זוכרים את "תפוס את הדגל", המשחק ההמוני שבמסגרתו שתי קבוצות מנסות להשיג את הדגל של הקבוצה היריבה? זוכרים כמה כיפי וסוחף המשחק הזה? זה פחות או יותר הווייב שעולה מפרק הפתיחה הכפול של "המדרשה", סדרת האקשן החדשה של רשת, ששודרו אתמול (מוצ"ש) בערוץ 2. חבורה גדולה שחותרת להגיע אל המטרה - מתקן ביטחוני במרכז הארץ - בלי להיתפס על ידי היריב, שבמקרה הזה הוא משטרת ישראל.
כמובן, למרות שמה היבשושי קרוב לוודאי ש"המדרשה" מכוונת לאילנות גבוהים יותר מאשר משחקי שכונה, וגם שופכת הרבה יותר כסף. העובדה שכל המתחרים הללו לבושים בחליפות טוקסידו ובשמלות ערב משווה להם שיק הלקוח מסרטי עוקץ א-לה "אושן 11", וערכי ההפקה הבאמת-מרשימים משווים רוב הזמן חזות של מוצר קולנועי מהוקצע שבדרך כלל לא רואים על מסך הטלוויזיה. שלל צילומים עיליים, עריכה מהירה, סירנות, אלומות אור ובאופן כללי ליבוי התחושה הבלתי-פוסקת של התרחשות, כפי שהתסריט אכן דורש. הלוואי שלכל התוצרות המקומיות יהיה לוק כזה.
אותם מתמודדים הם בעצם חניכים בקורס להכשרת סוכני מוסד, תחת פיקוחו של יונה "קינדר" הררי (יהודה לוי), סוכן שטח שעשה משהו לא כשורה ועל כן מצא את עצמו בתפקיד הזה במטה, ומביא איתו גישה ייחודית ואדג'ית שאמורה לעזור לתקן את כשלי המוסד בשנים האחרונות: כדי לבחון את היכולות של המתמודדים באופן הראשוני והבסיסי, קינדר משחרר אותם אל תוך סיטואציה שבהם הם חברים ברשת ריגול שנחשפה וכעת עליהם להימלט מהחוק במהלך הלילה. יחד עם קינדר במטה נמצאים אביגיל (לירון ויסמן), הפסיכולוגית הראשית של הארגון ואקסית של הררי, וסיימון (יהורם גאון והפאה), סוכן לשעבר ומנטור מיתולוגי שלו, שבפרק הראשון אין לו הרבה לעשות.
הקאסט ההומה מרהיב למדי. מלבד הנ"ל הוא מונה בין היתר את חנה לסלאו, שי אביבי, איתי טיראן, אקי אבני, דן שפירא, יניב ביטון, גל תורן והאחים עומר ורום ברנע. הנוכחות של לוי, אבני וברנע בינות לקאדר שחקנים מסחרר מעלה על הדעת במידת מה את "חסמבה" המעולה של HOT, שכמו "המדרשה" התהדרה בשילוב מוצלח בין אקשן לקלילות. ריבוי הדמויות והסיפורים כאן שומר על עניין וקצב, אבל מטבע הדברים גם מאפשר מעט מאוד התעמקות בכל אחת מהן, ולמען האמת ניזון מסטריאוטיפים שטחיים של ממש. מן הסתם "המדרשה" ערה לכך, חלק מהגיבורים אפילו מוצגים על המסך כמו מתמודדים בסדרות ריאליטי - שגם הם מזכירים את "חסמבה" - מוקטנים לכדי המאפיינים הקטנים ביותר שלהם עם כיתובים על המסך: "קובי פרחדל, הפרסי", "קטרינה אנוליו, הברזילאית", "גיורא הפנר, הטייקון" וכן הלאה. רחוק מלהיות מעודן, אבל, אתם יודעים, כיף אז למי איכפת.
הצרה היא שלעומתם ההתרחשות במדרשה מינורית והרבה פחות נוצצת. כל כך הרבה כסף נשפך על צילומי החוץ עד שנדמה שלא הותירו הרבה עבור היתר. הסצנות של קינדר ואביגיל, שטעונות במשקעים מהעבר, אמנם עמוסות חילופי דברים שנונים ורקע עשיר, אבל נגועים בקלישאות מעייפות ובקושי מצליחים לחפות על הדלות מסביב. טרוניות נוספות אפשר לתלות גם בשלל רגעים לא משכנעים: העבריין שמאיים על קובי לא באמת גרם לנו לחשוש לגורלו, העובדה שמתמטיקאי מתרברב בפניו שהשתמש באלגוריתם כדי לפצח את המשחק בלי תגובה אינה אמינה, ניתן היה לצפות שאביגיל תדע להשתחרר מהחדר בשלב הרבה יותר מוקדם, לא ברור למה אחת המועמדות מסתמכת על בייביסיטר נוקשה בזמן שהיא אמורה להיות בפעולה של המוסד וערוכה לכל דבר, וכהנה וכהנה.
כך שמדובר ביצירה שרחוקה מלהיות מושלמת, אבל אותה חדווה אנרגטית שכונתית מבצבצת תחת ההשקעה הגדולה, ובסופו של דבר פרק הבכורה של "המדרשה" משעשע, לפרקים מחוכם, ועושה עבודה טובה בלזרוק אותנו מיד אל תוך הקלחת. בידור טוב ומהוקצע, גם את זה צריך לדעת לעשות.
קטנה
קשה לסיים בלי לאזכר את העובדה ש"המדרשה" עלתה יומיים בלבד אחרי "כפולים", ושתיהן יונקות מאותם מקורות ביוניים-ביטחוניים. למעשה, "המדרשה" מאזכרת כפאדיחה של המוסד את מקרה אל-מבחוח, ממש אותו אחד שהיווה השראה להתרחשויות ב"כפולים". עד כמה שמדובר בשתי סדרות שונות, שתיהן לוקחות את ז'אנר האקשן בטלוויזיה הישראלית צעד קדימה, כל אחת בדרכה.
המשך העונה של "המדרשה" ישודר בערוץ 2 בימי שלישי ב-22:30.