פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "המדינה איבדה ענק, איש תרבות שבא מפה"

      נשיא המדינה החמישי יצחק נבון, שמת הלילה, הותיר את חותמו גם כיוצר, שכתב את המחזה המצליח "בוסתן ספרדי". שחקני ההצגה, גיא זו-ארץ ורובי פורת שובל והבמאי צדי צרפתי נפרדים. בונוס: הפתק המרגש שכתב נבון לזו-ארץ

      יצחק נבון בחידון התנ"ך למבוגרים, דצמבר 2010 (עומר מירון)
      יעקב אגמון: "הוא לא הקפיד רק על החי"ת ועל העי"ן אלא הקפיד גם על האהבה". יצחק נבון (צילום: עומר מירון)

      יצחק נבון, נשיאה החמישי של מדינת ישראל שהלך לעולמו הלילה (שבת) בגיל 94, הותיר את חותמו גם בתחום התרבות, כשר החינוך והתרבות, כסופר וכמחזאי. גולת הכותרת של יצירתו הוא המחזה "בוסתן ספרדי", ההצגה הוותיקה ביותר של תיאטרון הבימה שעדיין מוצגת עם מעל ל-2,000 הצגות.

      נבון, בעל תואר ראשון בספרות ערבית ומוסמך בתרבות האיסלאם וחינוך מהאוניברסיטה העברית, שימש בין השנים 1963 ל-1965 בתפקיד ראש האגף לתרבות במשרד החינוך והתרבות. בין השנים 1984 ל-1990 שימש כשר החינוך והתרבות. לאחר פרישתו מהחיים הפוליטיים, שימש בין השאר כיו"ר האקדמיה למוזיקה ולמחות בירושלים וכיו"ר הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו.

      נבון כתב יצירות העוסקות בשימור תרבות יהודי ספרד בירושלים. הוא כתב את מופע שירי הקודש והחול "הרומנסרו הספרדי", שהוצג בשנת 1968. שנה לאחר מכן עלתה ההצגה "בוסתן ספרדי" שכתב, קולאז' תיאטרלי-מוזיקלי, המספר את סיפורה של השכונה הספרדית אהל משה בירושלים של שנות ה-30, ומשלב שירת קודש וחול, וסיפורים הומוריסטיים בשפת הלאדינו. המחזה הועלה לראשונה ב-1969 בתיאטרון "בימות", בהפקת של יעקב אגמון ובבימוי יוסף מילוא, והועלה פעם נוספת בהבימה בשנת 1998, בבימוי צדי צרפתי. היא נחשבת כהצגה הוותיקה ביותר של תיאטרון הבימה שעדיין מוצגת - המחזה הוצג למעלה מ-2,000 פעמים וגם בשנה זו.

      פתק שכתב הנשיא לשעבר יצחק נבון לגיא זו-ארץ (סריקה)
      פתק שכתב הנשיא לשעבר יצחק נבון לשחקן גיא זו-ארץ המחמיא להגיית החי"ת שלו בהצגה "בוסתן ספרדי" (סריקה. באדיבות גיא זו-ארץ)

      "יצרתי את הקשר עם יצחק נבון כדי שיכתוב את בוסתן ספרדי", אומר יעקב אגמון. "לא לקחנו דף נייר כתוב, אלא רצינו לספוג ממנו את מה שהוא יכול היה להעניק לנו עוד בתקופת תיאטרון 'בימות'. זה רץ שנים בלי הפסקה. מאוחר יותר, כשעברתי לנהל את הבימה, מצאתי לנכון לחזור ולשנן את הרעיון הזה, להפוך אותו לדבר גדול גם מבחינה טכנית וגם מבחינה אמנותית. היה ריגוש גדול מכך שבפעם שמחזה כזה עולה על הבמה. והפלא ופלא, זה רץ עד היום. זה דבר שייזכר כמחזה שהוצג יותר פעמים מכל מחזה אחר שהופק בישראל. זה מסביר שהאהבה שהיתה בין יצחק נבון והתרבות שהוא ייצג ובינינו היתה בלתי נדלית. הוא ליווה את ההצגה, בין השאר בכל פעם שהיו חגיגות 100, 200, ו-500 הצגות. הוא לא הקפיד רק על החי"ת ועל העי"ן אלא הקפיד גם על האהבה. וזה דבר יוצא דופן".

