חיי מדף 68: המחקר החדש שקובע – ישראל בפיגור אחרי מדינות מערביות גם בקריאה

בספרייה המקומית בעיר קירקוול בסקוטלנד התכנסו בשבת האחרונה כדי לדון בספר "קריאת הקוקייה" שכתבה ג'יי קיי רולינג בשם העט "רוברט גלבריית". מנהל הספרייה החליט להשתעשע, ויום לפני המפגש תייג בטוויטר את רולינג והזמין אותה להגיע למפגש; רולינג השיבה "זה נשמע כמו אירוע כיפי". אף אחד מחברי מועדון הקריאה לא ציפה כי רולינג אכן תגיע למפגש, ולדברי מנהל הספרייה, המשתתפים היו המומים כשרולינג נכנסה לפתע למפגש. היא בילתה שעתיים עם הקבוצה, השתתפה בדיונים אודות הספר וגם ערכה סיור קצר במקום.

לאחר המפגש תייגה רולינג את עמוד הספרייה בטוויטר וצייצה: "היה לי כיף אדיר! תודה על השיחה הנהדרת, העוגה וכמובן על זה שנתתם לי לגעת בספר".

מרקו סנטגאטה, היסטוריון וסופר איטלקי, פרסם בסוף השבוע מאמר בעיתון "קורירה דה לה סרה" ובו ניתח את כתביה של אלנה פרנטה ("ימי הנטישה", "החברה הגאונה") והגיע למסקנה כי האישה שעומדת מאחורי שם העט היא ההיסטוריונית הנאפוליטנית פרופסור מרסלה מארמו. סנטגאטה הגיע למסקנה שהאישה העומדת מאחורי שם העט פרנטה צריכה להיות היסטוריונית, בת העיר נאפולי (לאור סדרת "הרומנים הנפוליטניים" שכתבה פרנטה), ושלמדה ב-"סקולה נורמלה" לפני שנת 1966 (כמו אלנה גרקו, גיבורת הרומנים הנפוליטניים). סנטגאטה אמר לניו יורק טיימס שמעולם לא פגש את מרסלה מארמו, אך לאחר בדיקה מדוקדקת בספרי מחזור והצלבת נתונים, הגיע למסקנה שהיא האדם היחיד שמתאים לפרופיל הזה.

"באמת שלא, אני לא אלנה פרנטה", אמרה מארמו לקורירה דה לה סרה בתגובה, ואף הוסיפה כי קראה רק ספר אחד של פרנטה. גם ההוצאה לאור של פרנטה הכחישה את הטענות.

בשבוע שעבר הלך לעולמו המפיק המוזיקלי ג'ורג' מרטין, שאחראי להפקת כמה מהשירים ומהאלבומים המפורסמים של הביטלס (וגם מכונה "הביטל החמישי"); אולם רבים התבלבלו וחשבו כי הסופר ג'ורג' ר.ר. מרטין (משחקי הכס) הוא שנפטר, ומיד החלו להציף את הרשת בביטויי אבל וצער על מותו בטרם עת.

מרטין נאלץ לפרסם הודעה בבלוג שלו ולהכחיש את מותו. "אמנם זה מרגש באופן מוזר להבין שלכל כך הרבה אנשים מרחבי העולם איכפת מהחיים והמוות שלך, אבל אני נאלץ ללכת בדרכו של מארק טוויין ולהצהיר שהשמועות על מותי היו מוגזמות מאוד", כתב מרטין. הוא המשיך וסיפר על חשיבותו של מרטין המוזיקאי והוסיף סרטון יוטיוב של השיר ""Yesterday אותו הפיק. "באשר אלי", סיים את הפוסט בבלוג, "אני עדיין כאן, עדיין כותב, עדיין עורך, עדיין הולך לראות סרטים וקורא ספרים, ואני מצפה להישאר כאן בקרוב. תודה רבה לכולכם על הדאגה".

