פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      טעון קיפוח 77: אייל גולן דוהר עם מסחטה רגשית זולה וצינית

      הדואט של הזמר הלאומי ובתו הקטנה משעמם ומקומם, מאור אדרי ממשיך להיות פרווה וסגיב כהן עם שיר שצריך להאזין לו. הטור הים-תיכוני של רועי בהריר פרל

      טעון קיפוח 77: אייל גולן דוהר עם מסחטה רגשית זולה וצינית
      צילום: אלוני מור

      אייל גולן ואלין גולן - "תמיד בשבילך" (4:30)

      הסופר/משורר/פובליציסט/עורך בני ציפר עורר לאחרונה סערה ציבורית כשטען בטורו הפופולרי ב"הארץ" שהגיע הזמן לסלוח לאייל גולן על אינסידנט הקטינות מפני ש"אמנים, מגתה ועד אייל גולן, מרחפים בתוך שיכרון אוויר הפסגות של העשייה האמנותית, אך מוכרחים גם לחוש באינטנסיביות את הדברים הנחשבים הכי נמוכים ויצריים בחיים, כגון משגלים עם מעריצות צעירות. בלעדי זה לא תהיה יצירה", כלשונו.

      כמה ימים אחר כך, בעקבות גל זעם שהציף אותו מכיוונים שונים, הבין שטעה, ביקש את סליחתם של קוראיו על דפי העיתון (בנושא זה ובנושאים אחרים) ואף הודיע על הפסקה מיידית של כתיבת הטור.

      עם כל הכבוד לאמנים, אייל גולן הוא בסך הכל זמר. יש לו קול יפה וטכניקה יעילה, אבל האמנות ממנו והלאה. גולן הוא לא אמן, כי אם חייל, ולא של אהבה, כי אם של יחסי ציבור. ככזה, יש להודות, הוא סוג של רמבו: המטרה, והיא בלבד, נמצאת לנגד עיניו - וכעת, לפחות מבחינתו, הוא קרוב מאי פעם להשגתה. "נשארו לי שני אחוז לחזור להיות הקונצנזוס הלאומי", הסביר לאחרונה בריאיון ל"ידיעות אחרונות".

      את 98 האחוזים שכביכול השיב לעצמו עד כה, גולן גרף בעזרת שורה של מהלכים מקצועיים (בראשם "מופע של פעם בחיים" בגיבוי ובהשתתפות שרית חדד), מוזיקליים (שירים כמו "ימים יגידו", "גבר של אישה אחת", "שקרים", "נעצר העולם" ועוד) ומאוד-מאוד אישיים (מטעמי צנעת הפרט, אזכיר רק את הדמעות המתוקשרות על סבתו שנפטרה) שנועדו לטהר את שמו ולהשיב לתדמיתו את כבודה האבוד.

      בימים אלה לוחם הגולני הזה נלחם בשני האחוזים הנותרים: באחוז אחד הוא טיפל בסינגל הקודם שלו, מלפני חודש וחצי, "אייל גולן קורא לך", שבו שר על עצמו בגוף שלישי, כאילו בשם הקהל המאשרר את הלגיטמציה המחודשת שלו, ו"תמיד בשבילך" מהווה חיזוק לאישור הזה - הפעם, כדי שלא תישארנה ספקות, מפיה של בתו אלין.

      ילדים, ככלל, ידועים בתור מסחטה רגשית זולה וצינית. כפי שמשתמשים בהם בפרסומות מעצבנות למבצעי ספרים, כך גם עושים בהם בשירים. לפעמים, כמו בדואט "אבא, אותך אני אוהב" של בני וגד אלבז משנות השמונים, זה יוצא מקסים ומגוחך. במקרים אחרים, כמו למשל "17" של שלמה ובן ארצי, זה יוצא קיטשי ורגשני. בסיפור שלפנינו - "תמיד בשבילך" - זה משעמם ומקומם.

      משעמם ברמה המוזיקלית, עם קולו הנקי והמכאני של גולן, לרקע עיבודו הצפוי והמלודרמטי של יעקב למאי, ומקומם ברמת ההחלטה היחצ"נית לנצל את אלין הקטנה לטובת ענייניו של אבא. טוב מאוד, אם כן, שגולן מבטיח פה לבתו שתמיד יהיה שם בשבילה, כי נכון לעכשיו היא זו שמתגייסת - כלומר, מגויסת - למענו. צריך לקוות בשבילה, בשביל אביה ובשביל כולנו שזו הפעם הראשונה והאחרונה שלה במצב הלא נעים הזה. ושמהיום והלאה, אחרי שאבא השיב לעצמו בשיר הזה את שני אחוזי הקונצנזוס הנותרים, הוא באמת יהיה שם גם בשבילה.

