וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אנשי תרבות נפרדים מיעקב בן סירא: "הצחוק שבו בא מתוך כאב"

4.2.2016 / 9:08

חבריו לדרך של כוכב התיאטרון והקולנוע שהלך לעולמו הבוקר, מספרים על העונג לעבוד לצידו. "היה היה יחיד במינו", סיפר חיים טופול, "הוא ידע להפוך כאב לצחוק", הוסיף יוסי אלפי

הידיעה על מותו של כוכב התיאטרון והקולנוע יעקב בן סירא, הבוקר (חמישי) כתוצאה מדום לב מגיל 88, הכתה בתדהמה את חבריו. "אני בשוק", אמר לוואלה! תרבות ישראל גוריון. "הוא נראה לי כמו אחד כזה שאף פעם לא ימות. צעיר ברוחו, מלא הומור, אוהב ספרות, קרא כל הזמן. בנאדם נפלא, שחקן נהדר. הופענו יחד בכל מיני הזדמנויות ותמיד הקהל היה מקבל אותו בצורה בלתי רגילה. כולו מלא נעורים. אני אוהב אותו מאוד" .

גם חיים טופול ספד לבן סירא."הוא היה בחור יוצא מן הכלל", אמר. "ממש ילד טוב. אני עבדתי איתו בסרטים 'סלאח שבתי', ב'ארבינקא' ועוד. הוא היה אחד במינו. הוא לא פספס אף לווייה, כי באמת היה לו אכפת מכל אחד. הוא היה פשוט בחור יוצא מן הכלל ומוכשר".

יענקל'ה בן סירא. ניב אהרונסון
"הוא היה אחד במינו". יענקל'ה בן סירא/ניב אהרונסון

איש התיאטרון והסופר יוסי אלפי סיפר בדמעות על השחקן והחבר הקרוב. "יענקל'ה בן סירא נולד בבלגיה והיה ילד שברח מהנאצים. כמו תמיד, כשהוא בורח הוא הגיע למקומות הכי בלתי אפשריים. דווקא תוך כדי בריחה הוא הגיע לקרון שבו ישבו קציני אס אס. הקצינים השיבו על הברכיים ושרו לו שירים. כי הוא היה ילד. והילד הזה לא הפסיק להיות ילד מאז ימי השואה ועד היום במשך למעלה מ-80 שנה.

יענקל'ה תמיד היה רוח יותר מגוף. היה לו גוף קטן ורוח ענקית. הוא ילד, הוא רוח מעל להיותו אדם. הוא ידע לשמוח ולשמח במהויות הכי יהודיות שיש בו. האיש הזה לא יכול היה לעשות רע, כי הוא יכול היה לעשות רק טוב. הוא היה מלא בטוב, והטוב נשפך ממנו מכל כיוון. האיש הזה, הצחוק שבו בא מתוך הכאב, אבל אף אחד לא ידע על הכאב. כולם ידעו על הצחוק, וזאת זכות גדולה להפוך כאב לשמחה, להפוך כאב לצחוק. הוא לא שיתף אנשים בכאב שלו, אלא השתמש בכאב שלו כמו נר היושב מתחת לסיר שמאכיל הרבה נפשות כואבות. האיש הזה יחסר לי כל כך. אני כל כך אהבתי אותו. אני כל כך אוהב אותו".

"ביצענו שיר ביחד בהופעה לרגל חגיגות 85 שלו", מספר השחקן אורי הוכמן. "אני זוכר שהיתה לו אנרגיה בלתי נדלית. הייתי בהלם מזה שהוא נראה צעיר ממני ב-20 שנה על הבמה. פתאום הוא פתח את השיר, והתחיל לעשות סטנדאפ עם הקהל. מין סטנדאפ יידישאי כזה של שנות החמישים. הקהל היה ברובו של גיל 60 ומעלה וזה היה מדהים איך הם נקרעו מצחוק. בחזרה שעשינו, ובזמן שעמדתי איתו על הבמה, הוא היה נורא מצחיק, ונראה כל כך בריא ושופע חיים. לא ראיתי אנרגיה כזאת מימי. זה קצת הזכיר לי הופעות של פורטיס כשהוא מתפרע על הבמה. פורטיס היידישאי".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully