פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      משפחה בוחרים: הקונספט והביצוע המרושלים של "לה פמיליה" הורגים אותה

      הקומדיה של ערוץ 10 סובלת מחוסר האחידות שחותר תחתה. היא מתפקדת כשורת מערכונים שבמקרה הטוב מציגים רעיון טוב שנפל חלל, או דאחקה מאולצת במקרה הרע

      משפחה בוחרים: הקונספט והביצוע המרושלים של "לה פמיליה" הורגים אותה

      באחד מפרקי העונה של הקומדיה המשפחתית "לה פמיליה" מביאה אחת התאומות לבית משפחת גרנות לראשונה את החבר שלה הביתה. כדי שההורים שלה לא יביכו אותה היא כותבת עבורם מבעוד מועד טקסט בן משפט או שניים שעליהם לומר כאשר יגיע, ואחרי כן להיעלם מהחדר לעיסוק חשוב אחר. בזמן אמת משהו בלו"ז משתבש, איך לא, וההורים שנתפסו לא מוכנים מוצאים את עצמם חוזרים על הטקסט הקצרצר שוב ושוב במעין לופ ומביכים את הנערה בלי הרף.

      כמובן, אנשים לא באמת נוהגים כך. זה לא דבר רע כשלעצמו בקומדיה, מותר לה להיות מופרכת ובלבד שתצחיק. סצנה כמו זו היתה מרגישה בבית וגם מפילה מצחוק בסדרה כמו "צוות איי טי" ("The IT Crowd") - סדרה מוגזמת-בכוונה שגיבוריה נעדרי כל יכולת חברתית. ב"לה פמיליה" זה לא עובד, ולא מדובר בחבלי לידה אלא בבעיה עמוקה יותר. נראה שהסדרה סובלת מפיצול אישיות שחותר תחתה.

      הסדרה מגוללת את קורותיה של משפחת גרנות כפי שהם מתוארים בחדר הפסיכולוג. יושבים בני הזוג רמי וחגית גרנות (מריאנו אידלמן ורותם אבוהב) מול נורמן עיסא ומנסים ללבן את בעיותיהם. מתוך השיחה הזו צפים אירועים וזיכרונות שעומדים על הפרק בסשן, כמו היחסים בינו ובינה או סוגיות הנוגעות לארבעת ילדיהם. הקפיצות האלה לאחור מתארות סצנות שלמות מיחסיה של המשפחה ומציגות התרחשויות קומיות מנותקות זו מזו, רוב הזמן באופן קיצוני ובלתי-סביר. עולם שבו ערוץ הופ מציג תוכניות ילדים מפחידות עם רפרנסים לעפרה חזה, או אב שמדבר בטלפון ומנסה במשך דקות ארוכות לסמן לבן שלו מרחוק אבל לא יתקרב אליו כדי למשוך את תשומת לבו, או שזוג החברים שלהם מדבר אך ורק על כבישים ודרכי נסיעה משל היו הקליפורניאנז ב"סאטרדיי נייט לייב".

      לה פמיליה (יח"צ , טל שחר)
      שחקנים מצוינים מתבזבזים על סדרה דלוחה (צילום: טל שחר)

      האבסורד הזה יכול היה לעבוד אילו הסדרה היתה מתמסרת לו באופן מלא - בינות לבדיחות הגיחי-גיחי הארכאיות "לה פמיליה" מציגה כמה רעיונות קומיים לא רעים בכלל - אלא שהיא לא מתמסרת. הרגעים השפויים-יחסית אצל הפסיכולוג מושכים את הסדרה אל קרקע המציאות ומעגנים אותה, מה שמחדד את היותם של הפלאשבקים לא יותר ממערכונים מקריים שנמצאים שם בשביל להציג רעיון טוב שנפל חלל במקרה הטוב, או דאחקה מאולצת במקרה הרע.

      כל זה רק תורם לשרירותיות שמנחה את "לה פמיליה" על כל שעל, החל משמה וכלה בעובדה שהיא נגמרת בלי סופים של ממש. מדוע באמת היא קרויה "לה פמיליה" ולא "המשפוחה", נניח? למה בלעז? האם יש קשר למשפחת פשע? לבית"ר ירושלים? עניין אקראי נוסף הוא העובדה שיש למשפחת גרנות גם תינוק בן ששה חודשים. אנחנו יודעים עליו כי קיומו מופיע בפתיח, אבל עד שלב מתקדם בעונה הוא לא נחזה, מאוזכר או מהווה השפעה כלשהי על חיי הוריו.

      כל הרישול הזה עשוי היה להיסלח אם "לה פמיליה" היתה מצחיקה, אבל היא לא. השחקנים המצוינים (כולל הבנות ניב סולטן ושירה נאור, וגם חנה לסלאו, יניב ביטון ושיפי אלוני), מתבזבזים על סדרה דלוחה שלא החליטה מה היא רוצה להיות, ואגב כך מכשילה את עצמה ומזלזלת בנו.

      "לה פמיליה" משודרת בערוץ 10 בימי שבת ב-22:15.