(בסרטון: תומר הימן מדבר על "מיסטר גאגא" באולפן וואלה! NEWS)
ברק הימן הופתע מאוד כשראה בפעם הראשונה את הדו"ח הכספי מרשת בתי הקולנוע לב בנוגע לסרט "מיסטר גאגא". הימן חתום כמפיק על הסרט הדוקומנטרי שאחיו תומר הימן ביים. הסרט, העוקב אחר הרקדן, הכוריאוגרף וזוכה פרס ישראל אוהד נהרין זכה להצלחה גדולה עם קרוב ל-60 אלף צופים, השתתף בפסטיבלים בינלאומיים יוקרתיים ונמכר להפצה קולנועית בצרפת, גרמניה, פולין ואיטליה. הימן הופתע מאוד לגלות בדו"ח הכספי המוזכר לעיל שסכום של 2.5 אחוזים מכל כרטיס שנמכר לסרטו מופרש להתאחדות ענף הקולנוע. זאת בשעה ש"הקרן לעידוד הסרט הישראלי", הממומנת על ידי ההתאחדות, אינה תומכת בסרטים דוקומנטריים אלא בסרטים עלילתיים בלבד.
בנוסף להימן, גם קולנוענים רבים אחרים כלל לא מודעים למצב שנוי במחלוקת זה, גם אם אינו דבר חדש. למעשה, כבר שנים רבות קיים היטל וולנטרי על בתי הקולנוע שהינם חלק מהתאחדות ענף הקולנוע ואלו הרוב המוחץ של בתי הקולנוע בישראל. ההתאחדות גובה 2.5 אחוזים מכל כרטיס שנמכר בבתי הקולנוע לטובת "הקרן לעידוד הסרט הישראלי", שמטרתה לעודד את הקולנוע הישראלי. הקרן הזאת מעניקה מענקים רק לסרטים עלילתיים ולא לסרטים דוקומנטריים, בעוד שאלו זוכים בשנים האחרונות להצלחה מרשימה בקופות ובביקורות. הצלחת "מיסטר גאגא" חידד את הבעייתיות של התקנה הזאת, הציף אותה לתודעה ויצר תחושה בקרב קולנוענים דוקומנטריים כי מתייחסים אליהם כאל ילדים חורגים.
"כבר למעלה מחודשיים אנחנו מקרינים את הסרט 'מיסטר גאגא' בבתי הקולנוע, לשמחתי בהצלחה גדולה וראו אותו קרוב ל-60 אלף איש", אומר ברק הימן לוואלה! תרבות. "זו פעם ראשונה שאנחנו עושים הפצה מסחרית בסדר גודל כזה. כשקיבלתי בפעם הראשונה את הדו"ח מרשת לב, ששם בין היתר אנחנו גם מקרינים את הסרט, שאלתי לתומי מה בדיוק כלול בתוך ההפרש שבין הסכום ברוטו שמופיע בדו"ח לבין סכום הנטו שמופיע בדו"ח. התפלאתי לגלות שסכום של 2.5 אחוזים ממחיר של כל כרטיס הולך להתאחדות ענף הקולנוע. שאלתי למה זה, והבנתי שיש הסכם בין מפיצי הקולנוע בישראל לבין ההתאחדות הזאת, שבגינו מופרש אחוז מסוים מכל כרטיס לטובת הענף, בגלל שאותה התאחדות מעניקה סכומי כסף מאוד משמעותיים למפיצים כדי לעזור להם להפיץ קולנוע ישראלי. לתומי שמחתי מאוד, אמרתי יופי, בטח אני גם אקבל מענק הפצה או תמיכה בהפצה. אם כולם מקבלים, למה שאני לא אקבל? ואז הופתעתי, בלשון המעטה, לגלות שאמנם אנחנו הדוקומנטריסטים מפרישים את הסכומים האלה מההכנסות שלנו כמו כל מפיץ של סרט אחר, אבל אנחנו לא מקבלים מאותה התאחדות כלום. וזה איך אני יודע? כי פניתי אליהם, שוחחתי עם איש מאוד נחמד בשם דני כפרי מהתאחדות ענף הקולנוע שהסביר לי שבגלל שאני מפיץ סרט דוקומנטרי אני לא זכאי לקבל את מה שמקבל כל מפיץ אחר של עלילתי. ואני די המום, לא מבין ושואל בקול רם במה מותר הסרט העלילתי מהסרט הדוקומנטרי בכל הנוגע לזכות שלו לקבל מענק הפצה מהתאחדות ענף הקולנוע? השאלה הנוספת שלי, שלא הצלחתי לקבל עליה תשובה שמניחה את הדעת, היא שנגיד ומכל מיני סיבות עלומות כאלה ואחרות אינני זכאי לקבל מענק הפצה, מדוע מחייבים אותי להפריש את אותם אחוזים? אי אפשר לאחוז במקל בשני קצוותיו, גם לא לתת לנו שום דבר וגם לדרוש מאיתנו לשלם כאילו אנחנו מקבלים כמו כולם".
"למה הדבר דומה? זה כמו שתשים עכשיו מישהו בכלא ותבקש ממנו לשלם לך ארנונה", אומר הימן. "אנחנו ורבים מהקולגות שלי בשדה הדוקומנטרי עובדים כל כך קשה בשביל להוכיח שגם סרטים דוקומנטריים מצליחים לסחוף אחריהם קהלים רבים ומגוונים, ולראייה בשנים האחרונות היו לא מעט סרטים דוקומנטריים שהצליחו להביא עשרות אלפי צופים לבתי הקולנוע, הרבה יותר מהרבה סרטים עלילתיים. אני חושב שהקריטריונים האלה אנכרוניסטיים. עובדה: 'מיסטר גאגא' הצליח להביא קרוב ל-60 אלף אנשים לבית הקולנוע ועדיין מוקרן בכל הארץ. קולנוע דוקומנטרי הוא בעל יכולת מוכחת להביא אנשים לבית הקולנוע. ואני חושב שזה צריך להיות אינטרס של כולם, כל המדינה ושל הארגונים, שיוציאו את הדוקומנטרי מהגטו. בכל מקום אחר בעולם אין אפליה בין סרט קולנוע דוקומנטרי לסרט קולנוע עלילתי. אני לא מצליח להבין למה דווקא פה כן. ועוד במדינה שמספקת יצירות דוקומנטריות כל כך איכותיות וכל כך מצליחות בכל העולם. זה פשוט מגוחך. זו תקנה מטופשת. אני סמוך ובטוח שלא מדובר בשחיתות או כוונת מזיד, אלא פשוט בניתוק מהמציאות, אנכרוניזם וחוסר הבנה של המציאות הקולנועית בישראל".
"אני חושב שתביעתו של ברק צודקת", אומר לוואלה! תרבות ירון כפתורי, מפיץ סרטים והמשנה למנכ"ל רשת לב, "אין לי שום הבנה למה סרטים דוקומנטריים לא נחשבים למענקי תמיכה מטעם התאחדות ענף הקולנוע. אני לא מבין למה אין תמיכה מצדה בסרטי קולנוע דוקומנטרי, הוא קולנוע ראוי ומצליח".
"מכל כרטיס קולנוע בבתי הקולנוע ששייכים להתאחדות ענף הקולנוע, שזה רוב בתי הקולנוע בישראל, גובים לצערי סכום שהולך להתאחדות ענף הקולנוע", מוסיף כפתורי. "זה מס וולנטרי שבתי הקולנוע שמו על עצמם, זה לא בהוראת ממשלה ולא על פי חוק. זה הסכם מלפני המון שנים. הצידוק ללקיחת המסים מצד התאחדות הקולנוע הוא שהם נועדו לקידום הקולנוע הישראלי, ההתאחדות מחליטה על דעת עצמה איך לקדם את הקולנוע. לא בטוח שהם עוזרים בדרך הנכונה. הגיע הזמן לשנות את התקנה המיושנת הזאת".
אסף אמיר, מפיק סרטים עלילתיים וסרטי תעודה ולשעבר יו"ר איגוד המפיקים מוסיף: "אם סרט דוקומנטרי עומד בקריטריונים כמו שכל סרט עלילתי אחר צריך לעמוד בהם, אין סיבה שלא יקבלו תמיכה".
"זה הזוי בעיני", אומרת לוואלה! תרבות יסמין קיני, במאית דוקומנטרית וחברת הנהלת הפורום הדוקומנטרי, "זה לא לעניין. ב-5-6 השנים האחרונות סרטים דוקומנטריים מפוצצים אולמות קולנוע, בארץ וגם בעולם. אני חושבת שזה לא שיוויוני לחלוטין ומאוד מתסכל. באופן כללי, כשמדברים על קולנוע ישראלי אז מדברים רק על קולנוע עלילתי, בזמן שמדי שנה נעשים הרבה יותר סרטים דוקומנטריים מאשר סרטים עלילתיים, והסרטים הדוקומנטריים מצליחים בעולם הרבה יותר שנים מאשר הסרטים העלילתיים הישראליים. גם בפסטיבלים. השם הטוב של תעשיית הקולנוע הישראלי התחיל בדוקומנטרי. אז יש בזה משהו מתסכל. אני מרגישה הרבה מאוד פעמים שאנחנו ילדים חורגים. אני שמחה בשביל כל מי שעושה סרטים עלילתיים שהקרן הממומנת על ידי התאחדות ענף הקולנוע תומכת בהם, אבל יש אני חושבת שיש בעיה בחלוקה הזאת".
דני כפרי, מנכ"ל התאחדות ענף הקולנוע, אומר בתגובה לוואלה! תרבות: "התאחדות ענף הקולנוע מממנת את הגוף שנקרא 'הקרן לעידוד הסרט הישראלי'. ההתאחדות גובה מבתי הקולנוע עבור הקרן 2.5 אחוזים ממכירת כל הכרטיסים, לרבות סרטים ישראלים וזרים. 2.5 אחוזים מכל כרטיס שנמכר באשר הוא. בכספים האלה מטרתה של הקרן היא לעודד את עשיית הקולנוע הישראלי. הקרן מעניקה מענקים אך ורק לפיצ'רים, לסרטי קולנוע עלילתיים, זה המדד של הקרן, זה היסוד שלה. אנחנו לא סלקטיביים לגבי הסרטים שמוקרנים בבתי הקולנוע. כל סרט שמוקרן בבתי הקולנוע ונמכרים בו כרטיסים, מחוייב על פי התקנון שלנו לשלם את ה-2.5 וחצי אחוז. יש סרט דוקומנטרי אחד בלבד שנמכרו לו כרטיסים, בכל עשרות השנים שבהם בתי הקולנוע מקרינים סרטים, שהוקרן בבתי הקולנוע ונגבו גם ממנו 2.5 אחוזים. זה הסרט הדוקומנטרי היחיד בכל ההיסטוריה שנמכרו בו כרטיסי קולנוע בכמות משמעותית, ויצא שמהסרט הזה נגבו כספים לטובת הקרן. 'מיסטר גאגא'. בא אליי אדון ברק הימן, וניסה להסביר לי שגם לסרט שלו מגיע מענקים מהקרן".
- גם לנו ברק הימן הסביר את זה, וההסבר שלו נשמע מאוד הגיוני. מדוע אינכם מעניקים תמיכה לסרטים דוקומנטריים?
"יש הפרדה בין הגבייה של הקרן לבין המענקים שהקרן נותנת. הקרן גובה מכל הסרטים, לרבות סרטים זרים, ומעניקים אך ורק לסרטים ישראליים עלילתיים. זה המנדט שלה. הקרן הזאת, נניח שיש לה גבייה של 10 מיליון שקלים. ודרך אגב, זה הכל וולנטרי, אין שום חובה. בתי הקולנוע החליטו מרצונם החופשי לפני עשרות שנים כי טובת תעשיית הסרטים מחייבת אותם לגבות באופן וולנטרי 2.5 אחוזים. היא מחליטה לתת את זה אך ורק לסרטים מסחריים. ניסיתי להסביר לבחור שהקרן לא סלקטיבית. היא נותנת מענק לפי השיקולים שלה, לכל הסרטים הישראליים העלילתיים באשר הם שמוקרנים בבתי הקולנוע. זה לא סלקטיבי, אין שום קריטריון. בשנה האחרונה נתנו מענקים לכמעט 30 סרטים. אם נעניק מענקים לסרטים דוקומנטריים, ואנחנו לא סלקטיביים, לא נוכל לתת מענק לאף אחד. משום שאנחנו כרגע בקושי רב נותנים מענק ל-30 סרטים עלילתיים, שהם בעקרון סרטים שמוקרנים באופן נורמלי בבתי הקולנוע, באופן מסודר. ברגע שאתה פורץ את הגדר הזאת, מאחר ואנחנו לא קרן סלקטיבית, אין לנו אפשרות כלכלית לעשות את זה. זאת בעצם לא המטרה שלנו. הרי יכול לבוא גם מפיץ סרט אמריקאי, יגיד למה אתם גובים ממני, מה לסרט אמריקאי ולעידוד הקולנוע הישראלי? בית הקולנוע מדווח על כל כרטיס שנמכר אצלו. מבחינת הקרן זה לא מעניין אם זה סרט אמריקאי, צרפתי, ישראלי או סרט דוקומנטרי. יש סך של הכנסות, וזה לא מותנה בשום דבר. יש תקנון, והקרן החליטה שהסרטים הזכאים למענקים שלה הם סרטים עלילתיים".