חברת Jellybooks ערכה מחקר בקרב מאות מתנדבים לאורך מספר חודשים ובחנה את הרגלי הקריאה שלהם. המחקר התמקד בקריאה דיגיטלית, כיוון שמכשיר הקריאה עצמו יכול לספק נתונים על התחלת הקריאה, קצב הקריאה וגם על ההחלטה לזנוח ספרים. מהממצאים עולה כי גברים מחליטים מהר יותר מנשים אם הם רוצים להמשיך לקרוא בספר או לא; מבצעי המחקר מדגישים כי על פי הממצאים המגדר אינו מנבא האם הקורא יסיים את הספר או לא (כלומר גברים ונשים הם בעלי אותו סיכוי לסיים ספר), אלא קובע כי גברים יגבשו מהר החלטה לגבי המשך הקריאה. כך למשל, בהתייחסות לספר קנדי שנקרא ע"י 400 משתתפים, ראו החוקרים כי 27% מהגברים ו-28% מהנשים סיימו לקרוא אותו (הבדל זניח), אך הגברים שהחליטו לזנוח את הספר הגיעו להחלטה הזו מהר יותר (באופן משמעותי) מהנשים. "אנחנו חושבים שלנשים יש נטייה להמשיך לקרוא ספר גם אם הן לא אוהבות אותו, אבל אנחנו לא יכולים להוכיח זאת במסגרת המחקר שלנו," כתב מנהל המחקר אנדרו רומברג.

עם זאת, כשמדובר על ספרים שעוסקים בקטגוריה שהחוקרים מכנים כ"רגשות" (בין אם אלה אהבה, אבל או יחסים בין אישיים), לנשים יש סיכוי כפול מגברים לסיים לקרוא את הספר. "לא רק שגברים מראש נוטים פחות לקרוא ספרים כאלה," הסביר רומברג, "אלא שגם אלה שכבר מתחילים לקרוא נוטים להפסיק את הקריאה בשיעור גבוה הרבה מזה של הנשים הקוראות, ללא קשר לאיכות הכתיבה או התוכן".

עוד עולה מהמחקר כי הקוראים נוטים להחליט אם לזנוח את הספר בטווח של בין 20-50 העמודים הראשונים, וכי קוראים בגילאי 35-45 נוטים לזנוח ספרים בשיעור גדול הרבה יותר מקבוצות הגיל האחרות.

בשבוע שעבר פרסמה רולינג באתר הרשמי של הארי פוטר ארבעה קטעים שעוסקים בהיסטוריה הסודית של קוסמים ומכשפות בצפון אמריקה. אולם מיד עם הפרסום הגיעו תגובות נזעמות רבות לאתר, שטענו כי רולינג משתמשת בתרבות עתיקה כ"אביזר סיפורי נוח". הביקורת המרכזית נסובה סביב השימוש של רולינג במושג ""Skin-walker – אדם שיכול להפוך לכל חיה בטבע, ומושג שהיה בשימוש ע"י חלק מהתרבויות הילידיות שחיו באמריקה. " Skin-walkersלא קיימים בעולם הקוסמים שלי", ענתה רולינג בטוויטר לשאלה שהופנתה אליה בעקבות הסיפור שפרסמה, "האגדה עליהם נוצרה בידי הנומאג'ס [אנשים מחוסרי יכולות קוסמות והגרסה האמריקאית של המוגלגים, י.כ] כדי לעשות דמוניזציה לקוסמים". אולם התשובה הזו של רולינג הכעיסה את דוקטור אדריאן קין, אמריקאית ילידית בעצמה, שהשיבה לרולינג: "זה לא העולם 'שלך', זה העולם (האמיתי) שלנו האמריקאים הילידים. וגם למושג ה- Skin-walkersיש קונטקסט, ושורשים תרבותיים [...] את לא יכולה פשוט לקחת בעלות על מסורת חיה של אנשים שנדחקו לשוליים. זה קולוניאליזם טהור".

הכותב בראיין יאנג, שמוצאו משבט נבאחו, כתב בטוויטר כי הסיפורים החדשים "שוברי לב" והפנה את הביקורת לרולינג: "ג'יי קיי רולינג, האמונות שלי הן לא פנטזיה [...] אבותיי לא שרדו את הקולוניאליזם כדי שתוכלי להשתמש בתרבות שלנו כאביזר ספרותי". גולשים נוספים, ביניהם גם מעריצים אדוקים של רולינג, ביקרו את הבחירות הסיפוריות של רולינג וכינו את כתיבתה "בלתי-מכבדת".

