בזמן שמיליוני אנשים ברחבי העולם בילו את סוף השבוע האחרון בבתי הקולנוע, עטויים תחפושות מורכבות ומצוידים בכרטיסים שנרכשו מבעוד מועד לסרט השביעי בסדרת סרטי "מלחמת הכוכבים", מיעוט אקסקלוסיבי של יודעי דבר ציפה לתפוס את מה שאמור היה להיות האירוע הקולנועי של 2015 בבית, על מסך הטלוויזיה. את מוצאי שבת הם העבירו בבית, מול ערוץ הולמרק, בצפיה בסרט חג המולד "A Christmas Melody".
הניחו לרגע את חרב האור שלכם ובואו נדבר על "נעימה לחג המולד", סיפורה של קריסטן (לייסי שאבר), מעצבת ויזמית בתחום האופנה שנאלצת לחזור מלוס אנג'לס אל עיירת הולדתה באוהיו, לאחר שחברת הסטארט-אפ שהקימה מתרסקת. באוהיו היא מחליטה למקד את כל תשומת לבה בבתה אמילי, אותה היא מגדלת לבדה, לאחר שנים של התמקדות בקריירה. בעיירה המושלגת היא נתקלת בשלל טיפוסים, כמו למשל שרת בית הספר דמוי סנטה קלאוס, המורה למוזיקה דני, שמתחזק עליה קראש עוד מימי התיכון, או מליסה, יושבת ראש ועד ההורים המרושעת בגילומה של מאריה קארי, שגם ביימה את הסרט.
כן, זמרת המולטי-מיליונים, ששיחקה בעבר במספר סרטים, החליטה גם להתנסות במלאכת הבימוי. זו הסיבה היחידה, למעשה, ש"נעימה לחג המולד" ארגנה לעצמה מעמד של קאלט עוד לפני שפריים ממנה בכלל נראה. העובדה שקארי עומדת לביים סרט הפכה עד מהרה לבדיחה, כשם שקורה פעמים רבות כשמוזיקאים, ובעיקר מוזיקאיות, פונים לקריירת בימוי. כשברברה סטרייסנד, למשל, ביימה את סרטה הראשון "ינטל", נטען נגדה כי השתלטה על הסרט, ובו בזמן גם שהתייעצה בבמאים גברים בקשר לכל החלטה. הוליווד אינה סובלנית כלפי אמנים שעוברים מפלטפורמה אחת לאחרת, אך בעוד סטרייסנד סתמה למלעיזיה את הפה עם חמש מועמדויות לאוסקר, קארי ניצלת מלהפוך לבדיחה בכך שהסרט שביימה היה פשוט סתמי.
ליהוקה של לייסי שאבר לתפקיד הראשי אמור היה להיות תמרור האזהרה הראשון לכך שלפנינו עוד סרט כריסמס גנרי. אפשר לזכור לשאבר את "שולחן לחמישה", רצוי לזכור לה את "ילדות רעות", אבל בשנים האחרונות הפכה שאבר לפנים של הולמרק, או לפחות לסגנון הסרטים אותו נהוג לכנות בבוז "סרטי הולמרק" גם אם לא שודרו בערוץ, ותרמה מכשרונה בעיקר לסרטים בעלי טון נוצרי מובהק. חיפוש מהיר של המושג "חג המולד" בעמוד ה- imdb של שאבר מעלה מספר מטריד של תוצאות, ואפשר היה למצוא אותה בסרטים כמו "חג מולד שחור", חג מולד מלכותי", "משפחה לחג המולד", "העץ שהציל את חג המולד", ו"סנטה השדכן", וזאת מבלי להזכיר את הפיאסקו של השנה שעברה "Christian Mingle", סרט שכולו פרסומת לג'יי-דייט של הנוצרים. אפשר לומר שקארי ליהקה לתפקיד הראשי את המלכה הבלתי מעורערת של הז'אנר, כמו ללהק את ויל פרל לקומדיה או את וין דיזל לסרט אקשן. אבל נכון יותר יהיה לומר שהיא הוסיפה בכך את בכורת הבימוי שלה אל רשימה של סרטים נשכחים ובלתי חשובים.
"נעימה לחג המולד" הוא סרט משעמם. מאוד. כל שלבי העלילה ברורים כבר מהרגע הראשון, והאופן בו הם נפרשים בפני הצופה לא מעניין מספיק, לא מצחיק, לא מרגש, לעזאזל, גם לא סתם מעביר את הזמן בכיף. אפילו קאת'י נג'ימי, שחקנית שתמיד כיף לראות, לא הצליחה לגייס מספיק קסם כדי להציל את אותנו מהשיממון הזה. מי שמחפש משהו לשים על המסך בכריסמס הזה, מוטב שיעביר לערוץ הצבע המתייבש.
אפילו הרגעים שאמורים להיות מצחיקים, אלו שנמצאים שם בשביל להפוך לקאלט, לא מצליחים לעשות את העבודה. מדובר ברגעים בהם מופיעה קארי עצמה על המסך, בתפקיד הדיווה של ועד ההורים הבית ספרי. יש כאן קריצה מכוונת וברורה, אפילו מדי, ל"ילדות רעות", אך העלבונות הרכרוכיים שמטיחה מליסה בקריסטן כמו למשל ההתעקשות לקרוא לה "אם חד הורית" לעומתה, הנשואה מזה עשור לרופא שיניים לא היו נכנסים אפילו לספר הירידות של רג'ינה ג'ורג'.
הרגעים האלו הם גם המקום היחדי בו ניתן להאשים את קארי באיזה שגעון גדלות: מליסה וקריסטן למדו ביחד בשכבה, למרות שקארי מבוגרת משאבר ב-12 שנים. קארי מסרבת גם לחלוק את המסך עם דמויות אחרות, ומלבד צילומים רחוקים ומרובי משתתפים, היא כמעט תמיד נמצאת לבדה בפריים, מוארת באופן מוגזם עד שלפעמים נדמה שנשתלה שם בשלב העריכה. וזה אפילו לא מצחיק, זה סתם מעפן ובעיקר מאוד לא מקצועי.
אי אפשר לפרגן ל"מלודיה לחג המולד", וגם די קשה לקטול אותו. הוא יצירה יבשושית וסתמית שתיעלם בנבכי ההיסטוריה מהר יותר ממאריה קארי אחרי הדרן באמפי-פארק ראשון. בתור מי שהביאה לעולם את הלהיט שעד לאחרונה היה שיר הכריסמס המושמע ביותר, "All I Want for Christmas Is You", קצת עצוב שקארי מכתימה את מורשת חג המולד שלה.