הספרים מגלים: האישה שהפכה לסמל הבגידה של ג'יי זי בביונסה

ביום שבו יצא האלבום "Lemonade" עצרו עשרות מחליקות שיער את נשמתן, הפנים הביתיים הרכינו פיותיהם בענווה ומחליקים קרמיים סבלו מחרדת ביצוע. ביונסה שחררה לאוויר העולם את הקאץ' פרייז שמעתה יחקק לעד כתמצית הבגידה האולטימטיבית: "עדיף שתתקשר לבקי עם השיער הטוב". מאז הרשת גועשת בהשערות לגבי מי היא אותה בקי ואיך משיגים פריזורה כמו שלה? כיאה למדור ספרים יצאנו לחפש את בקי בכתובים, הממצאים שאתרנו לא יביישו את מיטב מדורי הסלבס.

בכתבה שפורסמה ב- USA Today מצביעה קארה קלי (Cara Kelly) על שלוש יצירות ספרותיות שעשויות לשפוך אור על דמותה של בקי: הקלאסיקה האנגלית 'יריד ההבלים', הקלאסיקה האמריקאית 'הרפתקאותיו של תום סויר' והרומן הגותי 'רבקה'.

"יריד ההבלים" / ויליאם מייקפיס תאקרי

הרומן של הסופר האנגלי ויליאם מייקפיס תאקרי, פורסם בסביבות 1847. זהו רומן סאטירי המתאר את החברה האנגלית במאה ה-19. בקי שארפ, גיבורת הרומן, היא צעירה פקחית ויפה ממעמד נמוך שמשתמשת במעלותיה כדי לפתות גברים שעומדים לזכות בירושה גדולה. בקי משכנעת את הגברים להתחתן עמה בסתר ועל ידי כך מצליחה לטפס במעלה הסולם החברתי.

"הרפתקאותיו של תום סויר" / מארק טוויין

רומן אמריקאי שהתפרסם בשנת 1876. בקי תאצ'ר כובשת את ליבו של היתום הכי מפורסם בספרות האמריקאית בעזרת, איך לא, שערה הצהוב הקלוע בשתי צמות. בניגוד לבקי שארפ שמנסה לטפס במעלה הסולם החברתי, בקי תאצ'ר מייצגת את האישה האריסטוקרטית הבלתי מושגת, שמחייבת את תום לגייס מגוון טקטיקות יצירתיות כדי לרכוש את ליבה.

"רבקה" / דפני די-מורייה

רומן גותי שהתפרסם בשנת 1938, רבקה היא אשתו המנוחה של מקסים דה וינטר, אלמן בריטי יפה תואר. כאשר מקסים נושא אישה חדשה, דמותה של רבקה ממשיכה לרדוף את הרעיה הצעירה. בעוד הרעיה החדשה והאפרורית, שאף לא זוכה לשם משלה בספר, מנסה לעמוד בסטנדרטים שהציבה קודמתה הזוהרת, היא מגלה שהניסיון שלה נידון לכישלון. הבמאי אלפרד היצ'קוק ביים את העיבוד הקולנועי לספר ומאז נחקקה רבקה כדמות האקסית המיתולוגית שאף גבר ואישה לא יוכלו לשכוח.

פקולה, גיבורת הרומן הראשון שכתבה טוני מוריסון ופורסם בשנות השבעים, היא האנטיתזה המוחלטת לבקי עם השיער טוב. פקולה היא מתבגרת שחורה באוהיו של שנות ה-40. היא חיה בעולם שמשדר לה בלי הרף כי לבן הוא היפה והנשגב בעוד שחור הוא מכוער ונחות. אפילו אימה של פקולה, פאולין, שמתקשה לגשר על הפער בין החיים הלבנים הנוצצים שמוקרנים בסרטים הוליוודיים לבין חייה שלה כמשרתת בבית לבן, משדרת לפקולה שהיא מכוערת ופחות חשובה מהילדה צהובת השיער בה פאולין מטפלת במסירות.

הרומן נחשב לאחת היצירות הקשות ביותר שנכתבו על גזענות באמריקה (גם בגלל תיאור האונס של פקולה על ידי אביה) והשפיע אף על זמרי היפ הופ וראפרים, ששילבו ציטוטים והתייחסויות אליו בשיריהם, ביניהם כוכב ההיפ הופ קנדריק לאמאר. באלבום שהוציא לאמאר ב-2015 ,"To Pimp a Butterfly", הוא משתף פעולה עם הראפרית רפסודי שמתוודה באלבום שכשהיתה צעירה חשבה שגוון עורה כהה מידי, ושואלת את המאזינים לאלבום "מתי הפסקת לאהוב את צבע העור שלך? את צבע עינייך?". לאמאר שיתף פעולה גם עם ביונסה ב"Lemonade" בשיר "Freedom".

