היי נעורים, ברוכה הבאה אהבה: 14 מחשבות על משינה

באופן חריג יחסית למוזיקה הישראלית, בשיר הזה אפשר למצוא לא פחות משני אזכורים לאירועים אקטואליים, ואחד מהם הוא עוד משחק כדורגל, משהו שבכלל לא נהוג לפגוש בפזמונים מקומיים - התבוסה של מכבי תל אביב למכבי חיפה במשחק העונה האגדי, והטבח במערכת המכפלה. אי אפשר להיזכר בשנות התשעים בלי לחשוב עליו.

שיר יפה ותזכורת מקסימה לימים בהם התקשורת והציבור בארץ היו נרעשים מהמחשבה (השגויה או המוצדקת) שלהיט תמים כלשהו הוא בעצם - רחמנא ליצלן! מטאפורה לשימוש בסמים.

שיר הקאמבק הרשמי של משינה בתחילת המאה ה-21 מתכתב ישירות עם שמו – הוא אכן קטן וטוב. צליל הפסנתר העדין, 13 שנים לאחר שנשמע לראשונה, עדיין מצליח לרגש ולהחזיר לפעילות את שקי הדמעות שעוטפים באהבה חברים ותיקים שחוזרים לחיים. ועוד לא התחלנו לדבר על סולו הגיטרה.

"תחזור תחזור" הוא לא שיר, אלא תפילת אשכבה ללהקה ולתקופה. כשקולו המרסק של יוסי בנאי מקריא את המילים החורכות מתוך "להתראות נעורים שלום אהבה", הוא מבכה לא רק את חייה של הלהקה שתכף תוציא את ימיה (ולא, הפאזה המאוחרת והעצובה שלה לא באמת נחשבת) אלא גם את ימיה האחרונים של התקווה לשינוי בישראל ("'הוא היה מטורף', אמר פוליטיקאי משופשף", בהתייחסות לטבח של ברוך גולדשטיין במערת המכפלה), שניה לפני רצח רבין ורגע לפני שהדור שגדל על משינה מתפכח מהחלומות. זה אולי השיר היפה ביותר של משינה, אבל גם הטרגי ביותר.

קצת מוזר היה לגלות, אי שם בסוף שנות ה-80 דרך קריין רדיו מפוהק, שהשיר "הכל עוד אפשרי" שייך למשינה. מנוגד לכל נרטיב ותסריט מוכר, דווקא מייקל בנסון היה זה ששר בקול נוגה על אישה אחת שכתבה לו מכתב קצת מגונה עם מין קצת משונה, בעוד הוא מאמין שהאחת שהוא מחפש באמת מחכה לו אי שם. זה לא אחד הנאמברים של ההרכב הנצחי, אבל דווקא הנימה המלטפת והבכיינית משהו של בנסון שברה את שגרת התוכחה של יובל בנאי ושמרה לשיר הקטן והקסום הזה מקום של קבע בזיכרון.

אין להקה גדולה שמכבדת את עצמה שלא נתנה למתופף שלה לשיר פזמון או שניים, למעשה ייתכן ומדובר בתו תקן שמבדיל בין להקה טובה ללהקה גדולה. חברי הביטלס נתנו לרינגו סולו כבר באלבום הראשון שלהם, לו ריד נתן למורין טאקר לשיר באלבום השלישי של מחתרת הקטיפה, פרדי מרקיורי פינה את מרכז הבמה כדי לתת לרוג'ר טיילור לחרוז שיר אהבה למכונית שלו ולהקת "המי" ליהקה את קית' מון לשיר בקולו הייחודי את נער המעלית באופרת הרוק קוואדרופיניה (ועד היום משתמשת בקולו המוקלט בהופעות חיות). כשחברי משינה פרגנו לאיגי דיין (אולי המוזיקאי הכי קול בתולדות המוזיקה העברית) את הפזמון של "בן המלך", לא בטוח שהם ציפו שהשיר יהפוך לכל כך פופולרי. בעוד באלבום איגי שר רק את הפזמון ויובל בנאי משלים את השירה בבתים – השיר שכבר הפך לאחד מרגעי השיא בהופעות של משינה מבוצע כיום בלעדית על ידי איגי.

כשמאיזינים ל"היא התווכחה איתו שעות" פתאום מבינים ששיימינג בפייסבוק זה ממש נקמה קטנה. מה זה שיתוף בסטטוסים מצייצים כשאפשר לגנוב תחמושת מבסיס צה"לי?

פעם, אבל באמת פעם, בני הנוער בישראל היו מצטרפים לתנועות נוער ולא לעמודי פייסבוק. ואת השיר הזה ידע כל בוגר תנועת נוער לשיר. כלומר, כל בוגר תנועת נוער שיצא לטיול בן כמה ימים עם חבריו וחברותיו לתנועת נוער.

משינה עבדו עלינו. הילדים שגדלו עליה חשבו שפוליטיקה זה לא דבר חשוב באמת, בעיקר בגלל שהיתה להקה שהמסר העיקרי שלה, יותר מכל משפט מתוחכם פה ושם, היה כיף טהור. "העמותה לחקר התמותה", המתיק את גיל ההתבגרות המזעזע. גם הלהיט הגדול ביותר מתוכו, שהיה לכאורה עמוק יותר משאר האלבום רווי ההשפעות (והגניבות, כחכוח, כחכוח, מרפק מרפק), היה בעצם גיבוב אקטואלי לא מחייב ונטול השפעה. משינה אפשרה לך לשיר "למה אבן ברמאללה סוטה ממסלולה" ולחוש מעט חתרני, אך בעצם עשתה מוזיקת פופ-רוק קליטה בעברית, בלי יומרות לשנות את העולם. כשהתבגרנו, גילינו שהם שיקרו שהכל היה כל כך נפלא, כי שום דבר בעצם לא היה נכון.

הקטע האינסטרומנטלי הראשון שזכה במצעד הפזמונים הישראלי, הוקלט אמנם בשנות השמונים אבל נשמע הזוי ומגניב יותר כמעט מכל דבר שנכתב אצלנו כרגע.

ופתאום, שני עשורים וחצי אחרי שפרץ לחיינו, מתברר ש"אחכה לך בשדות" הוא אחד השירים היותר מחרמנים שיצאו למשינה. סולו הקלידים של חודורוב בלבל אותנו. מודים.

מדהים ועצוב לחשוב שפעם שירי ילדים לא היו תוכן שיווקי אלא ביצועים של משינה לטקסטים של ע.הלל.

עשרות שנים אחרי שהביטלס התפרקו וההיסטוריונים עדיין חלוקים בשאלה מה השיר הראשון שכתבו יחד לנון ומקרטני. זו שאלה מתחכמת במיוחד, מכיוון שלמרות שהם חתומים על רוב השירים של הלהקה, הם כמעט ולא כתבו באמת שירים יחד. אצל הצמד שהכי מזכיר את לנון/מקרטני בביצה הים-תיכונית שלנו – ברכה/בנאי – אין בעיות כאלה. את השיר הראשון שלהם הם כתבו יחד במהלך השירות הצבאי שלהם וכבר שם אפשר היה למצוא את הניצוצות של מה שהולך להיות בהמשך – עם קטעי נונסנס בעברית, צרפתית, ערבית ואנגלית (במבטא ישראלי בוטה) שיושבים על מקצב שנשמע כאילו נכתב על ידי הבן הלא-חוקי של בוב מארלי ואום כולתום. כאן היתה ההתחלה, וזה רק הלך והשתפר מפה – אבל הפעם הראשונה תמיד בלתי נשכחת.

אם שיר כל כך יפה הוא עדיין אחד הפחות מוכרים של הלהקה, זה רק מראה איזה גוף עבודה עשיר יש לה, ועד כמה קשה התחרות על תואר הלהיט הכי גדול ואהוב שלה.

(השתתפו: אודי הירש, עמית סלונים, דוד רוזנטל, אביעד קדרון ואבנר שביט)

רשמו לפניכם את יום חמישי הקרוב, 3 במרץ. להקת משינה תגיע להופעה מיוחדת וחגיגית באולפן השקוף של וואלה! NEWS וההופעה תועבר כאן בשידור חי החל מהשעה 17:00.

אם ההופעה הזו לא תספיק לכם, תנו לנו לספר שסיבוב ההופעות "משינה בחורף", בהרכב מוזיקלי מורחב עם הזמרת רודי ביינסין, עומר ג'ו נווה בגיטרה ופרקשן וגליה חי בויולה, יינעל בשתי הופעות ב-26 במרץ ביד למגינים קיבוץ יגור וב-29 במרץ בהיכל התרבות תל אביב. בעקבות הביקוש הגדול להופעות, תעלה משינה בקיץ את המופע "משינה ביחד", עם אנסמבל עשיר של 11 מוזיקאים על במה, בעיבודים חדשים. המופע יעלה לראשונה ב-27 באפריל בזאפה אמפי שוני.