העימות המתמשך בין שרת התרבות מירי רגב ותיאטרון אלמידאן הגיע הערב (שלישי) לשיא נוסף. בהודעה מטעמה חשפה רגב כי דחתה הצעת פשרה, לכאורה, שהוצגה בפניה על תיאטרון אלמידאן. כזכור, לפני כשלושה חודשים עתרה הנהלת התיאטרון לבית המשפט כנגד משרד התרבות ועיריית חיפה, בדרישה להשיב את התקציבים שהוקפאו בעקבות ההצגה "הזמן המקביל". בית המשפט קבע כי על עיריית חיפה להפשיר את התקציבים, אולם החלטה לא התקבלה בנוגע לעתירה נגד משרד התרבות.
בהודעה מטעמה טענה רגב כי הנהלת התיאטרון פנתה למשרד התרבות בניסיון להגיע להסדר פשרה. על פי גרסת השרה, הפשרה שהוצגה כללה קנס בגובה 400 אלף שקל והתנערות של הנהלת התיאטרון החדשה מפעילות אלמידאן, שעסקה גם בפעילות פוליטית ולא רק בתיאטרון. "אני מסרבת להגיע לפשרה עם מוסד שמתיימר להיות מוסד תרבות ושהצטברו עדויות רבות על היותו מפר חוק", כתבה רגב, "הצעת הפשרה שהגיעה לפתחי רק הוכיחה שצדקתי בטענותיי לאורך כל הדרך וכי מדובר בגוף שעיקר פעילותו איננה תיאטרון". השרה הביעה תקווה כי בית המשפט ימצה את הדין ויקבע כי על מוסד תרבות לעסוק רק בתרבות.
לוואלה תרבות נודע שנציגי משרד התרבות ונציגי התיאטרון היו אמורים להיפגש מחר בירושלים בעניין העתירה של התיאטרון, אך הדיון נדחה. דבר הדחייה התקבל בצהריים ולטענת נציגי התיאטרון הם למדו על הודעתה של השרה ועל הצעת הפשרה רק מן ההודעה לעיתונות. דיון חדש בעניין העתירה לבג"צ יתקיים בחודש אפריל בעקבות צו על תנאי המאשש שיש ממש בעתירת התיאטרון והכדור כעת במגרש של משרד התרבות.
בתגובה להודעת שרת התרבות מירי רגב מהערב, אומרים בתאטרון אלמידאן כי "נראה כי השרה רגב חיה בזמן מקביל ומנותקת מהמטרה שלשמה נועד המשרד אשר היא עומדת בראשו. הודעת השרה נועדה להסיט את הדיון מהחלטת בג"ץ מהיום, אשר נתן צו על תנאי שמחזק את צדקת דרכנו. תמוה בעיננו שהשרה טוענת שמתנהל הליך משפטי נגדנו בשעה שאנו הגשנו את העתירה נגד השרה ומשרד התרבות.
אכן בשבועות האחרונים ניהלנו מו"מ מול משרד התרבות בתום לב, תהליך אשר נועד לחסוך את הליך משפטי ארוך, אולם המו"מ כשל לאחר שמשרד התרבות התעקש על התערבות בתכנים האמונותיים והגבלות על חופש היצירה. ממקור המקורב לתיאטרון נטען שהמו"ו כבר ממש עמד להבשיל אלא שאז באו משרד התרבות בדרישה כי הזמן המקביל לא תועלה יותר על בימת התיאטרון.
הודעת השרה והתנהלות המשרד במשא ומתן מחזקים את מה שטענו בהתחלה שההחלטה האמורה להיות מבוססת על שיקולים אמנותיים מונעת דווקא משיקולים פוליטיים פסולים שהשרה עצמה מעדיפה אותם על פני הזכות של הציבור הערבי לתרבות ועל פני הגנה על בזכות החוקתית לחופש הביטוי."