אתה בא להוריד פרשת שבוע בפרילנד?

ישבו להם שלמה משיח ואסף אמיר, יוצרי הסדרה "לתפוס את השמים", על גזוז פסיפלורה בשינקין ודסקסו מיני עניינים ארציים. מבלי שיוכלו לקבוע בוודאות האם ערפאת אחראי למהומות בשטחים או לא, לפתע צדה עינם את אחד השטריימלים שמזדחלים באותו רחוב אופנתי. פרי החשק שלגמו רק חידד את ההארה. "יש לנו סטארט-אפ!", זעקו השניים בו זמנית, "הנה חלק מהרחוב שעדיין לא הוסרט. יצורים מעניינים אלו יכולים בהחלט לספק לנו תעסוקה למספר חודשים, ואולי אף מספר שקלים חדשים". הסלולרים רטטו, ב"קשת" התלהבו, סדרת מקור חדשה עולה על המרקע ביום רביעי הקרוב.

נורית ורוני הם זוג די מרוצה ואף אוהב, יש להם שני ילדים וחיים תל אביביים נוחים עם עבר בוהמייני משהו. מה שמסמל יותר מכל את ההרמוניה הבסיסית בחיי המשפחה שלהם הם רכיבות אופניים משותפות שמעטרות את הפתיחים והסוגרים של כל פרק. האופניים הם סמל סטטוס חדש. הם אומרים לנו: זוהי משפחה בריאה, נינוחה, ואף מוסרית. אלו אינם אנשים שהשתתפו במכרז על כביש חוצה ישראל. ידיהם דביקות מהסטיקרים של "שלום עכשיו".

שידורי קשת מתהדרים בכך שחבר השופטים של פסטיבל ירושלים החליט להעניק את פרס הדרמה הטובה ביותר לסדרה "בשל הניסיון האמיץ והחודר להתמודד עם אחת התופעות הנוקבות של הישראליות העכשווית". אך האומנם? מי שמם? חבר השופטים של "וואלה!" חושב אחרת.

הפרק הראשון הוא סיפור התגלותו של רוני קבל עם ועדה כחוזר בתשובה. הוא נעלם מהבית לשעות, ממציא תירוצים עילגים, לא מזיין את אישתו. האחרונה חושבת כבר שהלה נואף בה, עד שהאמת נגלית בדמות תפילין וכיפה. כלומר, על אף הקשר הבריא שביניהם, המהפך הרוחני שחווה רוני הוא הפתעה גמורה עבור זוגתו. השינוי הוא אסתטי בלבד - מזוזה, זקן, ציציות. הבחור עובר משהו, עולמו מתהפך עליו, הוא חש ייאוש גדול ומוצא לו תשובה רק אצל הקב"ה, אך כל זאת נעלם מעינינו, כמו גם מעיני נורית. אנחנו קרובים מספיק בשביל לומר "להזדיין" אך לא בשביל לחוות את לבטיו של רוני. הדוסים נשארים רחוקים, רואים אותם הולכים בשינקין או בפרסומת לדו-קיום עם נתן זהבי. אחד הסממנים לשינוי שעובר על רוני מגולם בשאלה שהוא שואל: "מה רע בבניזרי?". תקראו לי סוטה, ציניקן, עוכר ישראל, אך אומץ אין פה ובטח שלא חדירה.

ובכל זאת, היות שבקירוב לבבות עסקינן, אקנח במספר מילים טובות. המשחק נאה ואמין. אורלי זילברשץ-בנאי, זערורית כאפונונת, חביבה ולעתים מצחיקה. יורם חטב כרוני עושה את שלו, וגם עופר סאקר בתפקיד הילד תורם לכך שהסיטואציות הדרמטיות לא מביכות. אך יותר מכל אלה, אנו מקבלים בברכה את שובו של מנחם זילברמן למסך. מילותיו של איש יקר ומצחיק זה פותחות וסוגרות את כל אחד משני הפרקים הראשונים של "לתפוס את השמים". זהו בהחלט טיזר שכמעט והופך את הסדרה הבינונית מינוס שוות צפייה. זילברמן הוא עורך דין עם פגם בדיבור, שמטפל בבקשת הגט של נורית, ודרכו בעצם מתגולל הסיפור. נורית מספרת לו אותו. כך שבעצם יש פה זהות בין הצופים ובין מנחם זילברמן. אני הוא מנחם זילברמן, אתם מנחם זילברמן, כולנו מנחם זילברמן. תענוג.