פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אמרו קיין לזקן: ריאיון עם מייקל קיין על "נעורים", זיקנה, החיים והמוות

      לרגל צאת הסרט החדש והמדובר בכיכובו, "נעורים", מייקל קיין מסביר למה צריך לשרת בצבא ואסור לעשן, נזכר במפגשים הראשונים עם ג'ון וויין וכריסטופר נולאן ומעניק כמה שיעורים לחיים

      אמרו קיין לזקן: ריאיון עם מייקל קיין על "נעורים", זיקנה, החיים והמוות

      בפעם הראשונה שמייקל קיין הגיע להוליווד, באמצע שנות השישים, הוא לא הכיר אף אחד בעיר, ונותר לו רק לשבת בלובי של מלונו בלוס אנג'לס ולתצפת אחר כוכבים. כך הזדמן לו להיתקל בג'ון וויין, שבניגוד אליו כבר היה אז בשיא תהילתו. אליל הבד תקע בו מבט, נעצר לידו ואז ירה לעברו – "היי, אני מכיר אותך, אתה היית בסרט הזה, 'אלפי', אתה תהיה כוכב, ועכשיו קבל עצה קטנה".

      הטיפ, מספר קיין בריאיון לוואלה! תרבות, כלל למעשה ארבע עצות שונות – "הוא אמר לי, 'דבר לאט, דבר נמוך ואל תגיד יותר מדי, והכי חשוב – אל תנעל נעלי זמש'".

      מה רע בנעלי זמש?

      "זה בדיוק מה שאני שאלתי, והוא הסביר: 'אתה הרי תהיה מפורסם בקרוב, ואז תלך לשירותים, והבחור במשתנה לידך יזהה אותך, יקרא 'היי, אתה מייקל קיין', יסתובב לעברך ביד מושטת - וישתין לך על הנעליים".

      ג'ון וויין צדק כמובן – קיין אכן הפך לכוכב, ולא סתם אחד, אלא מגדולי האייקונים של הקולנוע הבריטי ואולי אף של הממלכה המאוחדת בכלל. גם העצה בתחום ההנעלה היתה במקום: אני פוגש אותו יום לאחר הפרמיירה בפסטיבל קאן האחרון של סרטו הטרי, "נעורים", שעולה היום (חמישי) לאקרנים בארץ, ונעליו מצוחצחות למשעי ונטולות כתמים. ככה זה כשלא הולכים עם זמש.

      מייקל קיין (GettyImages , פסקל לה סגרטן)
      עם כל שנה שמתווספת, יורד קילוגרם. מייקל קיין בקאן (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

      בכלל, קיין נראה מתוקתק לגמרי, וגם צעיר בהרבה מגילו, 82. עם כל שנה שמתווספת, לדבריו, יורד קילוגרם. הוא מקפיד לא להוסיף סוכר לקפה או מלח לתבשיל, וגם גלוטן לגמרי מחוץ לתחום. הבריאות, למשנתו, היא ערך עליון, ולכן גם אלכוהול וסיגריות אינם מתקרבים לפיו. היום זה כבר מובן מאליו מבחינתו, אבל פעם זה היה אחרת לגמרי. "בשנות השישים הייתי מעשן בשרשרת", מספר הכוכב, שאוהב להעלות זכרונות בכל הזדמנות, "כך עשיתי גם באיזו מסיבה שהלכתי אליה, ואז מישהו ניגש אליי מאחור, חטף לי את הסיגריה מהיד, זרק לי אותה וציווה עלי 'תפסיק לעשן!".

      האיש הזה, מספר קיין, היה טוני קרטיס עליו השלום, כוכב "חמים וטעים", בין השאר, והבריטי מרגיש כי הוא חייב לו את חייו. "עד המפגש עמו, הייתי מעשן ארבעים סיגריות ביום. בזכותו, הפסקתי עם זה ועברתי לסיגרים, ובמהרה נגמלתי גם מהן ואני כבר עשרות שנים לא נוגע בשום דבר. טוני אמר לי שאמות אם אמשיך לעשן כמו קטר, והוא צודק. אלמלא קריאת ההשכמה שלו, לא הייתי כאן היום".

