כבר תשעה שבועות ברצף ששיתוף הפעולה של ריהאנה ודרייק "Work" מושל בכיפת מצעד מאה השירים החמים של הבילבורד האמריקאי. עם שיחרורו בסוף ינואר הפך השיר לסנסציה, הושמע ביותר מ-1200 תחנות רדיו עם עשרות מיליוני מאזינים ועקף את "Sorry" של ג'סטין ביבר, את "Hello" של אדל ואפילו את הביטלס במספר השבועות שבהם נותר בראש המצעד.
רבות ממילותיו של הסינגל לא מובנות למאזין ההדיוט, המשלב את הקריאולית המדוברת בברבדוס שממנה הגיעה רירי, וכן סלנג מג'מייקה שנהוג ברגאיי הקרוב ללבה, אך מילה אחת מהדהדת לכל אורכו של השיר הממכר. ריהאנה ודרייק אינם לבד. במקום ה-10 באותו מצעד מדורג שיתוף פעולה אחר המושמע שוב ושוב בתחנות הרדיו; "Work From Home" של להקת הבנות Fifth Harmony והראפר Ty Dolla $ign חוזר שוב ושוב על המילה 'עבודה'.
בחודשים שקדמו לשני הלהיטים האלה שוחררו סינגלים נוספים בעלי סממן משותף מובהק; בשם של כולם נמצאת המילה Work והפזמון של כולם חוזר עליה שוב ושוב. בין אלה נציין את השיר מאלבומו החדש של האיש ומשקפי השמש סי לו גרין Working Class Heroes (Work) ואת שירה של הצעירה מעיר המלאכים טינאשה. אז איך קרה שדווקא הז'אנר המוזיקלי שנועד להשכיח מאיתנו את צרות היומיום מתמקד בפעולה הכי שוחקת בחיינו?
"שירי פופ באופן עקרוני לא אמורים לגרום לך להרגיש עבדות אלא להפך, אתה אמור להרגיש חופשי מתלאות היום, לשחרר מהכל", אומר בלוגר המוזיקה והכותב גיא חג'ג', שקושר את הטרנד המסתמן עם התאוששות השוק מן המשבר הכלכלי העולמי החריף משנת 2008. "אחרי שמיליוני אנשים איבדו את העבודה שלהם, בשנה האחרונה רואים נסיקה כזאת באנשים שמוצאים עבודה סוף סוף. השאלה הופכת להיות כיצד העבודה נתפסת כחירות החדשה. אתה סוף סוף חופשי כי יש לך עבודה, אתה יכול לעבוד. באופן כללי כל האתוס האמריקאי הפרוטסטנטי חותר לזה שאתה מגשים את עצמך דרך עבודה. אם שוק הפופ העולמי היה נשלט על ידי פופ צרפתי לצורך העניין, או אפריקאי, לא בטוח שזו הייתה נקודת המוצא הרווחת".
המגמה המסתמנת אכן הגיעה לנקודת רתיחה אחרי בישול ארוך של כמה שנים, עם רשימה לא קצרה של שירי עבודה ומלאכה חובקי עולם מהסוג המרים. ביניהם נציין את "Work" של פליטת דסטיני'ז צ'יילד קלי רולנד שיצא ב-2008, שיר באותו השם בדיוק של סיארה שנה אחרי כן (ש-Fifth Harmony חיקו את הקליפ שלו), "Work Hard, Play Hard" של וויז קאליפה מ-2012, "Work Bitch" של בריטני ספירס משנת בשנה העוקבת, ו-"Work Song" באלבום הבכורה של הוזייר האירי מ-2014. ויש עוד.
שדרן הרדיו המתמחה בהיפ הופ, תומר גרשנמן ("Jigga Juice", "גרוב 88") קושר את האינפלציה בתכנים כאלה עם התמסדותו של ביטוי ותיק בלקסיקון המוזיקה השחורה, hustling. "הנושא של עבודה תמיד היה קיים - נושא ה- Hustle וה-Grind, במובן של להצליח ולעשות הכל בשביל זה. אולי המעבר מ-Hustle ל-Work הוא עוד סימן להתמסדות.
"לי זה מעיד על איזשהו מעבר מרעב, hustle, הצורך ההישרדותי של ממש לעבוד - אל השובע, work, פשוט עוד עבודה", מוסיף גרשנמן, שמציין כדוגמאות את השיר "Hustlin" של הראפר ריק רוס, למול השיר "Work" של הרכב הראפ A$AP Mob שיצא ב-2012, והסינגל "All in a Day's Work" מתוך אלבומו החדש של ד"ר דרה. "הכוונה היא לא להגיד על האמנים שהם שבעים ככלל, אבל אולי זה סטייט אוף מיינד חדש. זה לא שראפרים לא עובדים קשה - דרייק רק ממשיך להפגיז ולהוציא דברים כל הזמן, נגיד. וברור שעדיף לתחזק קריירה של ראפר מאשר למכור סמים כדי לשרוד - אבל יכול להיות שזה גם משדר שובע".
אל הדברים האלה מצטרף הראפר נתי חסיד. "לא יודע מי התחיל את זה", הוא אומר לוואלה! תרבות, "איגי אזליה או בכלל וויז קאליפה עם השיר 'Work Hard, Play Hard'. שמעי, hustling תמיד היה קטע של היפ הופ. ג'יי זי הכניס את הקטע של I'm a hustler ממש חזק, היה לו את 'Give it to Me' עם הסימפול 'I'm a Hustler Baby'. אז הקטע של לצאת ולעבוד תמיד היה מגמה חזקה בהיפ הופ. כאילו 'קום מהתחת שלך וצא לעבוד'. בדרך כלל שם זה 'צא לעבוד בפינת רחוב ותמכור סמים', אבל זה צא לעבוד. 'Work' כבר הפך לסלנג איפשהו, שאם אני לא טועה אחד מהחבר'ה של Lil Wayne כשהוא היה קטן (Big Tymers, ט"ק) הוציא אלבום בשם 'I Got That Work', והכוונה של השם היא 'יש לי כבר את הסט אפ שלי של הסמים'". ואכן המילון האורבני המקוון גורס שמשמעה של 'עבודה' בסלנג האמריקאי הנפוץ הוא כינוי לקראק וקוקאין, כמו גם למין.
"ההיפ הופ נהיה מאוד שבע", ממשיך חסיד. "זאת כבר לא המוזיקה של הרחוב. ברגע שפאף דדי נהיה מיליונר וד"ר דרה נהיה מיליונר והאלבום הזה של קניה עם ג'יי זי שכולו... זה לא סטריט, זה 'וואלה, אנחנו בפנטהאוז הכי יקר במנהטן' - זה כבר לא מייצג את הגטו. ההיפ הופ הוא הז'אנר המוביל כיום".
במקרה הריאיון הטלפוני לצורכי הכתבה תפס את חסיד בתהליך של שיתוף פעולה עם המפיק המוזיקלי והסקסופוניסט הצעיר עידו מימון על שיר עבודה משלהם, שזכה לעת עתה לשם הזמני, "עובדים קשה".
איך הגעתם לזה?
"אולי זה באמת הלך הרוח, יכול להיות שדיברנו על 'Work' של ריהאנה. כשאתה עושה מוזיקה אתה מאזין להרבה דברים, אתה אומר 'אוקיי, בוא נראה מה הלך הרוח וניקח כיוון שאנחנו אוהבים'. ובין השיחות עלתה גם ריהאנה וצחקנו קצת על 'Work Work Work', הפזמון שנשמע כמו ברווז מגעגע. בין כל הביקורת כנראה שזה חדר לנו לתת מודע".
עבור הזמרת והמוזיקאית עדי אולמנסקי הטרנד שמאחורי שירי העבודה, שאת רובם מבצעות נשים, קשור בשאיפה שלהן להצליח, וכתשובה מתוחכמת לכל הגברים בתעשיה שמזלזלים בפרפורמריות ויוצרות בטענה שכל כשרונן מסתכם בפרצופן היפה. בשירה "Work it" שיצא לפני שנתיים, היא עושה ראפ על הצורך ליצור מוזיקה מגיל צעיר והאכזבה הרבה שחשה כששדרן רדיו כינה אותה בתרגום חופשי נערת פוסטר וכלפי התקשורת שציירה אותה ככלי ריק.
"זה היה בתקופה שהייתי בדאון בחיים והרגשתי שאני צריכה גם לתת לעצמי מוטיבציה וגם שמבקרים אותי ולא מבינים אותי", אולמנסקי מספרת לוואלה! תרבות. "הרגשתי שאני כל הזמן צריכה להילחם בעולם, להראות להם. היה מאוד מקום כזה של להוכיח. משם השיר הזה יצא.
"אפשר לדבר על זה שזה כבר קיים הרבה שנים, ממיסי אליוט ושיט כזה. עשו את זה בתחילת שנות האלפיים. אני רואה במגמה משהו קול, כי יש וייב כזה של לדרבן אנשים לדחוף את עצמם קדימה. כשאני שומעת שירים כאלה זה ממש עושה לי חשק, את יודעת, לדחוף את עצמי עוד. וזה באמת קורה לאחרונה יותר".
אולמנסקי מציינת בהקשר זה את הסינגל של הראפרית האוסטרלית איגי אזליה "Work", שיצא ב-2013 במסגרת אלבום הבכורה שלה וגם הוא מספר על קשיי ההתקבלות של אזליה כראפרית, וספציפית מתמקד במעבר שלה בגיל 16 הרך מעיר הולדתה מולומבימבי שבניו סאות' ווילס למיאמי. "היא שרה על איפה היא התחילה ומה היא עברה וכמה היא עבדה כדי להגיע", מספרת אולמנסקי על השיר, שהגיע למקום השלישי במצעד ה-R&B הבריטי ואל המקום השביעי בבילבורד האמריקאי. "היה מלא זלזול בה, אז היא יצאה עם שיר של 'הלו, זה לא הכל בא לי בקלות עבדתי מאוד קשה'. מצד שני, ריהאנה לקחה את זה למקום שהוא מאוד מיני. שזה לאו דווקא לעבוד קשה אלא לעבוד קשה במיטה".
האי.פי של אולמנסקי, "Hurricane Girl" שבו נכלל השיר, קצר שבחים עם יציאתו ואף זכה להתייחסות בבלוג של אבי ה-hustle ג'יי זי, שסימן את אולמנסקי כמרכיב חיוני באבולוציה שחווה ז'אנר ה-EDM. עכשיו, אחרי שמבחינתה כנראה הוכיחה את עצמה מספיק, ולדבריה ההפקה המוזיקלית של השיר לא מייצגת אותה עוד, היא לא מופיעה עם השיר ואף הסירה מיוטיוב את הקליפ. "אמנם גנזתי אותו קצת, אבל מבחינת התוכן והמסר שלו אני מאוד מחוברת. זה משהו שטבוע בי בפנים".
אנחנו כאן אמנם כדי להפנות זרקור אל מגמה שמסתמנת בחו"ל, אבל קשה להתעלם ממסורת שירי העבודה הישראלית. "בהתחלה העבודה הייתה ערך עליון מאוד מאוד גבוה", אומר לוואלה! תרבות המוזיקאי, העורך ושדרן 88FM בועז כהן, שלא הבחין במגמה בעולם ולא מאמין בהתחדשותה כאן. "עם השנים בתוך הפופ רוק הישראלי זה נהיה קטע שאו לועגים לזה וצוחקים על זה, כמו במקרה של 'שלוש ארבע לעבודה' של אריק אינשטיין, או כל מיני שירי באסה כמו של גזוז: 'כבר צריך להתעורר. המוזיקה הישראלית הלכה כמו התרבות מהאנחנו, הכלל, אל הפרט, והפרט לא אוהב לעבוד. הוא מעדיף לישון ולא לקום בבוקר. זה ברור".
הזמרת ושדרנית הרדיו נועה ארגוב (ונכדתו של סשה) דווקא הבחינה שיש בתקופה האחרונה התעוררות של ז'אנר שירי העבודה במוזיקה העברית, ברוח הטענות שעלו במהלך המחאה החברתית. "היו המון שירים כאלה בתקופת ההתיישבות החלוצית והקמת היישובים. היום זה בעיקר שירים שמדברים על זה שאנחנו נשחקים כי אנחנו כל הזמן עובדים ובסופו של דבר לא יוצא לנו מזה שום דבר".
"אחד השירים שעולים לי כדוגמא זה 'אין לי כסף' של Unbelievaballs", אומרת ארגוב. "יש גם שיר של שאול לוריא, הסולן של קין והבל, מלפני שנה שנקרא "אף פעם לא תהיה לי דירה", וזה ממש על זה שאם לא נולדת למשפחה הנכונה הלך עליך". מונה ארגוב דוגמאות שעלו לראשה בהקשר זה. "אנחנו גדלים עכשיו כדור בתנאים של העובד האידיאלי שהוא אף פעם לא חולה ולא יולד, ובכל זאת זה לא מספיק לשום דבר. אין ספק שאחת הדרכים לבטא את התסכול מהמצב שפשוט אנחנו כל הזמן עובדים ועובדים ובסוף הכסף הולך לשכר דירה ולא נשאר לנו כלום, דרך האמנות".