רולינג טרם הגיבה לטענות.

הניו יורק טיימס פרסם השבוע כי נשיא ארצות הברית ברק אובמה כתב הקדמה לגיליון האוסף החדש של הקומיקס האהוב פינאטס, בכיכובם של סנופי וצ'ארלי בראון. אובמה, כך מתברר, העריץ את הקומיקס בילדותו; "כמו מיליוני אמריקאים, גדלתי על פינאטס" כתב אובמה, "במשך עשורים שלמים פינאטס היה מקום בטוח, נעים ומנחם עבורנו. זה מה שהופך אותו לאוצר אמריקאי".

הנשיא החמיא גם להוצאה העצמאית Fantagraphics Books שהחליטה להוציא את אוסף קטעי הקומיקס של שולץ בסדרת ספרים מיוחדים, וכינה את הפרויקט הזה "פורץ דרך".

המגזין דדליין דיווח השבוע כי סדרת ספרי הילדים "איפה אפי?" מאת מרטין הנדפורד, שבמסגרתם מתבקשים הקוראים למצוא את דמותו של אפי המתחבאת בתוך המון רב, תהפוך לסרט קולנוע בהפקת אולפני MGM. את התסריט יכתבו קייל האנטר ואריאל שפיר.

ספר נוסף שעובד לקולנוע ועומד לצאת לאקרנים באוקטובר השנה, הוא ספר הנוער "חטיבת הביניים או שנות חיי הגרועות ביותר", שפרסם ג'יימס פטרסון בשנת 2011 (תורגם לעברית בהוצאת ידיעות ספרים). השבוע שוחרר הטריילר לסרט בכיכובו של גריפין גלוק.

המחקר, שנערך באוניברסיטת קונטיקט, בדק היבטים ומאפיינים שונים שמצביעים על רמת האוריינות והיחס לספרים ולקריאה במדינות שונות בעולם. בין השאר נבדקו הישגים במבחני קריאה, מספר ספריות ביחס לגודל האוכלוסיה, כמות הספרים בספריות, כמות העיתונים שיוצאת במדינה, תקציב החינוך היחסי ורמת הנגישות של האוכלוסיה למחשבים. מתוך 200 מדינות שנבדקו בתחילה רק 61 נכנסו למחקר הסופי – בעיקר בגלל היעדר מידע סטטיסטי רלוונטי בשאר המדינות.

המדינות הסקנדינביות עומדות בראש טבלת המדינות הקוראות והאורייניות, כשפינלנד במקום הראשון, נורבגיה בשני ואיסלנד, שוודיה ודנמרק משלימות את החמישיה הראשונה; ארצות הברית נמצאת במקום השביעי, צרפת במקום ה-12, בריטניה רק במקום ה-17 וישראל במקום ה-19. את הטבלה סוגרות תאילנד (מקום 59), אינדונזיה (60) ובוצואנה (61). "הגורמים השונים שנבחנו מייצגים תמונה מלאת שכבות של ההתנהלות התרבותית בכל מדינה", אמר ג'ון מילר, ראש צוות המחקר; "מה שהממצאים מראים בבירור זה שתרבות הקריאה בכל מדינה חיונית להצלחת יחידים, כמו גם להצלחת האומה כולה – במיוחד כשמדובר בכלכלה מבוססת-ידע שמאפיינת את העולם הגלובלי העתידי שלנו".

מדינת ישראל, אגב, נמצאת במקום ה-2 בהקצאת משאבים לחינוך פר אוכלוסייה (במקום הראשון נמצאת ברזיל), אך מגיעה למקום ה-32 בלבד בתוצאות החינוכיות במבחני קריאה. במספר הספריות ביחס לאוכלוסייה אנחנו נמצאים במקום ה-23 ובמספר העיתונים במקום ה-35.

הסופר ניל גיימן הודיע כי יוציא לאור ספר צביעה המכיל 20 עמודים שמתייחסים ליצירות שלו (בליווי ציטוטים מספריו), כשעל הציורים אחראי המאייר כריס רידל. הספר יוצע למכירה רק ב-400 חנויות ספרים עצמאיות בארצות הברית ולמשך יום אחד בלבד – ה-30 באפריל שהוא גם יום החנויות העצמאיות – כל זאת במטרה לתמוך בחנויות העצמאיות שנמצאות בסכנת קיום מתמדת. מחיר הספר יהיה אחיד בכל החנויות ויעמוד על 14.99 דולר.

