המפגש הראשון שלי עם המוזיקה של ג'וני מיטשל היה דרך הצד הג'אזי שלה - האלבום "Mingus", ודרך השירים שכל הזמן התנגנו ברדיו באותם הימים שהיו שירי האלבום "Court and Spark" ובמיוחד"Twisted", "Big Yellow Taxi" ו-"Help me". אני, כפריקית של ג'אז, לא מאזינה הרבה לרדיו, כשאני באמת אוהבת מוזיקה היא לרוב מוזיקה שלא מושמעת שם. זיהיתי משהו מיוחד במיטשל, בקול בהגשה ובסאונד, אבל לא הבחנתי בעומקן של המילים דרך גלי הרדיו.
בשנת 2000, במקביל להוצאת האלבום הסופר ג'אזי שלי "Unsung Heroes", ג'וני מיטשל הוציאה את אלבומה המדהים "Both Sides Now" שהזכיר לי את האלבום שבילי הולידיי הוציא בשנת 1958, "Lady in Satin". חשבתי שזה אחד מאלבומי השירה ומיתרים הטובים ביותר שיצאו בעולם והקשבתי לו ממש באובססיביות. אמנים רבים מקליטים סטנדרטים של ג'אז, אבל האלבום הזה של מיטשל הוא מיוחד במינו, והוא זה שאפשר לי "להיכנס" באמת למוזיקה שלה.
בגלל האובססיביות לחומרים שלה, חברים וקולגות סביבי אמרו לי שאני חייבת להקליט איתה או להקליט ביצועים לשירים שלה, וכך יצא שמצאת האלבום הזה ועד שנת 2011 חקרתי בכל הזדמנות את המוזיקה של מיטשל, האזנתי לה בין לבין הופעות וחזרות, ואפילו לפני העלייה לבמה. אפשרתי לשיריה לזרום בעורקיי, וככל שהתעמקתי בשיריה מצאתי רבדים ומשמעויות רבים יותר.
כאשר המפיקים שלי הציעו שאבצע אלבום משיריה, ידעתי שאני מוכנה לזה ורוצה את זה. מעולם לא נפגשנו, אבל השנים ש"העברתי" איתה דרך היצירה שלה, אפשרו לי לפנות אל השירים שלה בכבוד הראוי ולבצע אותם באופן שיחמיא לשתינו, והתוצאה היתה אלבום שקראתי לו "After Blue", ההמשך שלי או ההומאז' ל-"Blue", אלבומה היפהפה של מיטשל משנת 1971.
על הבמה, חיפשתי לבצע את השירים באופן שיאיר אותם בצורה שונה. להעניק דגשים ופרספקטיבה אחרת. כך לדוגמה בשיר "Little Green" שרבים אולי לא יודעים מה הסיפור שעומד מאחוריו למרות האזנות רבות לשיר. בהופעותיי סיפרתי את הסיפור של ג'וני, והעובדה שהשיר נכתב אחרי שהיא נאלצה לתת את בתה לאימוץ. בהמשך אנשים פנו אליי אחרי ההופעה וסיפרו לי שהם לא ידעו על כך, והסיפור האיר להם בצורה אחרת (ומצמררת) את השיר.
ג'וני מיטשל היתה מעיין כה שופע של שירים ויצירה במהלך הקריירה שלה, עד כדי כך שעד היום אני עדיין ממשיכה לגלות שירים שלה שלא הכרתי, שמוצאים חן בעיני ושהייתי שמחה לבצע. כך לדוגמה, אחד השירים שאני אוהבת אבל עדיין לא ביצעתי (ואולי אבצע בהופעה הקרובה בפסטיבל הג'אז תל אביב) הוא "Black Crow".
רק כשהתחלתי לחקור אותו לעומק הבנתי עד כמה השיר בעל דימויים מיסטיים, כמו העורב שצולל לקחת משהו נוצץ, שמסמל לדעתי את העולם החומרי: "in search of love and music my whole life has been illumination corruption and diving to pick up every shiny thing"
אני לא מתעייפת מלצלול אל תוך המילים של מיטשל ומהיופי של המלודיות והלחנים שלה, והיא באמת בין המלחינות והכותבות היותר מעניינות, שאת יצירותיה שרתי. פונקתי תוך כדי עבודתי לעבוד ולהקיף עצמי עם מוזיקאים וכותבי מילים כ"כ טובים בעבר וזוהי זכות עבורי, כך שזה מפתיע אותי בכל פעם מחדש כמה מיטשל היא כותבת מילים אמיצה, מתוחכמת ועמוקה.
ג'וני יקרה, ברצוני להגיד לך מילה אחת תודה!
טיירני סאטון וההרכב יופיעו בישראל במסגרת פסטיבל הג'אז תל אביב.
ב-25 בנובמבר בשעה 22:30 בסינמטק תל אביב, מופע מחווה לג'וני מיטשל.
ב-26 בנובמבר בשעה 22:30 בזאפה הרצליה -ג'אז, בוסה נובה, ג'וני מיטשל ועוד.
לרכישת כרטיסים הקליקו כאן.