וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שוקולד פלפל מסטיק: 20 שנים לספייס גירלז

27.4.2016 / 0:00

כשהגירל פאוור לצדה, ספייס גירלז סללה את הדרך לנשים, בחורות וילדות בכל רחבי העולם לא רק אל רחבת הריקודים, אלא גם לזהות אישית מגובשת יותר ולחברות נשית אמיצה. חן הוניג עושה זיגי זיגי אה

ספייס גירלס. Dave Hogan, GettyImages
גירל פאוור. ספייס גירלז/GettyImages, Dave Hogan

לפני שנים רבות, 20 במספר, עבר על בריטניה מהפך. אימפריית הבריטפופ שהשליטה על נתיניה גיטרות מנסרות, תדמית מינית מתוסבכת וחיי פארק, התמסמסה ודעכה. הרוק הבריטי החזק עמד לקבל מכת זיג-אה-זיג-אה בישבן ולהקת פופ עם אטיטיוד מרדני מזן אחר איימה לפוצץ את הבועה ולהחזיר את נהר התמזה לזרום בקצב פופי ותעשייתי. ללהקה קראו ספייס גירלז, סנסציה שתוך סינגל אחד בשם "Wannabe" הפכה ללהיט בינלאומי שהעיף את אלאניס מוריסט ונו דאוט מראש המצעדים. ההשפעה חדרה מהמאקרו גם אל המיקרו ושני אלבומי הלהקה הוציאו את בנות העולם אל חצרות בית הספר להתארגן בחמישיות ולרקוד בגאוות הגירל פאוור. כמו אואזיס ובלר, מלאני בראון, מלאני צ'יסהולם, אמה באנטון, ג'רי האליוול ו(אז) ויקטוריה אדאמס יצאו נגד האליטיזם של האי הבריטי, התפרצו אל מסיבות הקוקטייל הכאילו-אריסטוקרטיות ובישרו: הנשים כאן כדי להישאר וכל אחת תעשה זאת בדרכה האינדיבידואלית.

עד 1996, השנה שבה ספייס גירלז פרצה אל אוויר העולם, המונח "פופ" התייחס בעיקר למה שהוא פופולרי, וככזה הוא נרדף ע"י מבקרים בכל העולם. בסבנטיז היה זה הדיסקו שספג מכות בעוד הז'אנר הרקיד מיליונים מתחת לכדורים מנצנצים, באייטיז היה זה הסינת'פופ והייר-מטאל ובניינטיז הגראנג' תפס את כס המלכות במצעד המכירות העולמי עד שחמש הנשים יישרו קו והעניקו למונח הגדרה קבועה שאנחנו מכירים עד היום: שירי אהבה רקידים בעלי מילים פשוטות שנשמעים אותו הדבר ומבוצעים על-ידי פרצופים יפים וגופות מעוצבות לעילא בפוטושופ. אם נשים את כל הביקורת בצד, חייבים להוריד את הכובע על כך שהחמש, בעזרת מפיקים, יודעי דבר בשיווק ולהקות פופ בני זמנן, יצרו ז'אנר מוזיקלי שאורח חייו ארוך מכל אחד אחר. בעוד הרוק כבר התפרק לתתי ז'אנרים, מוזיקת הפופ הדביקה נותרה כעינה בלי יותר מדי תחיליות של "פוסט" או סיומות "אלטרנטיבי", הכל אחיד כמו שההמון אוהב.

טרפת ה"ביטלמאניה" ב-1996 שינתה מין והפכה ל"ספייסמאניה". נערות אספו בלי הפסקה תמונות, גלויות, גזירי עיתון, ספרים ואפילו מצלמות עם השם של הלהקה

מאחר ופופ היה לז'אנר שקשור יותר לתדמית שעומדת לפני המוזיקה, גם לספייס גירלז היה את הייחוד שלהן. בעולם שנשלט על ידי היד הגברית הלבנה, ספייס גירלז סללה את הדרך לנשים, בחורות וילדות בכל רחבי העולם לא רק אל רחבת הריקודים, אלא גם לזהות אישית מגובשת יותר. טרפת ה"ביטלמאניה" ב-1996 שינתה מין והפכה ל"ספייסמאניה". נערות אספו בלי הפסקה תמונות, גלויות, גזירי עיתון, ספרים ואפילו מצלמות עם השם של הלהקה. מה שמהאשטגים היום כ-Squad Goals התגלם בחמש הנשים שעודדו חברות מעל כל קשר רומנטי ב-"Wannabe", דרשו את הכבוד המגיע לכל אחת ב-"Say you will be there" ולימדו שסקס בריא ובטוח אינו מוצר העומד בתנאים גבריים בלבד, אלא גם בהסכמה ותשוקה נשית ב-"2 become 1". אמנם המפיקים היו אלה שנתנו להן את הכינויים סקארי, ספורטי, פוש, ג'ינג'ר ובייבי, אך הבנות המפולפלות לקחו את המיתוג המסחרי והפכו אותו לאמירה בדבר פיתוח הזהות השונה אצל כל אישה, לא משנה מאיזה רקע הגיעה, לאיזה מעמד היא משתייכת או איזה מבטא מתגלגל לה על הלשון. נשים מכל העולם יכלו להתאחד, בין אם אחת היא טום בוי חובבת ספורט, אחרת שמה את האופנה בראש מצעד העניינים שלה והשלישית תמימה כאילו היתה ילדה שגדלה בתוך סוכריית על מקל. כל אחת אדם בפני עצמה, וכל אחת בשביל כולן. הן אמנם לא החזיקו מעמד הרבה שנים ביחד, אך גם כשהיו בנפרד השתדלו להראות כי חברות היא מעל הכל, גם אם לפעמים משחיזים את הציפורניים מאחורי הגב.

