תקיפה מינית, מרצים ששילמו בפרנסתם על כך שלא העלימו עין ואפילו כמה אנסים מורשעים, לוקח את האינדיווידואליות ממקרי האונס בקולג'ים ומצהיר כי מדובר בתופעה וכי יש לטפל בה בהתאם. הטיפולים הפרטניים בתוך המוסדות הנחשבים ביותר – ייל, סטנפורד, ברקלי ואוניברסיטת צפון קרוליינה לדוגמה – מניבים פירות רקובים מאוד. כאלה שגורמים לאנשי אבטחה להתפטר ולנפגעות תקיפה מינית להתאבד. כאלה שמנפצים את החלום האמריקני שהוביל את אותן צעירות מוכשרות אל הקולג'ים, ומותירים אותן לבד לחלוטין אל מול עצמן ומול המערכת.

ברגישות אין קץ, עוקב דיק אחר שתי נשים שלקחו את החוק לידיים. בחינה מדוקדקת של החוק הביאה את שתי שורדות האונס למצוא שניתן לדרוש ממחלקת החינוך לפתוח בחקירה פדרלית נגד אוניברסיטת צפון קרוליינה. משם הן יצאו למסע בין קולג'ים בארצות הברית על מנת ליידע את הסטודנטיות שהן לא לבד וכי יש דרך חוקית להתמודד עם העלמת העין מטעם המוסדות, ונתקלו בקשיים מצד מוסדות הלימוד; האוניברסיטאות אף ניסו למנוע מהן להיכנס כדי לא להעמיד בסכנה את הקריירה של הספורטאים, את הכספים שזורמים מהאחוות השונות שמועדות לפורענות בכל הנוגע לתקיפות מיניות ואת התרומות המתוכננות למוסדות. עם זאת, האקטים האחרונים גרמו להן, בסופו של דבר, להילחם חזק יותר והציפו את המאבק לסדר היום הציבורי, כך שכיום יותר מ-100 קולג'ים עומדים תחת חקירה פדרלית בנושא.

טוב לדעת (מקודם)

הסוד לשיפור חיי המין שלכם – כעת במבצע מיוחד

מוגש מטעם "גברא"
אונס בקמפוס.
הציפו את המאבק לסדר היום הציבורי
המרחק מההורים, העידוד מטעם החברה וחוסר היכולת לעמוד מול מוסד אקדמי, הם לא גורמים אינדיווידואליים אלא חוצי יבשות, ולכן מצריכים טיפול כזה, ולא טיפול נקודתי

תמונת המראה שמציב דיק ב"אונס בקמפוס" מצביעה על מגמה בינלאומית שמורגשת גם בקרב הסטודנטיות באוניברסיטאות בישראל. סטודנטיות נפגעות תקיפה מינית מבינות, כמו שאמרה אחת המרואיינות בסרט, שהסיוט האמיתי מתחיל למעשה אחרי שנפגעת תקיפה מגישה תלונה. הן מחליטות לקחת את הטיפול בתופעה לידיהן; מקימות מעגלי תמיכה, מציעות סיוע משפטי וייעוץ זו לזו ומפגינות למען אלה שחוששות להשמיע את קולן. הן מאמינות לכל מי שזקוקה לאמון, משום שהסביבה העוינת במוסד האקדמי לא תמיד עושה זאת. וכשאזרחיות נאלצות לצאת לרשתות החברתיות ולרחובות ולפעול – מדובר בנורה אדומה עבור המוסדות והרשויות האחראיים, משום שמישהו לוקח להם את התפקיד שהם כשלו בביצועו.

וכאן מגיע השינוי. כאשר מחברים את המקרים הפרטניים בכל המוסדות, דיק מבין שמדובר במכה בינלאומית. המרחק מההורים, העידוד מטעם החברה וחוסר היכולת לעמוד מול מוסד בעל שם כלל עולמי, הם לא גורמים אינדיווידואליים אלא חוצי יבשות, ולכן מצריכים טיפול כזה, ולא טיפול נקודתי. האמירה של אחד הדיקנים, לפיה "יש דברים שנשארים בקולג'", אינה מאפיינת מוסד כזה או אחר, אלא מהווה קוד ברור בכלל המוסדות – אנחנו לא נסייע בהכפשת שמנו.

זוכות לכינוי "רודפות בצע ותשומת לב"(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)
מהסרט עולה שמול העלמת העין, הענישה המגוחכת לאחר "חקירות פנימיות" במוסדות האקדמיים והסביבה העוינת, נותר רק להפוך שולחנות ולהתחיל לפעול לבד

אז מה עושים? מהסרט עולה שמול העלמת העין, הענישה המגוחכת לאחר "חקירות פנימיות" במוסדות האקדמיים והסביבה העוינת (אחת מנפגעות התקיפה המינית שנחשפה קיבלה מתנה בדמות סכין וכיתוב מאיים על קיר מגוריה), נותר רק להפוך שולחנות ולהתחיל לפעול לבד. מטריד. ועצוב. הפעילות, בניגוד למה שניתן לחשוב, לא זוכה להערכה רבה בין כותלי הקמפוס. הסטודנטים מסרבים להתייחס למתלוננות שנחשפות בצורה שאינה מתייגת אותן כ"שקרניות" או "רודפות בצע ותשומת לב", בעוד במרתפי האחוות ממשיכים לטפטף סם אונס לצעירות, וסטודנטים צועקים מחוץ למגורי תלמידות שנה א': "'לא' אומר 'כן', 'כן' אומר 'אנאלי".

על אף שהסרט מציג תמונת מצב עגומה – הוא מעניק גם אופטימיות זהירה. האומץ, הדרישה לצדק והמאבק העיקש שלא לטאטא את התופעה, עוד יחלחלו לסטודנטים ברחבי העולם, ומי יודע, אולי גם למוסדות האקדמיים. כפי שאמרה אחת המרואיינות, "אני, בגיל 20, עוד אנצח מוסד בן 200".

"אונס בקמפוס" ישודר ביום שישי הקרוב ב-yes דוקו בשעה 21:30. הסרט זמין לצפייה בחינם ב-yes VOD.

  • אונס בקמפוס

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully