שאול ביבי מתלהב מיגאל נזרי. עוד הרבה אנשים מתלהבים מהתערוכה "חיים צומחים" (ואם חשבתם שהכותרת מתייחסת לחיים עצמם ולאופני הצמיחה-כמישה שלהם, הרי שטעיתם. זה "חי-צומח" ברבים). אני חייבת לפענח את סוד הקסם כדי לא להישאר מאחור.
התערוכה בצבעי חום-לבן. הקירות צבועים בחום, בנוסח שהיה חביב על מושבניקים וקיבוצניקים בשנות ה-60-70 ומוגש לנו כיום כצבעי חורף 2003 על ידי מי שמשווק את מראה ד"ר קווין, רופאה במערב. שני ציורי קיר ענקיים: האחד של שיבולים גיאומטריות (מסתבר שזה הסמל של משרד החקלאות) והשני של שבעת המינים.
על שולחן קטן מונח מודל אדריכלי, כשאת הגג הפתוח מכסה ענף דקל. האם זה מודל של חדר אוכל? לא, זה מודל של גלריה דביר. חולצת פסים נקייה מרבב מקופלת כך שהיא נראית כמו נתפרה לגוף מעוות, כאילו השרוול ארוך מדי, כאילו זו חולצה לבעלי יד אחת בלבד. במבט שני מבינים שהשרוול המשתלשל מהקיפול כלפי מטה יוצר את האפקט הזה. פסי החולצה נפגשים זה בזה בכל מיני צמתי-קיפול. אה, גם שמיכת הנמר שראינו לא מזמן בתערוכה "שפת אם" במשכן לאמנות עין-חרוד תלויה על הקיר. אשתקד היא הוצגה בהקשר מזרחי. פה היא תלויה אולי כדי שנדע שנזרי הוא ילד חוץ. ילד חוץ ממה? מעולם האמנות? לא ברור.
הסימנים של נזרי מתנהגים כקודים, או כמו לוגו (שתפקידו להמיר את המטאפורה, אלמנט שמספרים לי שאבד עליו הכלח). כאילו כבר לא צריך לייצר סביבה מטאפורית שלמה, לארגן עולם דימויים. מספיק לסמן כיוון, להגיד "כאילו דה", ותחומים שלמים יקרסו מאחר והוכרזו כרגרסיביים, מיושנים, מובנים מאליהם. אלא שבמקרה הנוכחי המערך אינו מתפקד כאנטי-תוכן, אלא פשוט לא מצליח להתמלא משמעויות. המערך הנוכחי גם לא מצליח לדבר על ריקון או איפוס משמעויות (עקב עומס מטאפורי שהפך את המשמעויות לקלישאות, לטעונות מדי, היסטוריות מדי, לא חופפות יותר מציאות עכשווית מורכבת מדי) כעשייה האמנותית הדומיננטית. התחושה הכללית היא שזו הצעה לעיצוב חדר אוכל. שבעת המינים של נזרי לא ממריאים לעבר אמירה ביקורתית ונשארים בגדר עיצוב ניאו-כנעני ופוסט-קפיטליסטי לטקס חג השבועות שכותרתו "השקל החדש 2".
כמו רמי מימון בסדנאות האמנים, נראה שגם נזרי מאמין בחפיפה מוחלטת בין ריק לאלגנטי, בין מונוליטי למינימליסטי ובין פאתוס מהוסה ומאופק לבין ביקורת. הרבה אנשים אמרו לי השבוע: "איזה יפה". אני חושבת שגיליתי מה סוד הקסם: להרבה אנשים נעים לפנטז איך יצטלמו בחלל התערוכה, איך יזדיינו בו.
אדון כאילו דא
16.10.2002 / 10:05