      "יצחק נבון היה איש מאוד חם, מאוד פתוח בראש להכל, מאוד מאוד חכם ועם נסיון חיים ענק. הוא לא וויתר על אף מילה. מאוד אהב את השפה העברית, את המקום הזה שבו אנחנו נמצאים, את ירושלים שהיתה מאוד חשובה לו", אומר צדי צרפתי. "'בוסתן ספרדי' זה המחזה ששרד הכי הרבה מאז קום המדינה, עם מעל לאלפיים הצגות.יש אימרה במקצוע שהזמן הוא השופט הכי נכון. אמנם המחזה לא זכה לתמיכה גדולה מצד הביקורת, אבל הקהל לא הפסיק למחוא כפיים. עקבתי אחרי 500 ההצגות הראשונות, וכל פעם הייתי נדהם מחדש שמחיאות הכפיים תמיד נמשכו לפחות 5 או 6 דקות. 18 שנה זה מחזיק ולא יורד מהבמה. הקאסט המקורי עדיין נלחם להשאר בזה. יש כאלה שעשו קריירה ענקית מאז – כמו גיא זו-ארץ למשל, שלא מבטל. אם יש בוסתן הוא מגיע. התמזל מזלי שיעקב אגמון הציע לי לביים את המחזה של נבון".

      "יש איזה אמת בהצגה הזו", מוסיף צרפתי, "משהו שכל אחד יכול להתחבר אליו, שמזכיר לכל אחד את בית אבא, את היחסים, את ההומור. המון הומור היה לו ליצחק נבון. המון חכמת חיים. כנראה שזה מה שעובד. לפני שביימתי, יצחק רצה להכיר אותי. סיירנו בירושלים במשך יום שלם, הוא הראה לי איפה הוא גדל, באיזה בית כנסת הוא התפלל. נכנסנו לבית הכנסת ונגענו בספר התורה. אני זוכר שהוא ממש התפלל להצלחת ההצגה. הוא דיבר איתי ארוכות ארוכות. הוא התרגש מאוד מזה שגם אני באיזשהו מקום גדלתי על שפת הלאדינו. השירים במחזה הם בלאדינו. המחזה כשלעצמו מדבר על ירושלים שיש בה מהכל, והוא מספר על סביבת ילדותו".

      ההצגה בוסתן ספרדי בתיאטרון הבימה (גראר אלון) (יח"צ)
      "המחזה, שרץ כבר עונה 19 בהבימה, מעיד על היכולת של יצחק נבון לספר סיפור". מתוך ההצגה "בוסתן ספרדי" (צילום יח"צ)

      "יצחק נבון כתב מחזה נפלא, אלמותי, שרץ כבר עונה 19 בהבימה, מה שמעיד על היכולת שלו לספר סיפור", אומרת לנו השחקנית רובי פורת שובל, כוכבת "בוסתן ספרדי". "הוא ידע לספר, גם ככותב וגם כאדם, כשישבנו איתו הוא היה מתבל בסיפורים עם כל כך הרבה הומור. אני חייבת לו את תחילת הקריירה שלי בהבימה. זה הקפפיד הראשון שלי בתיאטרון. שיחקתי דמות בהשראת אמא שלו, וזה לא פשוט. כשמחזאים נמצאים בחדר חזרות זה מאוד מפחיד שחקנים. על אחת כמה וכמה כשמפקידים בידיך דמות האם של המחזאי. הבטחתי לו שאשמור עליה וכך אני עושה עד היום".