      למרבה השמחה, קיין עדיין איתנו ובכושר מלא. כך שלאחר "אלפי", "הג'וב האיטלקי", "משחקי בילוש", "לחנך את ריטה", "חנה ואחיותיה", הגלגול המחודש של סדרת "באטמן" ואחרים, מצטרף עתה גם "נעורים" לרזומה המפואר שלו.

      קיין מופיע בו בצד שורה של כוכבים נוספים, ובהם הארווי קייטל, ג'יין פונדה, רייצ'ל ווייז ואחרים. את כל אלה ביים פאולו סורנטינו, היוצר האיטלקי המוערך שקטף לפני שנתיים את האוסקר על "יפה לנצח" ותהילתו הבינלאומית מקלה עליו לגייס איזה שחקן שרק ירצה. "הופתעתי לשמוע שהתפקיד נכתב בשבילי, הופתעתי לשמוע שפאולו לא היה מביים את הסרט אם לא הייתי מסכים להשתתף, ולמען האמת הופתעתי שהוא בכלל פנה אליי, והופתעתי שהוא אפילו שמע עליי", מכריז קיין בצניעות מזויפת או לכל הפחות תמוהה. "כל כך אהבתי את 'יפה לנצח', עד שאמרתי לפאולו כי אני אסכים להשתתף בכל פרויקט חדש שלו, יהיה התשלום אשר יהיה. האמת? אל תספר לו, אבל הייתי עושה את זה גם בחינם".

      השחקן הבריטי חסך מסורנטינו את אמירת הקיטבג הזו, כך שהוא קיבל גם תשלום וגם צ'ופר נוסף: טיסה לאלפים השוויצרים ושהות במלון ספא מפנק, ש"נעורים" עוקב אחר מעללי האורחים השונים המתכנסים בו. בין שני אלה, בולטים קומפוזיטור אגדי שיצא לגמלאות, בגילומו של קיין, וחברו הטוב, אף הוא אמן מהולל שימיו היפים כבר מאחוריו, אותו מגלם הארווי קייטל.

      הדמות בגילומו אוהבת להעבירה את זמנה את זמנה בהרהורים על החיים ועל המוות, על הרהורים ועל זיקנה, וגם קיין מבכר לקחת את השיחה לכיוון הזה. "למדתי משהו גם מג'ורג' ברנס עליו השלום", הוא אומר. "אני לא יוצא מהמיטה לפני שאני מקבל את עיתון הבוקר, מדפדף למודעות האבל ומוודא שהשם שלי לא שם".

      מייקל קיין עם אמו אלן והשחקנית סו לויד בהקרנת הבכורה של "תיק איפקרס" ב-1965 (GettyImages , סנטרל פרס)
      "אשתי נמשכה אליי בגלל איך שהתייחסתי לאמא שלי". מייקל קיין בהקרנת הבכורה של "תיק איפקרס" ב-1965, עם אמו אלן (משמאל), השחקנית סו לויד וחתול (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

      מה הדבר הכי טוב בזיקנה?

      "שאתה כבר לא צריך ללכת למסיבות דיסקו. פעם, כמובן, זה היה אחרת. קראו לי דיסקו מייק מרוב שהייתי מבלה את כל חיי שם".

      למה אתה הכי מתגעגע בנעורים?

      "לשום דבר. לא חסר לי כלום בנעורים, כי יש לי כל כך הרבה בזיקנה. בעיקר אני לא מתגעגע לבורות. היום אני יודע כל כך הרבה דברים שלא ידעתי פעם. והכי חשוב – היום יש לי משפחה משלי, שבניתי בעצמי".

