אם אתם רוצים לראות מצלמות נייחות שמצלמות שוטים ארוכים מאוד של חדרים שבהם אנשים ישנים, ומדי פעם קורה משהו מפחיד טוב, בטח ראיתם את זה כבר. חמש פעמים. סדרת "פעילות על טבעית" מלאה בשוטים של אנשים ישנים במיטות במשך הרבה זמן. ולפעמים קורה משהו מפחיד. הכוונה היא לא לרדת על הסדרה הזאת כשמגיעים לסרטים האלה במצב הרוח הנכון, הם יכולים להיות מפחידים מאוד. אבל היו כבר חמישה כאלה; בשלב כלשהו, צילומים של אנשים ישנים בחדרים אפלים מתחילים לחזור על עצמם.
איך אפשר לחדש, שאלו את עצמם מפיקי הסדרה, וענו לעצמם את אחת התשובות הישנות בהיסטוריה: תלת-ממד! תלת-ממד הוא גימיק קבוע שנוסף לסדרות אימה עייפות, עד כדי כך שהוא נראה כמעט כמו קללה: כל סדרת סרטי אימה שהגיעה לשלב התלת-ממד הסתיימה. "מלתעות 3D" היה סרט "מלתעות" האחרון, למרות מה שניסו לומר לנו ב"בחזרה לעתיד". "סיוט ברחוב אלם 3D" חיסל את הסדרה, לפחות עד לקאמבקים. "המסור 7" היה הסרט היחיד בסדרה שהוקרן בתלת-ממד, וגם האחרון בה. ונראה שאותה קללה איומה גבתה קורבן נוסף בדמות "פעילות על טבעית", שהוציאה עכשיו את הסרט הראשון שלה בתלת-ממד, ונראה שהוא יהיה האחרון. תלת-ממד נראה כמו משהו שבאופן בסיסי לא משתלב עם "פעילות על טבעית", פשוט משום שזוהי סדרת סרטי פאונד-פוטג' הרעיון שכל הסרט צולם כביכול על ידי המשתתפים בו, במצלמות וידאו ביתיות או טלפונים סלולריים. פאונד-פוטג' לא יכול להיות תלת-ממד מהסיבה הפשוטה שמצלמות וידאו ביתיות לא מצלמות בתלת-ממד.
אבל מעל המשוכה הזאת הסרט קופץ די יפה, ומוצא דרך חביבה לשלב את הגימיק החדש. גם הפעם, כמו בכל כך הרבה סרטים קודמים בסדרה, הגיבורים מסתובבים בבית הגדול של עצמם, ומשום מה לא מפסיקים אף פעם לצלם את עצמם, בעיקר לא כשדברים מוזרים מתחילים לקרות והם קשורים איכשהו לרוח רפאים בשם טובי. הפעם מדובר בזוג אמיד, הורים לילדה ובאחיו של הבעל שבא להתארח ליום-יומיים-שבועיים. הדקות הראשונות של הסרט מצולמות במצלמה ביתית רגילה ובדו-ממד; אבל אחרי שגיבורי הסרט מוצאים מצלמת וידאו עתיקה ומסתורית, עם חיישנים מוזרים שלא ברור מה הם עושים, לתמונות שהם מצלמים נוסף ממד חדש ומסתורי. כלומר, בתוך תמונה שטוחה, את מה ששייך ל"ממד הרוחות" אנחנו רואים בעומק. השילוב הזה מוזר, קריפי ואפקטיבי, לפחות בהתחלה.
בנוסף, "פעילות על טבעית: מימד הרפאים" מציע גימיק נוסף. הדרך שבה הסרט הזה משלב לתוכו את המיתולוגיה שנוצרה בסרטים הקודמים, שרבים מהם משולבים בעלילה שלו באופן כלשהו, היא טוויסט מתוחכם למדי. אבל למרות החידושים האלה, העיקר עדיין נשאר בדיוק כפי שהיה בסרטים הקודמים: מישהו תמיד מציב איזו מצלמה שמראה את עצמו ישן. אז שוב, הרבה שוטים נייחים של חדרים. עם איזה משהו שעושה רעש חזק מדי פעם. מוכר מאוד, ושום דבר פה לא יפתיע אתכם כלומר, מלבד במובן של "יקפוץ מצדי התמונה ויעשה בו!", כי כאלה יהיו דווקא הרבה. ונכון שאנשים בסרטי אימה נוטים לפעמים להתנהג כמו מטומטמים, אבל הסרט הזה באמת שובר שיאים בתחום. כמה אזהרות הייתם צריכים לקבל לפני שהייתם מפסיקים לתת לבת שלכם לישון ללא השגחה בפה של השטן?
עדיין, מה שתמיד עבד ב"פעילות על טבעית" עובד, וזה די מותח ומקפיץ לעיתים. מכיוון שזהו פרק הסיום של הסדרה אולי, כנראה הוא נבנה לקראת סיום גדול, ודווקא כאן הסרט מפשל. הוא בוגד במסורת של הסדרה בכך שהוא מתחיל לנצל את התלת-ממד באופן הסטנדרטי בסרטי אימה לתת לדברים לקפוץ מתוך המסך כדי להבהיל את הקהל, באופן שלא ממש משתלב עם כל העסק הזה של הפאונד-פוטג'. אם זה באמת הסוף של הסדרה, מה שהרג אותה זה לא רוחות מהגיהנום, אלא פשוט העובדה שאזלו לה הרעיונות.
ומה אתם חשבתם על "פעילות על טבעית: מימד הרפאים"? ספרו לנו בתגובות