פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      יש כבוד: "מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר" מחזיר את הקסם הישן לגלקסיה

      עם קאמבק נפלא של כוכב אהוב, תגלית חדשה של גיבורה נהדרת ודרואיד מתוק ובלתי נשכח, "מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר" מחזיר את הקלאסה לעולם של מלחמת הכוכבים. כעת, כשהחיבור בין הומור לאקשן וכיף נולד מחדש, נותר רק לדאוג שגם תהיה לה טביעת אצבע מקורית

      יש כבוד: "מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר" מחזיר את הקסם הישן לגלקסיה

      מוזר עד כמה שזה נשמע בעידן של רימייקים ושחזורים קולנועיים אינסופיים, נראה שהיום הוליווד סובלנית פחות מאי פעם לפאשלות קולנועיות. מחירי הכרטיסים עולים, כוחה של הטלוויזיה הולך ומתחזק והלוקסוס לפספס עם סרט גדול הופך לאט לאט לכמעט בלתי אפשרי. על הרקע הזה שובו של "מלחמת הכוכבים", המותג החשוב והמצליח ביותר בהיסטוריה של הקולנוע המודרני, הוא סיפור שמתישהו יהפוך כנראה בעצמו לסרט. כמו אז בסוף שנות ה-70, הוליווד נואשת למושיע שיחזיר אליה את קסם הקולנוע הישן והטוב, הקסם שמביא לאולמות קהלים מכל הגילאים, מדבר בשפה אוניברסלית ובעיקר מעניק חוויה שקשה לשחזר במקום אחר. אחרי הטראומה של הפריקוולים, האכזבה העצומה מג'ורג' לוקאס וכשהמרחק מהסרט הטוב האחרון בסדרת "מלחמת הכוכבים" מגיע ל-32 שנים, הפעם זה כבר היה משחק על כל הקופה: לקום מהקרשים או לזרוק את המגבת. אין דרך אמצע.

      עלילת "מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר" מתרחשת 30 שנים אחרי "שובו של הג'דיי". האימפריה הישנה נפלה ועל חורבותיה קם ארגון חדש, רב עוצמה וקיצוני הרבה יותר ממנה. "המסדר הראשון" המונהג על ידי ישות מסתורית בשם סנוק, לא הסתפק בשאיפות השלטון הישנות של האימפריה. משימתו החשובה לא פחות היא למצוא את לוק סקייווקר, אחרון אבירי הג'דיי שנמלט למחתרת, ולשים קץ למסדר העתיק אחת ולתמיד. בראש כוחו הצבאי של "המסדר הראשון" עומד בן אנוש בעל שליטה רבה בכוח, שאימץ את הכינוי קיילו רן ונשבע להמשיך את מורשתו של דארת' ויידר. מול כוחה המתעצם של האימפריה עומד ארגון המחתרת בהנהגתה של הגנרלית ליאה אורגנה. בעזרתם של דרואיד קטן שמסתיר סוד גדול, אישה צעירה וקשוחה מכוכב לכת נידח, חייל סער עם נקיפות מצפון ושני חברים ותיקים מימי המרד העליזים, הם מנסים לעצור את הנשק הסודי של "המסדר הראשון" לפני שיהיה מאוחר מדי.

      מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר (יח"צ)
      המלחמה על הבית. תרתי משמע (מתוך "מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר", צילום: יח"צ)

      חייבים להודות בכנות כבר בהתחלה: המשימה שהוטלה על ג'יי ג'יי אברהמס ב"הכוח מתעורר" היא על גבול הבלתי אפשרית. מצד אחד הוא התבקש להשיב למעריצים הוותיקים את כבודם האבוד ולשחזר את הקסם הישן והטוב של הטרילוגיה המקורית, מנגד היה עליו לברוא חזון מודרני שיביא את "מלחמת הכוכבים" לעידן החדש ויצור סביבה קהילת מעריצים חדשה. היה עליו להציג דמויות חדשות ומסקרנות, אבל להיזהר שלא יהיו טיפשות או מעצבנות מדי. היה עליו להניח את הקרקע לשני הסרטים הבאים שיגיעו בהמשך, ליצור חילופי משמרות, אבל להיזהר שלא לשעמם או לחסוך ברגעי קתרזיס בסרט הראשון. החדשות הטובות מאוד הן שהוא הצליח, ובמידה רבה זה קרה דווקא בגלל שברח מהסגנון שמאפיין אותו כבמאי. אברהמס ידוע כבמאי עם נטייה לעשיית יתר, בין אם מדובר במסתורין ללא תכלית, שימוש מופרז באפקטים, אובר דרמטיזציה. את כולם אפשר למצוא בסרטיו ובסדרות עליהן הופקד.

      "הכוח מתעורר" מציג סרט של אברהמס שבו טביעת אצבעו המפורסמת כמעט אינה מורגשת. במקום זאת אברהמס התחבר בצורה טוטאלית למעריץ שבו, זה שגדל על הסרטים המקוריים והקיף את עצמו בשורה של יועצים מקרב המעריצים לקראת ובמהלך הצילומים. האפקט הבולט ביותר שנובע מהבחירה הזאת הוא סרט שמרגיש כמו סרנדה לאהובה ישנה. הנוסחה הנדירה כל כך שהצליח ג'ורג' לוקאס לרקוח בטרילוגיה המקורית הורכבה מאיזון עדין בין הומור, אקשן, דמויות איקוניות ותחושת כיף אדירה שעוטפת את הכל. התחושה הזאת בדיוק עוטפת את "הכוח מתעורר". החל משוט הפתיחה, דרך יחסי דורות ראשונים ושניים, דרואידים חמודים עד אין קץ שממלאים תפקידי מפתח, דמות נשית חזקה ודומיננטית וכלה בנבל מסתורי ומאיים. הכל עד לקליימקס הגדול של המערכה השלישית זועק כבוד והערצה לסרטים עליהם גדל הבמאי. בכמה וכמה מקרים הכבוד העצום הזה גורם ל"הכוח מתעורר" להיראות כמו רימייק מודרני של "מלחמת הכוכבים". רימייק נהדר ועשוי לתפארת, אבל בכל זאת תחושה שאת הדברים האלה כבר ראינו בעבר ושאולי היה עדיף להציגם בדרך מקורית קצת יותר.

      מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר (יח"צ)
      סרנדה לעבר המופלא (מתוך "מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר", צילום: יח"צ)

      מבחן חשוב לא פחות של הסרט החדש היה השילוב בין הדור החדש והישן, העברת השרביט בין הכוכבים הוותיקים לאלו שאמורים לקחת מידיהם את הסדרה אל העתיד. במרכז השילוב הזה עומד קאמבק מרשים ומרגש של האריסון פורד לתפקיד שנדמה כאילו נולד לגלם. האן סולו המבוגר הוא שדרוג נפלא לדמות השחצנית והצינית שהפכה את פורד לכוכב גדול בסוף שנות השבעים. מי שפקפק בהחלטה להשיבו ליקום "מלחמת הכוכבים" בגיל 73, יופתע לגלות שפורד מעולם לא היה טוב יותר, מדויק יותר ונוגע ללב יותר בתפקיד הזה. על שני הכוכבים הנוספים של הטרילוגיה המקורית, קארי פישר ומארק האמיל, לא נרחיב יותר מדי מחמת ספוילרים. מספיק רק לומר שנוכחותם בסרט הזה מינורית משמעותית לעומת פורד, כמו גם במקרה של R2D2 ו-C3PO. אם כי זה לא אומר כמובן שזמן המסך שניתן להם אינו משמעותי לסיפור.