      בראש המשפחה הזו עומדים קיין ורעייתו מזה 43 שנים, שאקירה. "הנה היא", הוא מכריז ומצביע על אשה מטופחת וספורטיבית כמוהו, היושבת גם כן על המרפסת בריביירה. "היא מרגלת אחריי, היא מקשיבה לכל מה שאני אומר. היא רק לא יודעת שגם אני פעם צותתי לה כשדיברה עליי. שאלו אותה מה משך אותה בי, והיא ענתה 'הדרך שבה התייחס לאמא שלו'. זה נכון, באמת תמיד התייחסתי אליה בהמון כבוד, וזה דבר שעושה את זה לנשים".

      יש משהו קצת מיושן בסגנון שבו משוחח קיין על הנשים בחייו, אבל כך הוא מדבר על כל דבר. אף שהשחקן הבריטי כבר מזמן הפך לסמל היפסטרי, לא תדלו ממנו שום התבטאות שתשא חן בעיני עיתונאים ליברלים. הוא לא מנסה להיות עם האצבע על הדופק או נכון פוליטית.

      תחת זאת, נואם הכוכב בשבחי שני מוסדות שנויים במחלוקת במדינתו: בית המלוכה, שלמשנתו מחזיק את בריטניה כולה על הכתפיים, והשירות הצבאי. "צריך להחזיר את גיוס החובה", הוא אומר. "רק אחרי שאתה משרת בצבא אתה מרגיש שמגיע לך לחיות בארץ שלך, כי אתה מאומן להגן עליה במקרה ומישהו יבוא ויתקוף אותה. זה עניין של נאמנות, וזה חשוב. הדור שלי, של הסיקסטיז, זה דור של אנשים שעשו צבא. הדור של הסבנטיז, שבא אחרי, זה דור של אנשים שעשו סמים. מה עדיף?".

      אז איך מחקים את מייקל קיין?

      הדורות שבאו אחריך מתים עלייך עוד יותר מאשר ההורים שלהם. אתה מכיר בוודאי את הקטע המפורסם בו אנשים שהיו יכולים להיות הילדים שלך מתחרים מי מחקה אותך טוב יותר.

      "כן, כמובן, זה מאוד החמיא לי. אני אוהב את הדברים האלה. שאלו אותי פעם אם מעצבן אותי שאנשים עוצרים אותי ברחוב ומבקשים ממני חתימה. עניתי שזה היה מעצבן אותי אילו הם לא היו עוצרים!".

      היה פרק בקריירה של קיין בו עוברי אורח עצרו אותו קצת פחות. זה היה בשנות התשעים, התקופה החלשה בפועלו היצירתי, בה בקושי קיבל תפקידים, וגם אלה שעשה – לא היו בסרטים משמעותיים במיוחד.

      "מבחינתי, הוציאו אותי אז לגימלאות, גם אם באופן לא רשמי", הוא נזכר. "זה היה שלב המעבר, בו הפסיקו להציע לי דמויות של זה שמשיג את הבחורה, כי היו צעירים ממני לתפקידים האלה. הנחתי שתמו ימי בתור כוכב קולנוע, והייתי בסדר גמור עם זה. לא עבדתי לזמן מה, ונסעתי לנוח במיאמי, אבל שם פגשתי את ג'ק ניקולסון והוא שיכנע אותי להשתתף בסרט 'דם ויין', שהחזיר אותי לעניינים. ואז הגיע האוסקר על 'תקנות בית השיכר', והמועמדות על 'האמריקאי השקט' והקריירה שלי נולדה מחדש, משהו שלא צפיתי שיקרה, כי באמת שכבר הייתי מוכן לבלות את החיים בתוך בריכה".

      וגם כאן אתה מוצא עצמך משכשך במים, ועוד עם הדוגמנית מדלינה גנאה, מיס יוניברס בדימוס והאקסית של דיקפריו. המבט שעל הפנים שלך ושל קייטל בעת שהיא נכנסת לבריכה בעירום מלא הפך את הקטע הזה לאחת הסצנות המדוברות בסרט.

      "המבט המופתע אינו העמדת פנים. לא ידענו שזה הולך לקרות. כלומר, ידענו שמדלינה עומדת להיכנס, אבל לא ידענו שהיא תעשה זאת בלי בגד ים. פאולו לא טרח להגיד לנו את זה, וכך תפס אותנו מופתעים בטייק הראשון, שזה גם הטייק בו השתמש בסופו של דבר".

      מייקל קיין (יח"צ)
      "אמרו לנו שהיא תיכנס לבריכה, לא אמרו שהיא תעשה זאת בלי בגד ים". מייקל קיין ב"נעורים" עם הארווי קייטל ומיס יוניברס לשעבר, מדלינה גנאה (צילום: יח"צ)

      הערצת את פאולו בתור צופה, אבל איך אתה מעריך אותו עכשיו בתור שחקן שהוא ביים אותו? יצא לך כבר לעבוד עם עשרות במאים, איך הוא ניצב ביחס אליהם?

      "הו, הוא ללא ספק בטופ של הטופ. הוא אחד מן המוכשרים והמיוחדים ביותר שנתקלתי בהם. כן, עבדתי עם הגדולים ביותר. ג'ו לוסי, עם ג'ון יוסטון, עם מי לא, פאולו שם למעלה בצמרת".

      עבדת גם רבות עם כריסטופר נולאן. מאז "באטמן מתחיל" ועד "בין כוכבים", אתה תמיד בצדו, הקמע שלו.

      "אני הקמע שלו? הוא הקמע שלי. אתה יודע כמה כסף הרווחתי בזכותו?".

      אתה זוכר את הפעם הראשונה שנפגשתם?

      "כן, זה היה בוקר יום ראשון. הפעמון צלצל ואני פתחתי את הדלת, פשוט כי מכל בני הבית אני הייתי הכי קרוב אליה. עמד מולי אדם שלא הכרתי ולא זיהיתי, עם תסריט בידו. זה היה כריסטופר נולאן כמובן. אמרתי לו שאקרא את התסריט במהלך היום בנחת ואשלח אותו חזרה אליו עם הנהג שלי, אבל בשל הדיסקרטיות שלו, הוא סירב ודרש שאקרא את זה מיד ובנוכחותו. הסכמתי, שלחתי את אשתי להכין תה ושאלתי מה שם הסרט. 'באטמן', הוא אמר בתגובה ושאלתי – 'רגע, אני לא מגלם את באטמן, נכון?' 'לא', הוא אמר, 'אתה הבאטלר'. 'הבאטלר? הבאטלר?' שאלתי. 'מה בדיוק יהיו השורות שלי? 'יין אדום או יין לבן?' 'עוד לחם בבקשה?' הוא התעקש שאקרא, ואז הבנתי כמובן שהדמות שלי היא הרבה הרבה יותר מזה. אחרי שקראתי עד הסוף, השאלה הבאה שלי היתה 'מה התקציב', וכשהוא גילה לי שמדובר ב-175 מיליון דולר, שאלתי כמה מזה אני יכול לקבל".

      מייקל קיין (יח"צ)
      "הנכד שלי הלך לבית הספר וסיפר לכולם בגאווה שאני חבר של באטמן". מייקל קיין עם חברו הטוב, איש העטלף (צילום: יח"צ)

      בסופו של דבר, מה שקיבלת זה לא רק כסף אלא גם הכרה מצד צופים שהיו יכולים להיות הנכדים והנינים שלך.

      "וגם מהנכד שלי עצמו. כשהיה בן ארבע, הוא לא ידע שאני שחקן, ואז ראינו יחד בטלוויזיה פרסומת ל'אביר האפל' וראו אותי ליד באטמן. הוא שאל 'אתם מכירים'? ועניתי לו שבאטמן חבר שלי. למחרת הוא הגיע לגן וסיפר לכולם בגאווה 'סבא שלי חבר של באטמן!', 'סבא שלי חבר של באטמן'!".

      חוץ מלזרוק מהארון את נעלי הזמש, מה לדעתך הטיפ הכי חשוב לחיים?

      "אף פעם אל תסתכל לאחור. אם תעשה זאת, תמעד ותיפול".