"דאעש הוא כבר לא ארגון, אלא מדינת טרור לכל דבר", פורסם השבוע בוואלה! NEWS, "הוא מחזיק בכל המאפיינים הדרושים לכך: דגל, מטבע, עיר בירה, ראש מדינה, צבא, בתי משפט, מערכת חינוך, מנגנוני רווחה ואפילו לוחיות רישוי". אז מזל טוב, מדינה חדשה נולדה! לא ממש מתחמקת מצרה, ואת הכתובת לא תמצא היא שמורה בתוך קופסא יחד עם הראש הכרות של אשתך. אז מה עוד צריך לדעת על מדינת דאעש, ואיך בדיוק מנהלים מדינה שכל התכלית שלה היא ובכן רצח? "מופע החמידות" חושף לראשונה מה הולך שם. ראשית, המנון המדינה הרשמי:
השטר הנהוג במדינה, עם תמונתו של הנביא מוחמד:
טקס הדלקת המשואות ביום העצמאות של מדינת דאעש:
תור לקופת חולים במדינת דאעש:
שלטי חוצות במדינת דאעש:
אוצרות טבע, משאבים עיקריים וסחורות לייצוא:
משמרות הצניעות
נעבור לנשיאנו הדגול, רובי ריבלין, שתמונתו נוסע ברכבת הופצה ברשת השבוע כהוכחה לצניעותו המופלגת. כל פעם שהאיש הזה נוסע ברכבת, באוטובוס, במטוס רגיל, מצלם חתול, קונה ארטיק - כולם מתעלפים מכמה שהוא צנוע ועניו ואחד מלמ"ד ו"ו אם לא יותר. קודמו בתפקיד + רה"מ בהווה כל כך הרגילו אותנו לחגיגות ענק ונסיעות באפיריון ואמבטיות יהלומים שכל פעם שרובי מתיישב על סתם שרפרף זו כבר עילה לקבלת פרס נובל. כל כך קל להרשים אותנו. פשוט אל תהיו עד כדי כך חארות, ואנחנו נהלל אתכם בעיניים לחות מדמעות.
וכדי שתוכלו להמשיך להתרגש, והנה עוד כמה תמונות המתעדות את רגעי הצניעות המדהימים של רובי ריבלין:
חוסך בשעווה - מדליק שני נרות בערב חג שלישי:
חוסך במים - שותה אך ורק מהצינור של המזגן:
חוסך בכסף על עיצוב פנים - מעצב את בית הנשיא עם ציורים שלו:
חוסך בדלק - מובא לעבודה על ידי נמלים:
חוסך במילים - משוחח בכתובות אש:
שתהיי לי הסכין
השוודים ממשיכים לעצבן, והפעם ראש הממשלה שלהם הודיע ש"סכינים זה לא טרור". מבחינתו טרור צריך להיות חגיגי, טיל עטוף בסרט או מטען חבלה עם עניבה, אבל לשסף אזרחים עם סכינים זה לא מספיק מעניין. לא רק שסכינים זה לא טרור סכינים יכולים גם להיות דבר מקסים שעוזר לשמח אנשים! הנה דוגמה לסכינים שמשתמשים בהם בהקשר חיובי יותר מ"טרור":