מוסקאן אחריוואר, ילדה בת 9 מהעיר בופאל בהודו, מנהלת ספריה קטנה בשם "Bal Pustakalaya" שממוקמת באחת משכונות העוני בעיר. בכל יום, לאחר הלימודים בבית הספר, היא מקימה מחדש את הספריה הקטנה מחוץ לביתה, וילדי השכונה מגיעים על מנת שתקריא להם ספרים. על פי האתר באזזפיד מוסקאן אף מעודדת את הילדים שמעוניינים ללמוד לקרוא לשאול ממנה ספרים מסוימים.

הפעילות הזו הגיעה לאוזני השלטון המקומי, שהחליט להכריז באופן רשמי על Bal Pustakalaya כספרייה, והעניק למוסקאן תעודה המוכיחה זאת. על השלט שנתלה בסמוך לספריה הקטנה כתוב: "חברו?ת עם ספרים מובילה לחברו?ת עם העולם. בואו חברים, בואו נקרא, בואו נלמד להכיר את העולם". בספריה של מוקסאן יש כרגע 119 ספרים, אך היא מקווה להשיג ספרים נוספים שיגיעו לעוד ילדים.

במאי הקרוב יראה אור באנגלית ספר הילדים "It's Ramadan, Curious George" שילמד ילדים על חג הרמדאן. מחברת הספר, סופרת ממוצאת פקיסטני בשם חינה חאן, סיפרה לאתר באזזפיד כי הספר מאפשר לילדים ללמוד על המסורת המוסלמית, ואף מאפשר לילדים מוסלמים לראות את עצמם מיוצגים בספרים שהם קוראים.

"אני רוצה שאנשים יבינו שמוסלמים אמריקאים הם חלק מהמרקם החברתי האמריקאי והם שותפים מלאים בחיי האומה", אמרה חאן, "אנחנו מחבקים את הזהות האמריקאית שלנו יחד עם זו המוסלמית שלנו".

עפ"י עלילת הספר הקוף ג'ורג' לא צם בעצמו ברמדאן, אבל הוא עוזר לחברו קארים להמשיך לצום (משחק איתו במשחקי שולחן על מנת להעביר את הזמן ומרחיק ממנו מאכלים טעימים).

* היום (רביעי) תיערך בחנות הספרים "מילתא" ברחובות שעת סיפור מוזיקלית עם הסופרת רקפת זיו-לי, שתקריא מספרה "בתיה לא עפה". יום רביעי, 16/3, 17:30, יעקב 36, רחובות. הכניסה חופשית. הפעילות מיועדת לילדים בגיל 4 עד 7.

* הערב (רביעי) יתקיים בבית הקונפדרציה בירושלים ערב "אהבה איראנית: שירה פרסית בת זמננו", בהשתתפות חוקרת התרבות הפרסית סיוון בלסלב, המתרגמת אורלי נוי והזמרת מורין נהדר. עורך ומנחה: אריאל זינדר. יום רביעי, 16/3, 20:30, אמיל בוטה 12, ירושלים. הכניסה חופשית.

* ב-19 במרץ ייערך בפאב הנולה סוקס בחיפה ערב לכבוד הספר "טקנומליה" מאת נועם נגרי. משתתפים: רון דהן, עמיחי שלו ונועם נגרי. מוצאי שבת, 19/3, 19:00, שלום עליכם 4, חיפה. הכניסה חופשית.

* ב-20 במרץ ייערך בחנות "תולעת ספרים" ערב לכבוד הספר "טיט" מאת דרור בורשטיין (הוצאת כתר) בהשתתפות דרור משעני, אמין סייג' ודרור בורשטיין. יום ראשון, 20/3, 19:30, מזא"ה 7, תל אביב. הכניסה חופשית.

* ב-20 במרץ יערך ב"הסלון" בדיזינגוף סנטר אירוע "על סף ספר" בהשתתפות המשוררים יחיאל חזק ודבי סער. יום ראשון, 20/3, 20:00, דיזינגוף סנטר. הכניסה חופשית.