וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בתולות באוזן

16.11.2000 / 10:49

פיל וגליה על "חמש ילדות יפות", סרט שמצליח הרבה יותר דווקא כי יש בו הרבה פחות

אמנם זאת לא חוכמה כשאת הבת של פרנסיס פורד קופולה ואשתו של ספייק ג'ונז, אבל "חמש ילדות יפות" הוא אחד מסרטי הבכורה המרשימים ביותר של הזמן האחרון. הסרט של סופיה קופולה, שממוקם בשנות השבעים, הוא עיבוד לספר מצליח באותו שם שעוקב אחרי ההתבגרות הטראומטית של ארבע בנות ממשפחה פרוורית, שיכלה להיות התגלמות החלום האמריקאי, בצל התאבדותה של האחות הצעירה.

למרות החומרים המשומשים לכאורה שהוא מציג, "חמש ילדות יפות" מצליח להילחם ביעילות בנוסטלגיה הסכרינית בנוסח "שנות הקסם" שבה הוא נוגע מפעם לפעם. אין בו שום ניסיון לרדת לעומקם של הרגשות שמניעים את הדמויות, ואפקט הפוקוס הרך הסמי-פורנוגרפי, שאפיין רבים מהצילומים של התקופה, מנטרל כל ניסיון לחדור מעבר לפנטזיה שטופת השמש של הבנות הבתוליות.

לקס (קריסטן דאנסט) ואחיותיה עוברות את כל החוויות הטינאייג'ריות הטיפוסיות (מחלוקות עם ההורים על מוזיקה רועשת והתנסויות מיניות ראשונות עם בנים חסרי רגישות), אבל למספר, הבן של השכנים ממול (קולו של ג'יובאני ריביזי), אין שום יומרה להבין את הסערה ההורמונלית והנפשית שמתחוללת בתוכן.

בסופו של דבר, דווקא הריחוק הזה, שיכול היה להפוך את הסרט ליצירת מופת של שטחיות, הוא שמונע ממנו לגלוש לפסים המלודרמטיים של סרט טלוויזיה. האלגוריה הסתומה להתפוררות החברה האמריקאית אפקטיבית בהרבה מזו המוסברת למוות של "אמריקן ביוטי", ובסופו של דבר הטרגדיה האמיתית של האחיות, ושל המשפחה הגזורה מקרטון שההורים שלהן מנסים לבנות על פי הדגם של שנות החמישים, נובעת מהעובדה שהפנטזיה הקולנועית התמימה שהן מייצגות לא מצליחה לשרוד את המציאות הפוסט-וייטנאמית המשתנה.

0
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully