טוב, החיים בישראל ממש נוראיים. לכאורה, אמירה מובנת מאליה. לא משהו שלא שמענו קודם. אבל אם גם דוקו-ריאליטי משעשע שעולה ב-HOT בידור ישראלי מציג ייאוש למתקדמים, כנראה שהמצב שלנו מחורבן. "אחותי ג'קי" (באמת? היה קשה לבחור שם שלא ירפרר ל"האחות ג'קי" המוצלחת?) מתאר את עלילות משפחתה של ג'קי אזולאי, בוגרת "מאסטר שף" ו-"זוג מנצח VIP" בזמן שאזולאי עמלה על פתיחת מסעדה חדשה. אזולאי, יודע כל צופה טלוויזיה ממוצע, מגיעה ממשפחה בת 14 נפשות בבית שמש. תוכנית שתלווה את חייה בערוץ בידור נישתי נשמעת כמו דבר טוב.
והיא גם מתחילה כמו דבר טוב. ההשוואה לשלל התוכניות מבית משפחת קרדשיאן עולה לראש באופן טבעי. ירצו או לא ירצו האחים לבית אלחרר (שם משפחתה של ג'קי לפני נישואיה) שומר המסורת. הדקות הראשונות של "אחותי ג'קי" מציעות פוטנציאל והקאלט כמעט בלתי נתפס: רגעי הומור אותנטיים, רגעי הומור מבויימים ובעיקר: קסם אישי שמשותף לבני משפחה רבים. זה יכול להתחיל ב"אחותי ג'קי" ולהסתיים ב"שמחה ופאריה עושות את נתיבות".
בשלב מסוים הכל משתנה. פתאום כבר לא מדובר בגרסה מקומית ומבדרת למשפחת קרדשיאן אלא בתמונת מראה עגומה וכבדה לישראל 2016: בני משפחתה של ג'קי מתגוררים בבית אחד ולא טורחים למצוא עבודה או לעשות משהו עם חייהם. רוצה לומר, סוג של עלוקות. האמא, בתגובה, הולכת לרב לבקש ברכה על מנת שהקדוש ברוך הוא יסייע לילדיה, דבר שישראלים רבים עושים, ואז נדהמת לגלות שאחת מבנותיה בוחרת להוציא 2,000 ש"ח על תוספות שיער ולא על שכר דירה פוטנציאלי. חשוב להדגיש שקיימת אפשרות שבני המשפחה מתגוררים בכמה בתים שכן סטי הצילום השונים מציגים אותם שרועים על ספות שונות במקומות שונים. לא משנה מהי הסצנה שמצולמת והיכן היא מצולמת, תמיד ברקע יופיע בן משפחה שרוע על ספה בטרנינג. ללא ספק, מצב הצבירה הטבעי שלהם. מצד שני, הצלחה של "אחותי ג'קי" עלולה לגרום למצב בו בני המשפחה יהפכו לכוכבי ריאליטי בפני עצמם ולא כשלוחה של אחותם ועדיין לא יעשו דבר פרודוקטיבי עם חייהם. אולי זהו ייעודם בעולם.
לא ברור אם אילת הלר והדס אילון (שזכתה במדליית הכסף בפרס האוסקר של האקדמיה האמריקאית לסטודנטים בקטגוריית הסרט הזר לשנת 2014 על סרטה "פריז על המים") התכוונו ליצור דוקו-ריאליטי מבאס, סביר להניח שלא, אבל "אחותי ג'קי", בתצורתה הנוכחית, בכלל לא צריכה להיות משודרת בערוץ בידור נישתי שכן מדובר במסמך דוקו מטריד על הסביבה שבה אנו חיים. סביבה בה אנשים, גם אם ירצו, לא מסוגלים להצליח. למעשה, הצלחה עבור ישראלים היא הרצון, לא ההישג אליו מגיעים בסוף. והבחירה בג'קי אזולאי כעוגן מוכיחה זאת. בכל זאת, המסעדה שאזולאי שואפת לפתוח עדיין לא נפתחה. אבל היי, אולי ברכה מהרב תסדר את זה. עד אז, כדי לצפות בחיים אפרוריים וחסרי תקווה מספיק להביט במראה, לא להדליק טלוויזיה.