ימים ספורים לפני הקרנת הבכורה העולמית של "עין בשמיים" בפסטיבל הקולנוע של טורונטו בספטמבר האחרון, הודיע ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון על חיסול שני אזרחים בריטיים פעילי דאעש בתקיפת כלי טיס בלתי מאוישים של חיל האוויר המלכותי בסוריה. "עין בשמיים" הוא אמנם סרט עלילתי, אך העלילה הזו, בדיונית ככל שתהיה, נטועה עמוק במציאות העכשווית.
את "עין בשמיים" מובילה השחקנית הוותיקה וזוכת האוסקר הלן מירן, בתור קצינת המודיעין קתרין פאוול. מתוך חדר מצב באנגליה מפקדת פאוול על מבצע ללכידת מבוקשת בריטית שחברה אל קבוצת טרוריסטים בקניה. באופרציה הזו לוקחים חלק גם ארון פול ("שובר שורות"), כמפעיל כטב"מ היושב בבסיס חיל אוויר אמריקני בלאס וגאס, ברקהאד עבדי ("קפטן פיליפס"), כסוכן סמוי המשתף פעולה עם הכוחות הקנייתים בשטח, ואלן ריקמן כגנרל בכיר האמון על הקשר בין הצבא לממשל, במה שהפך להיות תפקידו הקולנועי האחרון. הבמאי גאווין הוד מצליח להפוך את המבצע הזה למותחן מלחמתי חובק עולם, שמערבב בתוכו שיטות לוחמה מודרניות לצד דילמות מוסריות ארוכות שנים.
"זה הסרט שהכי רציתי לעשות השנה", מכריזה מירן. אני פוגשת אותה, ביחד עם כמה עיתונאים נוספים, בקומה ה-18 בבית מלון בטורונטו. "אמרתי לסוכן שלי, 'לא אכפת לי אלו עוד הצעות מגיעות, זה הסרט שאני רוצה לעשות. אני עושה אותו".
למה?
"הרגשתי שהוא חשוב. אנחנו יודעים שיש כלי טיס בלתי מאוישים, אבל אנחנו לא באמת יודעים איך הם עובדים. אנחנו לא חשופים לדילמות או להחלטות הקשות מנשוא שצריך לקבל. אני חושבת שזה סרט נהדר על מלחמה באופן כללי. קבלת החלטות שהמוסריות שלהן מוטלת בספק היו חלק בלתי נפרד ממלחמה מאז ומעולם".
רק השבוע ראש הממשלה דיויד קמרון הודיע על שני אזרחים בריטים שחוסלו בתקיפת מל"ט בסוריה
"אנחנו חושבים שזה נעשה בהינף אצבע. 'הו, שלחו את המל"טים!', זבנג וגמרנו. לא. יש המון דיונים, משפטנים, פוליטיקאים. לא ידעתי כמה מסובך תהליך קבלת ההחלטות הזה: צריך להתייעץ עם משפטנים, והם אומרים מה מותר ומה אסור לעשות. הפוליטיקאים, וההשפעה שיש להם על היועצים המשפטיים, בכלל מסבכים את הכל. בסרטים בדרך כלל הכל נראה פשוט, מקצרים את התהליך הזה, אבל לא כך זה עובד. זה נותן מידה של אמינות לסרט, הוא לא מציג את אנשי הצבא כרשעים אבל גם לא מאדיר אותם, או מציג את הלוחמים כגיבורים".
הגעת לכדי גיבוש איזו שהיא עמדה בנושא בעצמך?
"לא. הוריי, שחוו את הבליץ על לונדון, סיפרו עד כמה הם פחדו מהפצצות המעופפות, טילי השיוט ששוגרו בידי הגרמנים ודמו למטוסים קטנים. הטילים האלו עשו רעש בזמן שהתעופפו באוויר, וכשהרעש נדם, זה היה הרגע המפחיד. זה היה הרגע בו הם נפלו. אז הם פשוט הקשיבו והתפללו שהרעש לא ייפסק. האם זה יותר גרוע מטייס שטס מעליך ומוריד פצצות? אני לא יודעת.
לפני כמה ימים הייתי בחתונה, והיה נפלא, חתונה נפלאה. היה שם צלם, וכולם היו עם הטלפונים שלהם, צילמו תמונות וסרטונים. אבל פתאום הגיע רחפן עם מצלמה, שהתעופף מעלינו. וכולם, פה אחד, פשוט דרשו להעיף את הדבר המזוין הזה. כולם שנאו את זה. לא היה לנו אכפת כשהיה בן אדם שצילם אותנו, אבל את הדבר הזה אף אחד לא סבל. ואז הוא התרסק, וכולנו הרענו.
באנגליה יש מצלמות בכל מקום, ואנחנו מקבלים את זה. הן לא מפריעות לי, כי אני לא הולכת לעבור על החוק אז לא אכפת לי להיות מצולמת בזמן שאני הולכת ברחוב או עושה קניות. אבל אם מכונה היתה מרחפת מעליי ומצלמת אותי, הייתי מרגישה אחרת. וזו רק הטכנולוגיה שקיימת עכשיו. דמיינו לעצמכם מה יהיה בעוד עשרים שנה? אני חושבת שככל שנלמד את עצמנו יותר על מה שקורה מאחורי הקלעים של המלחמה ועל ההשלכות שלה, ונבין מה נעשה בשמנו, כך יהיה יותר טוב".
התייעצת עם מישהו לפני הצילומים?
"נפגשתי עם אנשי צבא, רק כדי לקבל את הרקע על כל מיני גישות בצבא. ניסיתי להבין מי זו האישה הזו, איזו מן אשה היא ומה גרם לה להגיע לתפקיד הזה".
ומה גילית?
"שעל מנת להיות אישה מצליחה בצבא, את צריכה להיות מאוד מוכוונת מטרה. לא לפשל, אפילו לננו-שניה. פאוול היתה כזו כל חייה""
אמנם כשמירן קיבלה לידיה את התסריט התפקיד אליו יועדה היה זה של קתרין פאוול, אך במקור, נכתב תפקיד הקולונל לגבר. "לא רציתי שהסרט הזה ימשוך אליו רק בחורים", הסביר הבמאי גאווין הוד, בשיחה שקדמה לפגישה עם מירן. "כיום יש הרבה מאוד נשים בצבא, במיוחד בתפקידי לחימה באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים. המחשבה היתה שהם פחות טראומתיים ולכן נשים יכולות לבצע אותם. למעשה, הם יותר טראומתיים. אני רוצה שנשים יבואו לראות את הסרט, אני רוצה שהשיח המלחמתי יתקיים בין נשים וגברים, לא בין גברים לבין עצמם".
"אני לא מופתעת שהתפקיד נכתב במקור עבור גבר", ממשיכה מירן. "אני חושבת שהדמות מעניינת יותר בתור אישה, זה מעצים את הקונפליקט ומחדד את הקונטרסט. כרגע, העובדה שיש אישה בתפקיד כזה, עשויה לגרום לצופים לחשוב יותר על מוסריות המעשים שלה והפילוסופיה מאחוריהם מהזווית הרגשית. אנחנו עשויים להניח שלגבר בתפקיד הזה לא יהיו תגובות רגשיות למצב כזה. זו הנחה שגויה, בוודאי שיהיו לו, אבל היא עדיין רווחת".
איך את מביאה לידי ביטוי את התגובות הרגשיות האלו?
"אני מנסה תמיד לגלם את הדמויות שלי באופן כמה שיותר אנושי, ולהיות אנושי זה לא תמיד לדעת הכל. זה להיות בקונפליקט, לא להיות בטוח לגבי כל דבר. אנשי צבא הם לא אמנים, אין להם הרבה רבדים כי הם לא יכולים להרשות את זה לעצמם. כדי לשרוד בצבא ולהצליח בצבא, נדרש הלך רוח מאוד מסוים. הם יכולים להיות חכמים מאוד, מבריקים ובעלי דמיון מפותח, אבל הם צריכים ללכת בקו ישר. אני לא רוצה לעשות הכללות, אבל זה מה שהבאתי איתי לדמות. אפילו האנשים שנראים כאילו הם בטוחים בהכל חוזרים הביתה בסוף היום ותוהים אם הם עשו את הדבר הנכון. העבודה שלי כשחקנית היא לחשוף את הפגיעות שבדמויות האלו, זה הרבה יותר מעניין לדעתי."
"עין בשמים" יגיע לבתי הקולנוע בישראל בסוף השבוע הקרוב.