      "הוא נתן לי הרבה טיפים, כמו איך להגות נכון בספרדית ואיך לקלף את התפוח", מוסיפה פורת-שובל. "הוא היה איש מאוד רגיש, ידע לקחת את השחקן הצדה ולהגיד לו את עצותיו מבלי להפריע לבמאי. הוא שמר על כבודו של הבמאי אבל נתן לנו מהידע שלו, מההווי הזה. הוא כתב הרי מחזה זיכרון. הוא לקח אותנו לסיור בירושלים במקום התרחשות העלילה, למסעדה שמבשלת אוכל עליו מדברים בהצגה, הזמין אותנו אליו הביתה. זה מחזה שעובד מאוד בגלל ההווי שם, הדמויות, הסיפורים המקסימים, שירי הלאדינו המאוד שמחים, הפיוט שמאוד מעורר געגוע גדול למה שהיה. גם כשעשינו סיבוב הופעות בחו"ל ראינו איזה געגוע זה עורר בקהל. מעבר לניחוחות שעולים, יש במחזה געגוע גדול".

      ההצגה "בוסתן ספרדי" בהבימה (יח"צ)
      "נתן הרבה כבוד למלה, לאות הנכונה, ולהיגוי הנכון. מותו הוא אבידה גדולה". מתוך ההצגה "בוסתן ספרדי" (צילום יח"צ)

      "עבור המשפחה שלי, יצחק נבון תמיד היה נשיא מדינת ישראל, מישהו ששם על המפה את היהודים דוברי הלדינו", אומר גיא זו-ארץ לוואלה! תרבות. "המשפחה שלי תמיד הסתכלה עליו כעל מי שמבטא את התרבות שלנו בגאווה. ההורים שלי גדלו כילדים שלדבר בשפה זרה היה דבר אסור, אז נבון היווה עבורם סמן של דברו את השפה בגאווה. המפגש שלו היה מאוד מאוד מחבק, הוא היה כמו אבא טוב. המפגש הראשון שלי איתו הוא היה מאוד קשוח בדברים שהיו חשובים לו. הוא פגש אותי באודישן של 'בוסתן ספרדי'. אחרי חודש עשינו חזרה. הוא בא להבימה, והגיע תורי לשיר. שרתי את 'אדון הסליחות', ורק בסיום השיר הרשיתי לעצמי לפתוח עיניים, ורציתי לשמוע מה דעתו על הביצוע שלי. הוא אמר לי בשפה פשוטה וישירה: 'לא טוב'. שאלתי למה. הוא אמר לי שצריך לשיר עם חי"ת גרונית ולא עם חי"ת רגילה. אמרתי לו שאני לא יודע לשיר עם חי"ת. הוא לקח את זה קשה. היה משבר גדול סביב העניין".

      "שלושה חודשים לאחר מכן, בעוד ש'בוסתן ספרדי' כבר התחילה לרוץ, ישנתי בבית, בדירה הקטנה שלי בתל אביב", מוסיף זו-ארץ. "בשש בבוקר הטלפון צלצל בבית ומעיר אותי. אני שומע את הקול שבהתחלה היה לי מוכר אבל לא הייתי בטוח. אני שומע אותו אומר (זו-ארץ מחקה את נבון - ש.ב.): 'בוקר טוב ידידי, הערתי אותך?'. אמרתי 'מה פתאום'. הוא אמר: 'הערב אתם מגיעים לירושלים בפעם הראשונה. דווקא שם מאוד חשוב לי שתשיר בחי"ת גרונית'. אמרתי לו: 'ניסיתי, לא הצלחתי'. ונבון אומר לי, בשש בבוקר: 'אין בעיה, בוא נתאמן עכשיו'. הוא מאמן אותי זמן ארוך, ואחרי 40 דקות הוא אמר לי: 'הבנתי, זה לא יעבוד'. סגרנו את הטלפון ובערב הגענו לתיאטרון ירושלים. שניה לפני שמתחילה ההצגה אני רואה שהוא יושב בקהל עם ידיים שלובות. ואז אמרתי לעצמי: יאללה, על החיים ועל המוות. שרתי את השיר עם חי"ת. עם תום ההצגה, כולם באו להגיד לי איך שרת את זה עם חי"ת! ורק מר נבון לא בא. למחרת בבוקר, דופקים לי על הדלת, עומד שם שליח עם זר פרחים, ובפנים אני מוצא פתק שאמר 'גיא יקירי, יפה שרת, יפה הגית, בידידות יצחק נבון'. הדף הזה לא סתם אצלנו בבית, אבא שלי מיסגר אותו! לפני שנתיים הופעתי עם אח שלי, במופע גדול בפני דוברי לאדינו. בשורה הראשונה ישב מר נבון. זה היה מפגש מרגש. דווקא הרגע הזה בינינו יצר אחר כך קשר מאוד מיוחד. דווקא נקודת המשבר הזה. בזכותו למדתי לשיר בחי"ת. זה נתן הרבה כבוד למלה, לאות הנכונה, ולהיגוי הנכון. מותו הוא אבידה גדולה. איש יקר".

