"טוני ארדמן" הוכתר כסרט הטוב ביותר על ידי איגוד המבקרים הבינלאומי, שהעריכו בצדק את הדרך בה הוא מתאר יחסים בין אב לבתו. בסוף השבוע הוענקו גם פרסים נוספים, החשוב בהם היה ה-Palm D'og להולכים על ארבע הטובים ביותר. כצפוי, הוא ניתן לנלי, הבולדוגית המנוחה מ"פטרסון" המופתי של ג'ים ג'רמוש, שהלכה לעולמה מעט לאחר הצילומים, אבל לבטח צפתה בטקס מגן העדן לכלבים, בו היא ואגי ז"ל מ"הארטיסט" מחליפים חוויות מן השטיח האדום.
כמו כן, התקיים אמש טקס חלוקת הפרסים של מסגרת הצד "מבט מסוים". שני הסרטים הישראלים שהתמודדו בה, "עניינים אישיים" של מהא חאג' ו"מעבר להרים ולגבעות" של ערן קולירין, יצאו בידיים ריקות. פרס הבמאי הוענק למאט רוס, יוצר "קפטן פנטסטיק" המצוין, ופרס הסרט ל"היום המאושר בחייו של אולי מאקי" הפיני, דבר העורר את מחאות המבקרים בריביירה, שסברו כי מדובר ביצירה מתחכמת, מייגעת ומוערכת יתר על המידה.
כעת, נותר רק עוד עיטור אחד שהנציגות הישראלית יכולה לקטוף: פרס מצלמת הזהב, הניתן לאחת מעבודות הביכורים שהוצגו במסגרות השונות של הפסטיבל. הדבר רלוונטי לגבי "עניינים אישיים" ולגבי "שבוע ויום" של אסף פולונסקי, וההכרעה תוכרז הערב במסגרת הטקס של התחרות הרשמית.
פולונסקי עדיין מסתובב בריביירה, וכך תפסתי אותו לשיחה קצרה על התהודה הבינלאומית בה זכתה יצירת הביכורים שלו, ההשוואות שנעשו בעולם בין כוכבו שי אביבי ולארי דיוויד והחוויה שעברה עליו בקאן:
שיחה קצרה עם במאי "שבוע ויום"
במהלך שיטוטיי בריביירה פגשתי גם את אדל אקסרקופולוס, הצעירה הצרפתייה שכבשה את קאן לפני שלוש שנים עם "כחול הוא הצבע החם ביותר", וגם השנה משכה תשומת לב רבה על השטיח האדום, עליו צעדה בשל הופעתה ב"The Last Face" של שון פן.
בין צרפת להפקות ההוליוודיות, היא מספרת לי, הספיקה גם לבקר בישראל בנובמבר האחרון והתאהבה. "אסור להקשיב למה שאומרים בחדשות, המציאות כל כך אחרת", הצהירה אקסרקופולוס. "גיליתי מדינה אחרת לחלוטין ממה שתיארתי לעצמי, ואהבתי את כל מה שראיתי וחוויתי. השמש, המסיבות, האנשים בשבילי ישראל היא שילוב של שניים מן המקומות האהובים עליי, המגרב וספרד. יותר מכל, אהבתי את האוכל הישראלי. אני מתגעגעת אליו, אבל למזלי גרה לא רחוק מהסניף הפריזאי של המזנון של אייל שני, אז אני הולכת לשם כל הזמן, וגם אחזור לבקר בישראל ביולי". יש למה לחכות!