פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "לא היה לאן לברוח": חברי איגלז אוף דת' מטאל משחזרים את המתקפה

      בריאיון מיוחד למגזין "VICE" מתארים חברי הלהקה שהופיעה במועדון הבטקלאן בפריז בליל מתקפת הטרור את מה שאירע. "אחד החמושים ראה אותי, כיוון והתחיל לירות", סיפר טכנאי הסאונד של הלהקה, "הוא פספס ופגע בציוד. אחר כך הוא המשיך לטעון מחדש ולירות ולרצוח"

      "לא היה לאן לברוח": חברי איגלז אוף דת' מטאל משחזרים את המתקפה
      צילום: צילומי חובבים שהועלו לרשת, רויטרס; עריכה: גדי וינסטוק, קשת סידי

      (בוידאו: תיעוד המתקפה בבטקלאן)

      חברי להקת איגלז אוף דת' מטאל, שעמדו במוקד המתקפה הקטלנית ביותר באירוע הטרור הקשה בפריז, מספרים לראשונה בריאיון נרחב למגזין "VICE" על מאורעות ליל ה-13 בנובמבר. הלהקה הופיעה באותו לילה במועדון הבטקלאן בפריז, לעיני כאלף מעריצים. כשעה לאחר תחילת ההופעה פרצו אל האולם חמושים מארגון דאע"ש והחלו לירות לכל עבר. 89 בני אדם איבדו את חייהם במתקפה.

      "בהתחלה חשבתי שאלה היו זיקוקים מתפוצצים ומהר מאוד הבנתי שזה לא המקרה", מספר עדן גלינדו, גיטריסט הלהקה. "והבנתי מה היה. באותו זמן ג'סי רץ אליי והיינו בפינת הבמה. לא היינו בטוחים הם מכוונים עלינו או מה מתרחש. ואז כשהוא הסתכל וראה את אחד מהם מוציא מחסנית שנגמרה ומכניס אחת חדשה הוא צעק: 'בואו נברח'. התחלנו לברוח במדרגות ואז ג'סי נזכר שהוא צריך למצוא את טיוזדיי (קרוס, זמרת ליווי) אז הוא עלה למעלה למצוא אותה, היא לא היתה שם אבל הוא ראה את אחד המחבלים. יצאנו לסמטה קטנה ברחוב והנערים והנערות מהקהל כל כך עזרו לנו. הם אמרו לנו 'בואו לכאן, מהכיוון הזה'".

      מאט מקג'נקינס, הבסיסט של הלהקה, סיפר על הרגעים שבהם נראה היה כאילו אין לאן לברוח מהזוועה. "יש מעין דלת באיזור למטה שמובילה לעלייה לבמה, וברגע שהיריות החלו אנשים פשוט התחילו לזרום לשם. המנהל שלנו סטיב עמד שם, והיה לו פשוט את המבט הזה שאומר: 'אין שום דרך לצאת מכאן'. הוא ניסה לומר את זה לאנשים. כולם התחילו לרוץ ולנסות לברוח מהיריות. אתה רואה את ההבזקים של הירי וחושב לעצמך: האם כדאי לי פשוט להתכופף מתחת לציוד כאן או שכדאי לי להסתכן ולרוץ לצד השני של הבמה ולברוח לאחד החדרים הפנימיים".

      שון לונדון, טכנאי הסאונד של הלהקה, היה מי שהגיע לקירבה הגדולה ביותר עם אחד המחבלים. "ראיתי מוות ואנשים רצים לכל כיוון. לא היה לאן לברוח ואז ראיתי אותו. הוא הסתכל ממש ישר עליי וניסה לירות בי, אבל הוא החטיא. הכדורים פגעו בציוד שלנו ורסיסים עפו לכל עבר. שכבתי שם על הרצפה וניסיתי לתפוס מחסה והוא פשוט עמד שם והמשיך לירות ולירות ולרצוח אנשים ולצעוק 'אללה הוא אכבר' במלוא גרון, ואז הבנתי באמת מה קורה כאן. בדרך החוצה היינו צריכים ממש לדלג מעל גופות שהיו מחוץ לכניסה לאולם".

      הריאיון המלא