sheen-shitof

לזה אי אפשר לסרב

וואלה מובייל במבצע מוגזם! 4 מנויים ב-100 שקלים וגם חודש חינם

בשיתוף וואלה מובייל
העולם העדיף להאמין לתמונות היפות, והוכיח בפעם המי יודע כמה שעדיף לקחת את הגלולה הפסיכדלית והמטשטשת של התקשורת מאשר להכיר במציאות קשה. הפופ המתוק הסתיר את כל החמיצות, ובחלוף השנים גם בטח ישכיח את כל הכותרות הנבזיות שהתפרסמו אז בדבר מאבקים בחבורה

אלבומה הראשון של ספייס גירלז, "Spice", הביא ניחוח חדש של פמיניזם אל אוויר העולם, קליל יותר ממה שמדונה וג'נט ג'קסון יצרו לפניהן, ואסקפיסטי פי מיליון מכל הכאב שכותבים זמר הפופ של היום. בנות הספייס גירלז לקחו את כל מה שמתוק ויצרו ממנו פופ שכבר לא ממש מייצרים היום; תמים יותר ולוקח את עצמו פחות ברצינות. יחד עם כל הטוב שבדבר, היתה גם התדמית השקרית שבסופו של דבר הביאה אותן לגדולתן. הקליפ "Mama" סיפר על חבורה של חמש חברות ילדות שהצליחו להגשים חלום ולהקים להקה (עם הרבה תודה לאימא), כשבעצם מה שחיבר בין החמש היתה מודעת דרושים במגזין לונדוני בשם "The Stage" שקרא לנשים צעירות בגילאים 18-23 לעבור אודישנים ללהקה חדשה. החמש התחבקו והרעיפו מחמאות אחת על השנייה למרות שג'רי האליוול ומלאני בראון נאבקו על דגל המנהיגות של הקבוצה וגררו את כולן למטה במסגרת מאבקי הכוח. אבל העולם העדיף להאמין לתמונות היפות, והוכיח בפעם המי יודע כמה שעדיף לקחת את הגלולה הפסיכדלית והמטשטשת של התקשורת מאשר להכיר במציאות קשה. הפופ המתוק הסתיר את כל החמיצות, ובחלוף השנים גם בטח ישכיח את כל הכותרות הנבזיות שהתפרסמו אז בדבר מאבקים בחבורה.

המוזיקה של ספייס גירלז נכתבה ע"י רבים אחרים והתדמית התקשורתית של בנות הלהקה הוכתבה ע"י ראשי אולפנים, אך הן בכל זאת התעקשו להיות חלק מתהליך היצירה והפכו לחלק בלתי נפרד מהיצירה. ביחד הן הכריזו עצמאות מההנהלה הנוקשה שהיתה להן בתחילת הדרך ופנו ביחד לחתום עם סיימון פולר כדי שתהיה להן יותר יד בחומרים שהן עומדות להקליט. הן חילקו שווה בשווה את הקרדיטים בין אחת לאחרת, כשעל כתיבת השירים הן חתמו בתור הלהקה ולא כל אחת בשמה, עוד מהלך שחיזק את החזית האחידה. המיניות והמראה משכו גברים רבים להביט בהן ולהעריץ אותן אך הן ניתבו אותם מכניעה לגחמות גבריות לעבר תודעה של שחרור נשי; לא משנה לאיזה גובה עלתה חצאית המיני הצמודה או כמה חשפה חולצת הבטן, הן תבעו את הכבוד מול השמרנות של דור ההורים והסטריאוטיפים שמיילי סיירוס וריהאנה נלחמות בהם עד היום.

מאז, עולם הפופ עבר מעלות ומורדות. הבריטים עוד סחבו את הז'אנר עם להקות נשכחות כמו אטומיק קיטן ושוגהבייבס, הטילו מורא גדול עם סוזן בויל וכיום יש להם את אדל. כוכבות-יוצרות כמו ביונסה, טיילור סוויפט וניקי מינאז' כותבות מוזיקה המנסה להכתיב סולידריות בקרב נשים ברמה בינלאומית. בנות הספייס גירלז יכולות לטפוח אחת לשנייה על השכם על השפעתן על המגמה שצברה תאוצה תודות להן. היום מסתכלים עליהן ביראת כבוד, החמש אמנם בילו יותר זמן באולפנים בתור זמרות סולו, אך להקת האם שלהן לא תישכח ואלי הנוסטלגיה לא יתנו להן לפרוש בזמן הקרוב. לכבוד 20 שנים ליציאת הסינגל הראשון, חמש הנשים מדברות על סיבוב הופעות שיחגוג את המאורע החשוב, המעריצות והמעריצים כבר באטרף, מחזיקים אצבעות שויקטוריה תנטוש לכמה דקות את אימפריית האופנה והבקהאם שלה ותצטרף גם כן. בעולם הפופ שבו הלהיטים בולטים הרבה יותר מהאלבומים מהם הם באים, ספייס גירלז אחראית לשירים בלתי נשכחים שאפשר להשמיע גם לדור הבא שכבר לא גדל עליהן, תושב"ע דביקה המועברת מדור לדור בתוך חיוך שזוכר תקופה של "ספייסוורלד", גירל פאוור, לוחמנות וסולידריות נשית בחצרות בית הספר. הו, כמה שמחתי כשנתנו לי להיות ג'ינג'ר באחת ההפסקות.

seperator

מחר (חמישי) יושק בוואלה! תרבות פרויקט קאברים מיוחד. לוקץ', ריו, דוד לביא, יעל בורגר ועומר נצר מבצעים את הלהיטים הגדולים של ספייס גירלז. יש למה לחכות!

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully