וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מתחת לגובה הדשא: "אנחנו במפה" בועטת לאוויר מול שער ריק

19.11.2015 / 0:00

במקום להעמיד בפינה את תרבות הספורט הישראלית וללעוג לה, דרך הטיפול של "אנחנו במפה" בנושא הופכת אותה לחלק בלתי נפרד מהביזיון

יח"צ - חד פעמי

הישראלים אוהבים ספורט. הבעיה? הם גרועים בו. זאת אומרת, גרועים בעיקר בענפים המרכזיים שמארחים שלל תופעות ביזאריות ולא אתיות לכאורה. לכן תוכנית סאטירה שתעסוק בספורט הישראלי על שלל נספחיו ושתשודר בערוץ מרכזי (HOT3) היא הדבר הטבעי ביותר. כל ישראל רוצה להשתתף בחגיגה. הרי אין דרך אחרת להתייחס לאבי נמני שמשמש כפרשן במשחקים בהם משתתפים שחקנים שהוא מייצג וכפאנליסט בתוכניות שעוסקות בשחקנים שהוא מייצג. סאטירה היא הדרך היחידה להתמודד עם הבושה. "אנחנו במפה", התוכנית החדשה מבית מה קשור, היתה אמורה להיות הפתרון הסופי.

לצערם של ציון ברוך וחבריו, במקום להעמיד בפינה את תרבות הספורט הישראלית וללעוג לה, דרך הטיפול שלהם בנושא הופכת אותם לחלק בלתי נפרד מהביזיון. את הגזענות והוולגריות אפשר לספוג ולסנן קללה בשקט. לא מסקרים כדורגל עם מחזה של צ'כוב. כשאתה טובל בסחי, אתה מתלכלך. הבעיה הגדולה של "אנחנו במפה" היא שההומור שלה לא אחיד, בנאלי ומשעמם. בכל זאת, זוהי תוכנית שאמורה להתבסס על הומור. מערכונים שלמים משודרים והצופה יושב מול המסך ופניו לא משתנות. לא שמץ של חיוך, לא הרמת גבה, לא עיטוש. כלום. פשוט כלום.

בנוסף לחוסר האחידות, נראה ש"אנחנו במפה" לא באמת מבינה מה היא אמורה לעשות. מצד אחד, הפרק הראשון מציג מערכון שמתייחס לכך שבתי המשפט קלים עם אוהדים אלימים. מצד שני, אותו הפרק בדיוק מארח מערכון שלם על שירי נאצה נגד סלים טועמה. השתתפותו של הכדורגלן במערכון לא פותרת את "אנחנו במפה" מהשלמה עם כך שמדובר במערכון גזעני ולא ממש מצחיק.

אנחנו במפה.
אולי עדיף לא להיות על המפה

אולי הטרגדיה המצערת ביותר של "אנחנו במפה", מעבר להשתתפותו המביכה של מוני מושונוב היא העובדה שמאחורי התוכנית עומד אלי בן דוד, מיוצרי וכותבי "בובה של לילה" (והמגיש). במקום להשתמש בשנות נסיונו בתחום, לשדרג את היקום הטלוויזיוני הספורטיבי ולעלות לליגת העל באופן סופי, בוחר בן דוד להישאר בליגה הלאומית ולהתבוסס בבינוניות כשהוא סוחב איתו את שותפיו מ"בובה של לילה" (שגם הופיעו בהמשך ב"בובה של מדינה") - אסי ישראלוף ושלום מיכאלשווילי.

אין מה לעשות. אם אתה מתיימר להרים תוכנית סאטירה, הציפיות יהיו ממך בהתאם. כדורגלנים הומואים, מתעמלות שאוכלות ענב, רוסיות שמחכות בשלג בחוץ, ישראלים ממוצא מרוקאי שאוכלים כריכים ביציע – כל אלה חומרי גלם טובים לסאטירה, בתנאי שהם רק חומרי הגלם לבדיחה מחוכמת ושנונה ולא הפאנץ' ליין. "אנחנו במפה" פשוט לא לוקחת את הצעד הנוסף לעבר השער ומעדיפה להיתפס בנבדל בזמן שהיא ממחזרת את כל הבדיחות הגרועות והגזעניות על הספורט הגרוע והגזעני שיש לנו במדינה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully