(בסרטון: מתוך "ג'נקשן 48")
כ-400 שנים לאחר שלואי ה-14 הכניס לתודעה את הביטוי "המדינה זה אני", מבקשים במדינת ישראל לשנות את הביטוי ולהפכו ל"הממשלה זה המדינה". נשמע מוזר? נשמע קיצוני? נשמע אבסולוטי מדי? איך אפשר להסביר אחרת את התגובות הזועמות שזכה לקבל הבמאי אודי אלוני לאחר שאמר בפסטיבל ברלין כי לדעתו ממשלת ישראל "פשיסטית"? עיקר הזעם הגיע מהמשוואה העקומה שלפיה אם אמן מקבל תמיכה כלכלית מקרנות שנתמכות ע"י משרדי הממשלה השונים, עליו להביע את נאמנותו לממשלה ולא לצאת נגדה. שימו לב, לא למדינה, לממשלה.
ובעצם, למה לאמן אסור לממש את חופש הביטוי שלו ולצאת נגד הממשלה? האם אמנים מאבדים את חופש הביטוי שלהם בגלל שהם נתמכים בעקיפין ע"י הממשלה? האם אזרחי ישראל שמקבלים הטבות שונות מהממשלה בצורת סבסוד התחבורה הציבורית למשל, אינם יכולים להתבטא נגד שר התחבורה? או שר הכלכלה? מתי ממשלת ישראל הפכה לפרה קדושה ורגישה שאינה יכולה לשמוע ביקורת נגדה? האם הצבעה ביום הבחירות למפלגות האופוזיציה תהפוך לאסורה גם כן בעתיד?
"אני מאמינה שלמדינה יש חירות להחליט מה נכון לממן
ומה שהוצג היום בתחקיר חדשות 10 הוא הוכחה ניצחת לכך שיוצרים שחותרים תחת המדינה, משמיצים אותה ופוגעים בלגיטימציה שלה, לא צריכים להיות ממומנים על חשבון משלם המיסים. מדינה שפויה לא צריכה לתת יד למלעיזים ומקטרגים שמוציאים דיבתה רעה - דקה לאחר ששתו מקופתה", את הדברים האלה אמרה שרת התרבות והספורט מירי רגב בתגובה לדבריו של אלוני. רגב, כפי שאפשר לשים לב, אינה מנתקת בין ביקורת על הממשלה לביקורת על המדינה. וזהו המדרון החלקלק בו כולנו גולשים בשנים האחרונות. אלוני, אדם בעל היסטוריה ארוכה של התבטאויות נגד המדינה, לא הוציא את דיבת המדינה במקרה הספציפי הזה. אלוני גם לא פגע בלגיטימציה שלה או חתר תחתיה. אלוני מתח ביקורת על ממשלת ישראל. פעולה שרוב אזרחי ישראל עושים בינם ובין עצמם מדי יום. האם הוא היה יכול להתנהל אחרת? אולי. האם מדובר באקט שדורש עליהום גדוש בספינים ובעיוות המציאות? לא.
טוב נעשה אם נזכור את ההבדל בין הממשלה והמדינה. אם לא נזכור את ההבדל, הרי שנשחק היישר לידיים של המלעיזים והמקטרגים האמיתיים.