      ההצגה "בוסתן ספרדי" בהבימה (יח"צ)
      "כנשיא, הוא לא ירד אל העם אלא עלה אל העם". מתוך ההצגה "בוסתן ספרדי" (צילום יח"צ)

      גם כפוליטיקאי וכאיש ציבור, יצחק נבון תרם רבות לתרבות. "בתוקף היותו שר לענייני תרבות, הוא מינה אותי כאחראי לחגיגות ה-40 למדינה", אומר יעקב אגמון. "עבדתי איתו לא רק בהבנה, אלא גם ברגישות איך החגיגות צריכות להיות. לא טקסים וטכנולוגיה, אלא דברים כמו חגיגות עם, וכמו להתחיל את חגיגות ה40 למדינה בהפקה של חתימה על הצטרפות למגילת העצמאות. קודם כל התכנים הם אלה שהיו חשובים לו. בנוסף, כנשיא המדינה, הוא לא ירד אל העם אלא עלה אל העם. הידידות האישית היתה בלתי פוסקת לאורך כל השנים, מאז ועד לשבוע האחרון ששאלנו ובדקנו לשלומו. הוא היה אורח בחגיגות הפרטיות שלנו, ובחגיגות שאנחנו שיתפנו את עצמנו. בחגיגות ובשמחות שלו. החברות היתה מעל ומעבר".

      גילה אלמגור מוסיפה: "יצחק נבון היה מזכירו של בן גוריון, ינק ממנו. נבון היה איש ספר, ולהיות על ידו ובמחיצתו, גרם לך לשמוע וללכת אל השורשים. הוא לא היה נפוח ולא היה פלצני. הוא העניק המון לשחקנים של 'בוסתן ספרדי', בין השאר בזיכרון הפנומנלי שלו ובהומור שלו. המדינה איבדה היום את אחד הענקים שלה. איש תרבות שבא מפה".

      מתיאטרון הבימה נמסר: "משפחת התיאטרון הלאומי הבימה מרכינה את ראשה היום בצער רב וביגון קודר. יצחק נבון ז"ל, נשיאה החמישי של מדינת ישראל והמחזאי של ההצגה האל-מותית של הבימה, 'בוסתן ספרדי', הלך לעולמו ואנו כואבים ודואבים על האובדן. המחזה שכתב ומציג על במות התיאטרון כבר קרוב ל-18 שנים ומעל ל-2000 הצגות, מתאר הווי של שכונה ספרדית בירושלים של הימים ההם. ממש כמו ההצגה שכתב, בה פזורים שירי אהבה וכאב, שמחה ויגון ורומנסות ספרדיות אשר מושרות עד עצם היום הזה בפיהם של בני הקהילה הספרדית ברגש רב ובערגה, כך גם בני משפחת התיאטרון הלאומי הבימה לא יחדלו מלשיר את השירים על האיש ההוא בגעגוע... תיאטרון הבימה משתתף בצערם של בני משפחת נבון ואבל על מותו".