כותרת אחרי כותרת, הצהרה אחרי הצהרה, נדמה שתשעת החודשים שבהם מכהנת מירי רגב כשרת התרבות והספורט היו מלאים בצעקות וריקים מתוכן. עם כניסתה לתפקיד ביקשה רגב ימי חסד והבטיחה לנצל את כישוריה כדי להוביל שינויים בעולם התרבות. רבים בזו לה, רבים אחרים קיוו ששינויים אכן יקרו. אבל בפועל, משרד התרבות הפך להיות, בצדק או שלא, למקום מוזר שמשרת אך ורק את האינטרסים של רגב, שכלל לא רצתה להיות שרת התרבות.
רק השבוע גורמים בסביבתה של רגב לא הבינו כיצד כלי התקשורת לא מסקרים את תגובתה (שהופיעה כסטטוס בפייסבוק!) לאמירה של ח"כ נחמן שי שהוצאה מהקשרה (בנוגע לכך שהפריפריה לא יכולה להצמיח תרבות איכותית בלי תמיכה מהמרכז). סביר להניח שההתעלמות נבעה מכך שרגב צעקה יותר מדי פעמים "זאב" ולאנשים פשוט נמאס לשמוע. רגב, בניגוד למה שאולי אפשר לחשוב, לא מסתפקת רק באמירות ובהצהרות. יוזמתה להעביר 60 מיליון שקלים כדי לחזק את התרבות בפריפריה היא מסלול עוקף משרד הפנים בו רצתה לזכות ולצערה הפסידה. כחלק ממנגנון התמיכה בפריפריה, רגב צפויה להיות בקשר ישיר עם ראשי הרשויות. רוצים לומר, מי צריך את משרד הפנים לשליטה בפוליטיקאים המקומיים כשאפשר להפוך את משרד התרבות לגרסת בת של משרד הפנים? ואלה רק שתי דוגמאות מהזמן האחרון.
כעת, לרגל תשעה חודשים לכהונת רגב, ריכזנו בוואלה! תרבות עשר יוזמות ו/או הצהרות מטעם רגב שהתבררו כספינים במקרה הטוב וכאי הבנת התחום בו היא אמורה לעבוד במקרה הרע. הרווח שלה, ההפסד כולו שלנו. אפשר רק לקוות שהחודשים הבאים ייראו אחרת לגמרי. עבור כולנו.
