יוסי פיין על העבודה עם דיוויד בואי: "היינו פשוט שני בני אדם ולא מעריץ ומוערץ"

ב-1995 קיבל המוזיקאי יוסי פיין הודעה מפתיעה מקרלוס אלומר, הגיטריסט של דיוויד בואי. הודעה שגרמה לו להיות חלק מהצוות שניגן באלבום "Outside". "כמעט לפני שהלכתי לישון החלטתי לבדוק את המשיבון, ובום! ביקשו ממני להגיע לאולפן בניו יורק שבו הם נמצאים. ואני בכלל הייתי בתל אביב. חזרתי אליהם מהר מאוד ואמרתי שאגיע אחרי כמה ימים. למזלי היה סוף שבוע ועליתי מהר על טיסה. ישר הגעתי לאולפן על הבוקר ומשך התחיל שבוע של עבודה", מספר פיין בשיחה עם אולפן וואלה! NEWS.

"המפגש הראשון עם בואי היה באולפן. הוא הראשון שהגיע, עוד לפני הנגנים. מיד כשנכנסתי הוא הציג את עצמו ואמר שאפשר לקרוא לו דייב, כי גם לטכנאי קראו דיוויד. ישר שאל אם אני רוצה קפה ומיד הכין אותו. בשניה אחת הוא שבר את כל המחיצות. בהמשך היום התחלנו להקליט עם כל הלהקה. הכל היה נעשה בלייב. הוא היה מביא שירים והתחלנו לנגן אותם ותוך שעה הם היו מוכנים כולל שירה שלו. אני זוכר שכל הזמן התאפקתי בין הצורך להסתכל על הדפים עם המילים ולנגן ובין הרצון להביט באגדה שבאמת עומדת מולי ונשמע בדיוק כמו ברדיו. אמרתי לעצמי: 'וואו, זה באמת הוא'. זה היה חזק".

עם זאת, השתדל פיין שלא לתת להתרגשות להפריע לעבודה המשותפת. "אם אתה הולך לשחק ב-NBA אתה לא יכול להתרגש מהעובדה שאתה משחק עם ג'ורדן. אסור שזה ישפיע על המשחק. אותו דבר במוזיקה. הכל היה מאוד קול. באותו רגע חשבתי שהוא מוזיקאי ואני מוזיקאי ולכן מיד משדרגים את התדר וכולם עוזרים לכל. כולנו עובדים עם המוזיקה שלו ורוצים שהיא תהיה הכי טובה הוא היה מנוסה באופן שבו צריך לתת לשותפיו להרגיש בנוח".

פיין, שעבד עם אגדות רוק כמו לו ריד, היה המום כל כך מעוצמת המפגש עד ששכח להתעקש להצטלם עם בואי. "זה היה לפני עשרים שנה. אנשים שוכחים שאז לא היה סלפי וחשבתי שזה ממש לא קול לבקש תמונה. בסך הכל יצא לי לעבוד עם הרבה אנשים לפני זה, לא כמוהו, אבל תמיד צילמו אותנו. הסתדרנו סבבה. הוא הביא לי קסטות ואני קניתי לו דיסקים וגם כשהוא בא להופיע בארץ נפגשנו שוב. היינו פשוט שני בני אדם ולא מעריץ ומוערץ".

"Outside" לא זכה להצלחה רבה במכירות אבל פיין מברך על תרומתה של היצירה המשותפת. "אני גאה שלקחתי חלק דווקא באלבום מאוד אומנותי שלו, יחד עם בריאן אינו, כל העבודה על האלבום הזה נתנה לי השראה להמשך החיים שלי בכאמן. לפני כן הייתי יותר נגן, ואח"כ הבנתי שאני יכול להיות יותר אמן. הוא אמן שתמיד עשה את מה שרצה לעשות מבלי לחשוב על שיקולים אחרים חוץ מאומנות".

"כשנגמרו ההקלטות אמרתי לעצמי: 'סוף סוף זה קרה, ולא יהיה יותר מזה'. הפנייה מבואי להצטרף להקלטות הגיעה דווקא אחרי תקופה ארוכה שבה גרתי בניו יורק. ואחרי שחזרתי לארץ פתאום הגיע הטלפון ממנו. זו ההוכחה לכך שכשאתה משחרר הדברים הכי טובים קורים".