הסופרת הרפר לי, הידועה בזכות הספר "אל תיגע בזמיר", הלכה היום (שישי) לעולמה בגיל 89. "אל תיגע בזמיר" מ-1960 הפך מיד להצלחה מסחרית, נעשה קלאסיקה אמריקאית, זיכה אותה בפרס הפוליצר היוקרתי שנה אחרי צאתו, ואף במדליית החירות הנשיאותית על תרומתה לספרות, עיטור הכבוד הגדול ביותר שניתן לאזרחים, חרף העובדה שבאותה עת (2007) היה זה ספרה היחיד.
הספר עוסק בגזענות ובדעות קדומות כלפי שחורים בדרום העמוק של ארה"ב. עלילתו מתרחשת בשנות ה-30, השפל הגדול, ועוקב אחר שני אחים בילדותם, הילדה סקאוט והילד ג'רמי. אביהם עורך הדין מחליט לייצג צעיר שחור המואשם באונס נערה לבנה, למרות העובדה שהוכר עד אז כאדם טוב והגון. הדמויות בספר מבוססות בחופשיות על אנשים אמיתיים שלי הכירה במשפחתה ובעיירה של במונרוויל, אלבמה, והאירועים המתוארים בו מבוססים אף הם על מקרה אמיתי שהתרחש כשהיתה ילדה. ב-1962 הספר זכה לעיבוד קולנועי שלי סמכה עליו את ידיה. גרגורי פק, שכיכב בתפקיד הראשי, הפך לחבר קרוב של הסופרת. הסרט היה מועמד לשמונה פרסי אוסקר וזכה בשלושה, בהם לפק עצמו ולתסריט.
בתחילת 2015 דווח כי נתגלה כתב יד של ספר המשך ל"אל תיגע בזמיר". הספר "Go Set a Watchman", שנכתב באמצע שנות ה-50 של המאה הקודמת, הושלם עוד לפני שלי סיימה לכתוב את "אל תיגע בזמיר". "באמצע שנות ה-50 סיימתי לכתוב רומן בשם 'Go Set a Watchman'", אמרה הסופרת בת ה-88 בהודעה שפורסמה לעיתונות. "הוא עוסק בדמותה של סקאוט כאישה בוגרת, והשקעתי בו מאמץ רב. העורך דאז, שהתלהב מאוד מהפלאשבקים לילדותה של סקאוט, שכנע אותי לכתוב רומן (שהפך ל'אל תיגע בזמיר') מנקודת מבטה של סקאוט הצעירה. הייתי סופרת בראשית דרכה, ולכן עשיתי מה שאמרו לי. לא היה לי מושג שהספר המקורי שרד".
לי היתה חברה קרובה של הסופר המצליח טרומן קפוטה, ואף סייעה לו כעוזרת אישית בתהליך התחקיר הממושך שהוביל לספרו "בדם קר" ב-1966. בעשורים שלאחר מכן לי לא הרבתה בהופעות פומביות וכאמור לא הוציאה ספרים נוספים עד שנתגלה כתב היד, אם כי ניסתה לעבוד על יצירות נוספות שלבסוף גנזה. ב-2007 לקתה בשבץ, נדרשה לכיסא גלגלים ואיבדה חלק ממאור עיניה ומשמיעתה. את שנותיה האחרונות העבירה בעיירת הולדתה יחד עם אחותה.