פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אזרחית סוג אליזבת: ריאיון עם אליזבת אולסן על "קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים"

      אליזבת אולסן קיבלה ביקורות מעולות על הפרק החדש של קפטן אמריקה, אבל זה לא מזיז לה - "הסרטים האלה ממילא לא נועדו למבקרים". מה כן מזיז לה? "מה שעשו לבן אפלק זו גסות רוח". ריאיון

      אזרחית סוג אליזבת: ריאיון עם אליזבת אולסן על "קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים"

      המעבר של שחקנים ושחקניות מדרמות קטנות ורגישות להפקות ענק עתירות אפקטים הוא אחת התופעות הנפוצות בהוליווד העכשווית, ואין בה שום דבר חדש או חריג. אבל המקרה של אליזבת אולסן קיצוני במיוחד.

      מי שהיתה ידועה בתחילה כאחות הצעירה של מרי קייט ואשלי, פרצה בזכות עצמה ב-2011 בדרמה "מרתה מרסי מיי מרלין" והפכה לנסיכה החדשה של עולם האינדי. לאחר מכן הקסימה גם ב"Liberal Arts" ונראה היה כי מועמדות לאוסקר או לכל הפחות פרס הרוח העצמאית הם רק עניין של זמן.

      אבל זה לא קרה, כי השחקנית הכישרונית "נחטפה" לחלוטין על ידי עולם הבלוקבסטרים, ובשנים האחרונות ראינו אותה ב"גודזילה" וב"הנוקמים: עידן אולטרון", ועכשיו היא מופיעה גם ב"קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים". בפנטזיית הקומיקס הזו, שעלתה כאן לאקרנים השבוע, היא שבה לגלם את מכשפת השני - המוטנטית עם כוחות הטלקינזיס, שהפעם רותמת אותם לשירותו של הגיבור בשמו נקרא הסרט, כדי לסייע לו במאבקו נגד איירון-מן ורצונו להטיל עליו ועל שכמותו רגולוציה ממשלית.

      לעומת זאת, בסרטים מן הסוג שעשתה בתחילת הדרך, הכוכבת הבלונדינית כבר כמעט לא משתתפת, וגם כשכן, הם זניחים למדי, כמו למשל "בסתר" מ-2013 ו"I Saw the Light" משנה שעברה. בקיצור, לג'ניפר לורנס אין מה לדאוג, כי עושה רושם שאולסן לא תתקרב לאוסקר בזמן הקרוב.

      אבל כמובן שאין לאולסן שום סיבה להצטער או במה להתבייש. זה לא שהיא משחקת ב"באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק" המושמץ. להפך: "קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים" קיבל תגובות מצוינות. המבקרים מהללים אותו כתוצר הכי מוצלח של מארוול ובכלל כאחד מסרטי גיבורי-העל הטובים בכל הזמנים, והתקשורת חסכה מהשחקנית את הקטילות שהיו מנח חלקם של בן אפלק וחבריו רק לפני כמה שבועות.

      אליזבת אולסן (GettyImages , איאן גוון)
      מנסיכת אינדי למוטנטית. אליזבת אולסן בפרמיירה הלונדונית של "קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים" (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

      אך גם אם המבקרים היו קוטלים חלילה את הלהיט בהשתתפותה, זה לא היה מזיז לה. "הסרטים האלה לא נועדו למבקרים", אומרת השחקנית בריאיון לוואלה! תרבות שמתקיים במלון לונדוני ביום שלישי האחרון, כמה שעות לפני פרמיירת הסרט, שבה היא עצמה תצפה בו לראשונה. "לא ראיתי את 'באטמן נגד סופרמן' ולמען האמת, גם את 'קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים' אראה רק הערב, אבל כך או כך, אלה לא סרטים לקבוצה קטנה של עיתונאים, אלא לקהל הרחב".

      זאת לא גישה קצת מיושנת? אולי היא היתה נכונה לפני עשר שנים, אז מבקרים באמת היו משבחים אוטומטית כל דרמת איכות קזחית ומבטלים מיידית כל סרט קומיקס, אבל היום הרבה מהם מוצאים המון מה לנתח ולאהוב ביצירות בסדר הגודל של "קפטן אמריקה".

      "אני לא אומרת שמבקרים לא יכולים לאהוב את 'קפטן אמריקה' ודומיו. אם הם אוהבים אותם, זה בונוס נחמד, כי אתה תמיד רוצה שאנשים יכתבו עליך דברים טובים, אבל הסרטים הללו פשוט לא נעשים בשבילם, וגם לא בשביל לזכות בפרסים. יש סרטים שמפיקים אותם כדי שישבחו אותך בתקשורת ו/או כדי לצוד את האוסקר. זה לא המקרה".

      אולי באמת הגיע הזמן שיתחילו לקחת בחשבון גם סרטים כמו "קפטן אמריקה" בעונת האוסקרים?

      "אנחנו לא שם בינתיים, אבל פרסים זה פרסים, ואין לי דעה עליהם. אני יכולה רק להגיד שאנחנו עובדים עם אנשי הצוות הכי טובים בתחומם. הצלמים, המעצבים, עורכי הסאונד וכדומה – הם הכי טובים שיש, וזו תמיד פריבילגיה לעבוד עם האנשים הכי מוכשרים בסביבה, ולא משנה אם אתה נגר או שחקן קולנוע".

      בקיצור, לא היית מתעצבת כמו בן אפלק אפילו אם היו קוטלים אתכם.

      "סליחה, אני לא מבינה על מה אתה מדבר בכלל".

      היה את הווידאו הזה שהסתובב...

      "הא, כן, שמעתי על כך. אין לי שום עניין לצפות בו. זה גס רוח בעיני. תראה, בקיצור, אתה אף פעם לא יודע איך ייצא סרט שהשתתפת בו. לא תמיד אתה תאהב אותו, לא תמיד מבקרים יאהבו אותו. זה חלק מהמשחק".

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      "אף אחד לא פה בשביל האוסקר". מתוך "קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים" (צילום: יח"צ)

      לאולסן היה קל לחמוק מהווידאו הוויראלי גם בזכות העובדה אינה פעילה ברשתות החברתיות, ואין לה חשבון טוויטר או אינסטגרם למשל (יש כאלה הפועלים בשמה, אבל הם לא רשמיים). "אני לא רוצה להיות חלק מעולם הזוהר, אני רוצה פשוט להיות אני", אמרה על כך. "אני מעדיפה לבלות את הבקרים בשקט, לקרוא חדשות ולשתות קפה, ולא לגלול למטה את הפיד".

      אולסן, אם כך, לא היתה מודעת גם לכל ההאשטגים השונים שהתניעו את המחאה נגד הייצוג המועט של נשים בתעשיית הקולנוע, אבל זה כמובן לא מונע ממנה להתייחס לעניין. "כמובן שהנושא נמצא על סדר היום, וכך היה תמיד, ולא רק בשנים האחרונות, וגם לא רק ביחס לנשים, אלא גם לקבוצות אחרות שלא מיוצגות כראוי", היא אומרת. "צריך לתת יותר תפקידים לנשים, אבל לא רק בשביל לסמן וי ולמלא משבצת. צריך לתת לנו דמויות וסיפורים אמיתיים ומעניינים, ואני חושבת שמארוול עושים זאת היטב, בסרט הזה ובכלל. הם מצליחים להיות חלק מהפתרון ולא חלק מן הבעיה".

      אם נחזור לנקודת ההתחלה, אז ג'יי ואנתוני רוסו, שביימו את הסרט הזה וגם את הפרק הקודם בסדרת "קפטן אמריקה", הגיעו מעולם האינדי, בדיוק כמוך. את חושבת שזה עוזר להם להביא לעבודה רגישויות מיוחדות, נאמר בכל הקשור לשחקנים?

      "אני חושבת שהם יודעים איך לעורר אצל הקהל אכפתיות כלפי הדמות, וזה חשוב, כי אם לקהל לא יהיה אכפת מהדמויות, לא יהיה להם אכפת מהסרט. אבל זה לא קשור לשאלה אם הם היו במאי אינדי או לא. במאים טובים הם במאים טובים, וזהו".