      את החלל שמותיר הדור הוותיק ממלאת ב"הכוח מתעורר" חבורה של גיבורים חדשים. המרשימה והמוצלחת מכולם היא ריי (דייזי רידלי), צעירה שמתקיימת מאיסוף גרוטאות בכוכב נידח ומכירתן, והופכת בעקבות שורה של צירופי מקרים לגיבורה בעל כורחה. רידלי סיפרה במהלך מסע הקידום לסרט שבתחילת הצילומים כינה אברהמס את יכולות המשחק שלה בתואר המפוקפק "עציות". נראה שהמסר הזה הופנם שכן העוצמה של רידלי כדמות נשית בפרט וכגיבורה בעולם הזה בכלל היא אחת הנקודות החזקות ביותר בסרט. את העזר כנגדה מספק בסרט הראשון בטרילוגיה החדשה, היורש הבלתי מעורער של R2D2. מאז וול-אי לא נראה יצור שמדבר כל כך מעט ומייצר כל כך הרבה רגשות כמו BB8, הדרואיד הכדורי והמתוק כל כך שדרכיו מצטלבות עם ריי. אין שום דבר בעולם שתרצו לעשות אחרי הסרט יותר מאשר לחבק אותו חזק ולקחת אותו הביתה לכוס שוקו. ג'ון בוייגה (פין) משכנע פחות בתפקיד לוחם הסער שמחפש גאולה. אולי בגלל שאת עיקר הסצנות שלו הוא חולק עם פורד ורידלי, שמותירים את יכולות המשחק שלו מעט בצל. נראה שהדמות הזאת רק החלה להתפתח בסרט הזה ואמורה לעשות את שלה בהמשך הדרך.

      מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר (יח"צ)
      רק מתחיל להתפתח. בויגה (מתוך "מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר", צילום: יח"צ)

      שאלה גדולה לא פחות שריחפה מעל הסרט עסקה בקיילו רן (אדם דרייבר), האיש שאמור להיכנס לנעליו ובעיקר לחליפתו המאיימת של הנבל הגדול בכל הזמנים - דארת' ויידר. אפשר לחלק את ההופעה של רן לשניים. כל עוד הוא נותר תחת מעטה הקסדה המאיימת שלו, מדובר בהחלט בנבל ראוי למסורת של "מלחמת הכוכבים" עם חרב אור איקונית ועוצמה ששמה בצל את זו של ויידר. הבעיה מתחילה ברגעים שבהם הוא מסיר אותה וחוזר להיות אדם דרייבר, שחקן בינוני למדי שמתקשה מאוד לשכנע בקונפליקט בו נמצאת דמותו בין הצד המואר והאפל של הכוח. זה לא שדרייבר משחזר את ימי האימה של היידן כריסטנסן כאנאקין סקייווקר מסרטי הפריקוול, אבל בסרט שבו הנבל החדש הוא דמות כל כך חשובה כל נפילה ברמה מורגשת.

      הכיף הגדול של "מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר" הוא בעצם החזרה לשורשים. במובן הזה ברור לחלוטין שבסקאלה שבין דרישות המעריצים הוותיקים ליצירת דורות חדשים, נטה אברהמס בבירור לטובת הראשונים. התוצאה היא סרט מלא רגש, קסם והומור, שמצליח לרתק גם בסצנות שכמותן ראינו בסדרה בעבר. בלי מידיכלוריאנים, בלי ג'אר ג'אר בינקס, בלי פדרציות סחר, הסרט הזה מרגיש אולד-סקול בעטיפה מודרנית, מנגן במיומנות על הנוסטלגיה לצד שימוש בחדשנות מודרנית מרשימה באפקטים ובצילום. לא פחות חשוב מכך נראה ש"הכוח מתעורר" הוא במהותו סרט אקספוזיציה שמניח את הבסיס שעליו ייבנו שני הסרטים שיבואו אחריו. עם הבסיס הזה ועם שיפצורים קטנים בנקודות מעטות, יש סיכוי בכלל לא רע שהסרטים הבאים בטרילוגיה החדשה כבר יאפשרו לה לנסות ולהתעלות על הסרטים המקוריים שאותם היא כל כך מעריכה.