      (שני כוכבים)

      מאור אדרי - "שיהיה לנו טוב" (4:05)

      רוק רך בסגנון מה שהיו משמיעים בגלגלצ לקראת סוף שנות התשעים. זהו, מה לעשות, הטרנד ההולך ומתגבש בין כתליו המאובקים של הפופ הים-תיכוני, ומאור אדרי, לצורך העניין, הוא אחד ממבשריו הרשמיים. אין לו, לאדרי, קול מספיק גדול כדי להיות האייל גולן הבא ואין לו גם שום דבר עמוק ומעניין לומר, כך שגם שי צברי ועמיר בניון לא מאוימים על ידו - אבל לזכותו ייאמר שהוא בכל זאת מצליח להשתמש במה שיש כדי לרגש.

      מה שיש כאן, ב"שיהיה לנו טוב" - סינגל אחרון, מוביל, מתוך האלבום "צלילים של תקווה" - זה בעיקר פזמון. גדול, קליט, חודרני ומעובד בטוב טעם, תוך שילוב מהודק בין מקטעי כינורות לתופים ולגיטרות רוקיסטיות בידי עמי בן אבו. הבעיה היא שהבתים בשיר מייבשים את הנשמה ולא מהווים קרש קפיצה ראוי לפזמון הזה. כלומר, היה יכול להיות לנו הרבה יותר טוב, וקצת פחות מעייף, אם גם הם היו מקבלים מדולב רם, הכותב והמלחין, מעט תשומת לב.

      אדרי, כך נשמע, פוסע פה בעקבות בלדת סוף הדרך של עומר אדם, "אחרי כל השנים", אבל התוצאה - על אף היותה קליטה, קולחת ומרגשת-לפרקים - לא מעניינת ומערערת סדרי עולם כמו הלהיט של אדם: להבדיל מהאחרון, הידוע בחספוסו ובקשיחותו הים-תיכונית, אדרי הוא זמר פרווה שלא ממש ידוע במשהו ספציפי. כשאדם הפך פתאום, ב"אחרי כל השנים", למוש בן ארי זה היה מפתיע. "שיהיה לנו טוב", לעומת זאת, הוא בסך הכל עוד שיר נחמד ומשתכנז של עוד זמר נחמד ומשתכנז. הגיע הזמן שבאמת יהיה לנו טוב. בינתיים, כל עוד אדרי מכתיב את הצליל ואת הקצב, רק בסדר לנו, סביר.

      (שלושה כוכבים)

      סגיב כהן - "יפה שעה אחת קודם" (3:35)

      מסקנה ראשונה: כשסגיב כהן, הסחבק של דקלון בפרויקטים לשימור הזמר התימני, מיישר קו עם הטרנד הנ"ל ומאמץ כיוון רוקיסטי-מזרחי, הוא נשמע קצת כמו מני בגר. מסקנה שנייה: גם בז'אנר הזה, הרמלאי מאוד באופיו והמתכתב אך במעט עם פופ ים-תיכוני כפי שאנחנו מכירים אותו, האיש מתגלה כמלחין לא רע בכלל.

      מסקנה שלישית: הטקסט בשיר הזה, שנכתב בידי שחף וולמן ועוסק בהעצמה נשית מזכיר קצת את "את יפה" של עידן יניב. שם, כזכור, זה היה: "את לא צריכה להתאפר, שימי פס על הפסים" וכאן זה "בלי מסכות והצללות / בלי מחוכים ותחפושות / ויפה שעה אחת קודם". מסקנה רביעית: סגיב כהן בכל זאת איכותי ואינטליגנטי יותר מעידן יניב. מסקנה חמישית: שיר יפה, מרגש ובעיקר מפתיע. מסקנה שישית: כדי שהשיר הזה גם יהיה להיט, יום האישה צריך להיחגג פעמיים בשבוע.

      מסקנה שביעית: כדאי להקשיב לו, בכל מקרה - ויפה שעה אחת קודם. מסקנה שמינית: הגזמתי לגמרי עם הקטע של המסקנות. ביי.

      (ארבעה כוכבים)