כ-200 חברים לדרך ומעריצים של שחקן התיאטרון והקולנוע יעקב בן סירא, שהלך לעולמו אתמול (חמישי) בגיל 88, ליוו אותו הבוקר בדרכו האחרונה. בן סירא נטמן בבית העלמין שבקרית שאול. מוקדם יותר הוצב ארונו בתיאטרון הקאמרי בתל אביב, שם שיחק בשורה ארוכה של הצגות לאורך השנים.
אלמנתו של בן סירא, עדינה, ספדה לו: "יענקל'ה שיחק בכל התיאטראות, ובהם תיאטרון אורנה פורת. אורנה שלחה אותו לבתי ספר כדי לספר איך עובד שחקן על תפקיד. וכך הוא עשה. מדי שנה, יענקל'ה נסע לבתי ספר, כשהמסר שלו היה: 'ילדים, החיים זה ערך קדוש'". עדינה הקריאה לזכרו את השיר "אתה בחרתנו מכל העמים" של נתן אלתרמן.
"היית אולי נמוך קומה אבל היית ענק. ענק וגדול", ספד לו הרב גרליצקי, "בכל מקום, בחנות, ברחוב, בדיחה טובה, שמחה. בפעם האחרונה שנפגשנו אמרת לי שביקרת חבר בבית חולים ואמרת לו: 'תסתכל על המוניטור. כל זמן שהקו עולה ויורד זה בסדר. ברגע שתראה שהקו ישר, תברח'. יענקל'ה, שימחת לב אומללים. כולם אהבו אותך".
"כמה אהבה יש לאיש המדהים הזה", אמר יעקב (יענקל'ה) מנדל, יו"ר אמ"י, שהנחה את טקס האשכבה. חנן יובל אמר באזכרה כי בן סירא היה "איש משכיל מאין כמותו, איש תרבות", וביצע לזכרו את השיר "רקמה אנושית אחת".
חברו של השחקן, שמוליק עצמון ספד לו: "יענקל'ה יקירנו, אהובנו, אחי האהוב עליי ועל משפחתי כמה קשה לעמוד כאן. להספיד אותך? אתה 'המספיד הלאומי', כפי שנהגת לכנות את עצמך. אתה הולך לדרכך הסופית, ונושא באמתחתך את הפקלע שלך. אמרת שצריך אדם לשאת את הפקלע שלו. הפקלע שלך היה מלא אהבת אדם, אהבת אנוש. נהגת לומר: 'אני לא אוהב את האנושות כמו שאני אוהב את האנושי'.
היית אדם אנושי. היית מענטש. לכל אחד ואחד מצאת את הבדיחה המתאימה. לא רק שהיית חבר ואח, היית פילוסוף. מלא כרימון. אני לא מכיר הרבה קומיקאים שיש להם ספריה פילוסופית כמו שלך. במיוחד אהבת את ניטשה. תענוג היה לשמוע ממך בדיחות, אבל גם להתווכח איתך על נושאים של חיים ומוות. נשאת את היידיש לכל מקום. אני לא מכיר עוד אדם בארץ שכולם אוהבים אותו כמוך. תמיד אמרתי שאתה שלאגר על הבמה ומחוץ לבמה. שתנוח בשלום על משכבך לנצח".
הקריירה של יעקב בן סירא נפרשה על פני יותר מ-60 שנה, וכללה שלל תפקידים בהצגות מובילות. ביניהן: "הקמצן", "אגדת חורף", "הנפש הטובה מסצ'ואן", הקלאסיקה" ועוד. בנוסף שיחק בשורה ארוכה של סרטים ישראלים. ביניהם: "הוא הלך בשדות", "קזבלן", סאלח שבתי" ורבים נוספים.
"יענקל'ה תמיד היה רוח יותר מגוף. היה לו גוף קטן ורוח ענקית", סיפר לוואלה! תרבות הסופר ואיש התיאטרון יוסי אלפי. "הוא ילד, הוא רוח מעל להיותו אדם. הוא ידע לשמוח ולשמח במהויות הכי יהודיות שיש בו. האיש הזה לא יכול היה לעשות רע, כי הוא יכול היה לעשות רק טוב. הוא היה מלא בטוב, והטוב נשפך ממנו מכל כיוון. האיש הזה, הצחוק שבו בא מתוך הכאב, אבל אף אחד לא ידע על הכאב. כולם ידעו על הצחוק, וזאת זכות גדולה להפוך כאב לשמחה, להפוך כאב לצחוק. הוא לא שיתף אנשים בכאב שלו, אלא השתמש בכאב שלו כמו נר היושב מתחת לסיר שמאכיל הרבה נפשות כואבות. האיש הזה יחסר לי כל כך. אני כל כך אהבתי אותו. אני כל כך אוהב אותו".
(עדכון אחרון: 13:28)
