ועדת החינוך של הכנסת עסקה היום (רביעי) בהצעת החוק החוק ששרת התרבות והספורט מירי רגב מתכננת להגיש בעתיד. הצעת החוק שזכתה לכינוי "נאמנות בתרבות" על ידי רגב תשנה את הקריטריונים לתמיכת מוסדות תרבות על ידי משרדה. בדיון עצמו, שמה הלא רשמי של הצעת החוק הפך ל"תיקוני רגב".
רגב הציגה בדיון את העקרונות שהנחו אותה בבואה לנסח את הצעת החוק וטענה כי "כל גוף תרבות שלא יפעל בתיאום חוקי המדינה, כל מוסד תרבות שיחתור נגד מדינת ישראל, לא יקבל תקציב מהמדינה". רגב הפנתה את הנוכחים במקום לסעיף 3 א' בחוק יסודות התקציב המגדיר סיבות לשלילת תקצוב גופים הנתמכים על ידי המדינה.
הצעת החוק החדשה אמורה, אליבא דרגב, להסדיר את המצב ולהעביר את הסמכויות בנושא תקצוב מוסדות התרבות ממשרד האוצר למשרדה. "לא יכול להיות שכשאני אחראית, לא תהיה לי הסמכות לעצור את התקציב... לשר אוצר אין את המומחיות ואת המיומנות", אמרה בישיבה והוסיפה: "כספי 2016 יחולקו על פי צדק תרבותי ולא, את כל הכסף אעביר לנשים מוכות".
בנוסף, רגב הפנתה אצבע מאשימה כלפי קודמיה בתפקיד ואמרה כי מבנה המשרד מורכב וכי לקח לה זמן רב להבין על מה היא ממונה. "איך אתה מאפשר למגזרים שלמים שלאורך כל השנים לא נתנו להם כסף? למה אין תיאטרון דרוזי? למה אין תיאטרון לנשים? למה אין מדיניות ברורה בנושא תרבות?", האשימה רגב.
כזכור, כבר בחודש ספטמבר פורסם בחדשות 2 כי רגב תוכל למנוע תקצוב מוסדות שישללו את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, יסיתו לגזענות, לאלימות ולטרור, יתמכו במעשה טרור נגד ישראל, יציינו את יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל (התייחסות ישירה לאירועי פסטיבל הנכבה), יבצעו מעשה השחתה הפוגע בסמל של המדינה ומוסדות שיחרימו או יקראו להטלת חרם על ישראל.
היועץ המשפטי לממשלה אישר בספטמבר את יוזמתה של רגב וזאת לאחר שהתנגד לה חודשיים לפני כן. וינשטיין כתב בזמנו במכתב כי לחופש הביטוי "משקל ייחודי בתחום התרבות, שהרי חופש הביטוי האומנותי שייך ללב לבה של הזכות לחופש הביטוי. לא מן הנמנע כי שינוי מבחני התמיכה באופן הכולל בחינה של תוכן היצירה יכול היה לגרום לחלק ממוסדות התרבות להימנע ממתן ביטוי לעמדות מסוימות מתוך חשש שיסכנו את התמיכה הממשלתית. פגיעה באפשרות הפקתה או הפצתה של יצירה על בסיס תוכנה היא פגיעה קשה במיוחד בחופש הביטוי, שהלא תוכנה של יצירה הוא לב לבה ועצם מותה ולכך מתנגד היועץ המשפטי לממשלה".