השבוע דווח כי משרד התרבות והספורט יקים ביתן ישראלי בפסטיבל קאן. יוזמה שעלתה לסדר היום כבר בשנה שעברה אולם נגנזה בסופו של דבר. כעת מבקשת שרת התרבות והספורט מירי רגב להחיות את הנושא. כיצד מגיבים גורמים שונים בתעשיית הקולנוע המקומית לסוגייה?
גורם בכיר במשרד החוץ מתח ביקורת באוזני וואלה! תרבות נגד הקמת הביתן החדש לאור העובדה כי האגף לקשרי תרבות ומדע במשרד החוץ שותף בדוכן הקיים מזה שנים בפסטיבל קאן. "יש דברים טובים יותר לעשות עם הכסף שיילך לביתן החדש", אמר הבכיר. "אפשר היה לתעל את הכספים לכיוונים נכונים יותר לחיזוק מעמדו של הקולנוע הישראלי. הדוכן הקיים מזה שנים בקאן נמצא במיקום אסטרטגי יוצא מן הכלל, בלב שוק הסרטים. משרד התרבות משיקוליו שלו חושב שיש מקום לביתן נוסף במתחם הביתנים. יכול להיות שהצורך הזה שדגל ישראל יתנופף משרת רצונות שאני לא שלם איתם, מפני שאני חושב שכשיש שלט ועליו כתוב 'Films from Israel' זה משרת את הנראות של ישראל לא פחות מאשר ביתן שדגל מתנופף עליו. הצורך האמיתי הוא בביתן כמו שלנו שבו נפגשים אנשים וסוגרים עסקאות בין מפיקים. בביתן החדש מנסים ללכת על פאנלים ואירועים. השאלה היא באיזו מידה זה המקום הנכון? הרי אנשים בקאן לא באים לאירוע אקדמי. אני לא מסתיר את הסקפטיות שלי. במשרד התרבות מכירים את הסקפטיות של משרד החוץ לגבי הנחיצות של הדבר".
"השרה רגב", מוסיף הבכיר, "לוקחת קרדיט, אבל האמת היא שקודמתה לימור לבנת רצתה להקים את אותו הדבר. גם אז עמדתנו היתה שאין כזה צורך. ליד הדוכן הישראלי שקיים מזה שנים בקאן יש דוכן של קבוצת חברות הפקה יפניות, והוא שוקק. היפנים החליטו גם ללכת על הקמת ביתן לאומי במתחם הביתנים בנוסף לדוכן הזה. כשביקרנו שם גילינו שהוא עומד ריק".
גורם בעולם הקולנוע, לשעבר חבר במועצת הקולנוע, מבטא את ביקורתו בפני וואלה! תרבות באופן חד יותר: "נראה שהביתן הזה הוא מסווה לתעמולה ציונית ימנית, אולי אפילו קיצונית. יש בעייתיות אם מדובר במניע פוליטי ולא אמנותי".
יו"ר קרן הקולנוע הישראלי, כתרי שחורי, התייחס בינואר האחרון לכוונת שרת התרבות והספורט הקודמת, לימור לבנת, להקים את הביתן החדש, ואמר ל"הארץ": "מידרו אותנו באופן מוחלט, עשו זאת מאחורי הגב שלנו, למרות שבמועצה הבטיחו לא לעשות דבר בלי לערב אותי", ועוד הבהיר כי לדעתו למדינה בסדר גודל של ישראל אין הצדקה להחזיק שני ביתנים בפסטיבל. בשיחה עם וואלה! תרבות היום (רביעי) כתרי בוחר שלא להביע עמדה בנושא. "תשאלו את מי שהחליט על הביתן למה יש צורך בביתן, ומאיפה מיליון השקל. אני לא יודע. שר במדינת ישראל יכול להחליט מה שהוא רוצה".
- מוזר שלא התייעצו בך במשרד התרבות.
"אני עושה את שלי, ולא מתעסק בעניינם של אחרים. אף אחד לא חייב לאף אחד מאיתנו כלום".
- בינואר העברת ביקורת על הקמת הביתן החדש ועל אי ההתייעצות בך, וכעת אתה נשמע דיפלומטי וזהיר. האם זה מתוך חשש שאם תתבטא כנגד צעדי השרה רגב, ייפגע התקציב של קרן הקולנוע?
"אני לא מפחד מכלום. אני זקן. אין לי שום דעה בעניין. בוא נראה אם הביתן הזה יעבוד או לא".
סמנכ"ל קרן רבינוביץ', יואב אברמוביץ', גם הוא בחר לשבת על הגדר הפעם ולא לבקר את משרד התרבות ומועצת הקולנוע על החלטתם. "לא היינו מעורבים בהחלטה אבל זו נראית לי החלטה טובה. אני לא מצוי בשיקולים התקציביים. אמנם לא עירבו אותנו אבל אם יפנו, נשמח לקחת חלק בביתן. קודם כל נגמור את ברלין. בואו נחצה את זה ואחרי זה נדבר".
גם המפיק והמפיץ העצמאי מרק רוזנבאום חזר בו מן הביקורת שהשמיע בסיבוב הקודם של ההצעה. "בשנה שעברה היה מדובר לבטל את הביתן (הקיים) לפי מיטב זכרוני".
- אתה מזהה גוון של תעמולה מאחורי היוזמה?
"לא הייתי מגדיר את זה ככה. יש גופים שרוצים להיות שם. בתי ספר לקולנוע, סטודנטים וכאלה. בואו ניתן להם. מה יכול להיות?".
גורם אחר בתחום הקולנוע מסביר שהשינוי בתגובות נובע מחשש אפשרי של הקרנות באשר להשלכות תקציביות שתגרור עמה הביקורת על מועצת הקולנוע.
"כל התבטאות תתבטא בהורדה כספית", אומר הגורם. "אנחנו חיים פה תחת שלטון של חשבון ופחד. מוקפים אנשים שאינם מבינים דבר וחצי דבר וככל שהם לא מבינים כלום ככה הם עקשנים יותר ופחות נכונים לקיים דיאלוג ולהקשיב לאנשים שכן מבינים. אף אחד לא ידבר איתכם עכשיו כי כולם פוחדים מהם כל התבטאות הכי קטנה תתבטא בתגובה כספית".
רוזנבאום דוחה את הטענה לצנזורה עצמית על רקע כלכלי ומדגיש שוב: "כל עוד הביתן הקיים לא נפגע אין לי בעיה עם זה היות והביתן הקיים משרת יותר את הצרכים שלנו. אם הכסף לא מגיע מחוק הקולנוע, זה לא פוגע בי".
בהתייחסו לגוון הלאומי האפשרי של הביתן אמר הגורם: "אני לא נבהל מביטויים של שמאלנים. אני חושב שהגיע הזמן שחלק גדול מהיוצרים בישראל יזכרו בספרי ההיסטוריה יקראו קצת את ההיסטוריה ויזכרו למה קמה המדינה ויפסיקו לזיין את השכל.
"הגיע הזמן שגם המילה 'ציוני' תפסיק להיות מילה גסה. אני ציוני למשל. לא שאני מסכים עם כל דבר שהממשלה עושה. סיפוח שטחים וכל מיני דברים כאלה זו טעות. טעות היסטורית. אבל מצד שני כל הסרטים האלה שמוצגים בעולם וזוכים בפסטיבלים מקומיים כמו 'שומרי הסף', מצליחים רק בזכות זה שהם תוקפים את ישראל. בוועדות ובוועדי הפסטיבלים יושבים אנשים ששונאים את ישראל. מזדהים עם הפלסטינים".
גדעון גנני מנכ"ל קרן מקור לסרטי קולנוע וטלוויזיה מצטרף לדברים אלה בתוקף. "מה רע בתעמולה ציונית? למה אנחנו צריכים לחיות כל הזמן ולהתרכז כל הזמן בתעמולה אנטי ציונית?", שואל גנני. "לפי דעתי יש 22 מדינות ערביות ומאה מדינות שמגבות אותן. למה שלא תהיה מדינה אחת מסכנה שתעסוק בניסיון להפיץ מסרים פרו ציונים? זכותה של ישראל וזכותו של משרד התרבות להפיץ חומרים כאלה. לנסות ולקדם גם חומרים אחרים במדינה הזאת כמו למשל את התרבות הציונית ולהזכירכם זו מדינה יהודית ודמוקרטית".
רוזנבאום וגורם נוסף בתחום מסכימים שיעילותו של הביתן השני, שימוקם במתחם "הריביירה" המרוחק יותר ממוקד ההתרחשויות בפסטיבל מבחינה מקצועית, מוטל בספק. "לפי דעתי ייקח להם 10 שנים ללמוד את העסק. אתם רוצים לפתוח ביתן? מי מפיק את זה? מי אחראי שם על המכירות?", שאל הגורם.
- אין חשש שהביתן הנוכחי יבוא על חשבונו של הביתן הקיים?
"אני חושב שהביתן הקיים מספיק חזק לשרוד את זה", אומר רוזנבאום. "אם זה נורא חשוב מבחינה פוליטית שיהיה שם ביתן עם דגל ישראל, בסדר. שיתנו להם שיעשו את זה. קשה לי לומר שמבחינה מקצועית תהיה תרומה לביתן הזה אבל בואי נראה. עוד שנה שנתיים. המיקום של הביתן בעיניי הוא לא טוב".