ב"העין הכי כחולה" מדגימה מוריסון כיצד האישה השחורה היא האדם הכי פחות מוגן באמריקה. לא מוגנת מהעליונות הלבנה, מהאם שהפנימה את הדיכוי הלבן ומהבגידה של האב השחור בה. ב-"Lemonade" משתמשת ביונסה באותו רעיון של בגידה. בקטע ספוקן-וורד היא קושרת בין הבגידה של בן הזוג שלה לבגידה של אביה: "אתה מזכיר לי את אבי, קוסם בעל יכולת להתקיים בשני מקומות במקביל". בהמשך מלקולם-אקס, פעיל זכויות האדם השחור, מדבר דרכה: "האישה הכי לא מכובדת באמריקה היא האישה השחורה" והבגידה עוברת מהממד האישי לממד רחב יותר - הבגידה באישה השחורה באשר היא, שנותרה זנוחה מאחור והפנימה את הידיעה שהיא שווה פחות. את מה שהתפרק ברומן של מוריסון, הסולידריות הנשית השחורה, ביונסה מתקנת באלבום כאשר היא יושבת על מדרגות של מרפסת בבית דרומי, מוקפת בדור צעיר של נשים שחורות, חלקן כוכבות בעצמן, שהושפעו ממנה כמו השחקנית אמנדלה סטנברג ("משחקי הרעב") והשחקנית והזמרת זנדאיה.

על איפמאלו, גיבורת הרומן "אמריקנה" שנכתב על ידי הסופרת הניגרית צ'יממנדה נגוזי אדיצ'ה, הפריזורה של בקי ממש לא עושה רושם. איפמאלו שגדלה בניגריה אינה מגדירה את עצמה כשחורה אמריקאית, אלא כשחורה לא אמריקאית (אפריקאית שגדלה באפריקה והיגרה בשנים האחרונות לארה"ב). כמי שגדלה מחוץ לארה"ב, איפמאלו לא הפנימה את חוקי היופי הלבן האמריקאי ולכן גם כשזכתה במלגת לימודים יוקרתית באוניברסיטת פרינסטון, היא נותרה עם השיער הטבעי שלה ולא ניסתה "להרגיע אותו" עם החלקות כימיות ומגהצי שיער. הרומן, שעוסק באהבה, גזע ושיער, נמסר ברובו כפלאשבק, בזמן שהשיער של הגיבורה שלו עובר שזירה במספרה בניו-ג'רסי לקראת חזרתה לניגריה.

בארה"ב איפמאלו כותבת בלוג שנושא את השם: "בלוגזע, או הבחנות שונות על שחורים אמריקאים מאת שחורה לא אמריקאית". העמדה שאיפמאלו מאמצת כשחורה לא אמריקאית, מאפשרת לה לבקר את השחורים האמריקאים שהפנימו את חוקי היופי הלבן, וגם להיות ביקורתית כלפי הניסיון של החברה האמריקאית לטשטש את העבר הגזעני שלה על ידי שימוש עודף בתקינות פוליטית.

בעוד הראפר Sir Mix-a-Lot שר על בקי (איך לא?) וחברתה, שתי בחורות לבנות וקצת המוניות שפורצות בקריאות התפעלות כשהן נתקלת בישבן רחב של אישה שחורה ברחוב מכיוון שאינו תואם את סטנדרט היופי המוכר להן, איפמאלו מצביעה ב"אמריקנה" על תמונת המראה ההפוכה של אותן נשים: בקי התקינה פוליטית. היא מבקרת את קימברלי, בלונדינית שנישאת על עקבים גבוהים, מתכוונת לטוב ואומרת לכל אישה שחורה שהיא פוגשת שהיא יפהפיה גם במקרים שזה לא נכון. לא מפתיע שנגוזי היא אחת הסופרות האהובות על ביונסה, שסימפלה בשיר "Flawless" מהאלבום שהוציאה ב-2013, קטעים מתוך ההרצאה המפורסמת שנשאה נגוזי בכנס Tedx: "כולנו צריכות\ים להיות פמינסטיות\ים".