הרמזור אותו רמזור: "צומת מילר" לא מביאה איתה בשורה קומית חדשה

    הסדרה הקומית החדשה של אדיר מילר מתיימרת ללכת בעקבותיהם של קומיקאים גדולים, שהפכו את חיי דמותם לסדרות מצליחות. אלא שהשחזור של כל האלמנטים מהסדרה שכל כך מזוהה איתו, כמו גם חוסר האותנטיות והתחכום של הדמות במרכז, הופכים אותה לעוד מאותו דבר

    צילום מסך

    באחד הפרקים המבריקים של "Veep" בכיכובה של ג'וליה לואי דרייפוס, מנסה הנשיאה הטרייה סלינה מאייר להוביל קיצוץ של 50 מיליארד דולר בתקציב הביטחון של ארה"ב על מנת לפנות כספים ליוזמה חברתית שלה. אלא שהניסיון מסתבך ובסופו של דבר הצבא דווקא מקבל העלאה של 60 מיליארד דולר, לאחר שהתברר שהחטיבות המיושנות שביקשה מאייר לבטל יתורגמו לאלפי מובטלים. הסיטואציה הזאת מזכירה מאוד את "צומת מילר", הסדרה החדשה של אדיר מילר, שעלתה לשידור אתמול (חמישי) בערוץ 2. מהותה כולה היא הניסיון של מילר לברוח מהסדר הישן והכובל של שנות "רמזור" לטובת פרויקט חדש ומרענן, אבל בסופו של דבר היא מביאה לאפקט הפוך לחלוטין לכוונה המקורית של היוצר והכוכב שלה.

    מילר, שכתב ביחד עם רן שריג את "רמזור" המצליחה במשך ארבע עונות, החליט להתמקד ב"צומת מילר" בתעשיית הבידור הישראלית. במוקד הסדרה עומדת דמות הטאלנט של מילר וחייה. מילר הקומיקאי מנסה להתנער מצלה של "רמזור" שרודף אחריו לכל מקום, להתחמק מהמכשולים התדמיתיים שמחכים לו כמעט בכל רגע משעות היומיום ובמקביל גם להשליט סדר בחיי משפחתו. כמו שניתן היה לצפות, הניסיונות האלה נדונים כמעט תמיד לכישלון, וגוררים ביחד לכדורי שלג ענקיים שמסבכים את חייו.

    עוד באותו נושא

    הבנאליות של הרוע: "ממלכת החיות" מתקשה להשתחרר מקלישאות טלוויזיוניות

    לכתבה המלאה
    הכי רחוק מ"איש חשוב מאוד". אדיר מילר ב"צומת מילר" (צילום: מערכת וואלה!, דיפולט)

    קשה מאוד לדבר על "צומת מילר" מבלי להזכיר את "איש חשוב מאוד". סדרת הדרמה של שירלי מושיוף היתה הראשונה להציב זרקור על "חייו" של אישיות ישראלית מוכרת, יהודה לוי. כמו לוי, גם מילר מגלם דמות ולא מעניק לנו הצצה אמיתית לחייו. אבל ההבדלים בין שתי הדמויות לא היו יכולים להיות גדולים יותר. לוי ומושיוף הכניסו אז חספוס, רגש והרבה מחשבה בדמות הסלב המאוהב בעצמו. הגרסה הזאת הוציאה מלוי יכולות דרמטיות מרשימות מאוד, ובכך שיחקה כמעט לכל אורך הדרך על הקו הדק שבין מציאות לפנטזיה. השאלה המרכזית שריחפה מעל "איש חשוב מאוד" היתה ההבדל בין לוי של הסדרה לזה של החיים עצמם, וגם אם עמוק בתודעה ידענו שאנחנו צופים במציאות מתוסרטת, הביצוע היה מהוקצע כל כך עד שקל היה להיסחף בהשוואות.

    "צומת מילר" היא אמנם סדרה קומית, אבל לא חסרות דוגמאות על המסך הקטן ("תרגיע", "לואי") של דמויות מציאותיות-דמיוניות מוצלחות מאוד גם בז'אנר הזה. אלא שמהרגע הראשון שלה, הסדרה נמנעת מלייצר דמות שכזו. מילר של "צומת מילר" הוא תעתיק כמעט מדויק של אמיר הקלאמזי וביש המזל מ"רמזור", ההומור שלו והסיטואציות אליהן הוא נקלע מגיעים מאותם עולמות (סכסוכים קטנים מחיי היום-יום בין בני זוג, הורים מציקים, אי הבנות בין חברים ויחסי גברים-נשים) והטייפקאסטים (החבר המאצ'ואיסט ואליל הנשים, השומר הרוסי בסופר) הם אותם טייפקאסטים. אבל החלק הבעייתי באמת הוא שבשום שלב הדמות הזאת לא משדרת אמינות. המצוקות של מילר צפויות וכך גם הפתרונות שלהן, התגובות המדוכדכות שלו לכל תפנית חוזרות על עצמן, והוא עצמו נראה כמו מי שלא לוקח אותן ברצינות מספקת כדי שנאמין להן ולו.

    עוד באותו נושא

    אלוהים לא מרחם: "מלאך של אמא" נכנסת לנעליים גדולות מדי

    לכתבה המלאה
    זה דווקא ממש כן (צילום: מערכת וואלה!, דיפולט)

    התוצאה היא שבהיעדר דמות ראשית מקורית ומסקרנת, "צומת מילר" היא בסך הכל סוג של ספין אוף של "רמזור". דקות הפתיחה של פרק הבכורה מוקדשות לניסיון של מילר לשכנע את כל מי שרק אפשר (כולל אבי ניר, המנכ"ל הכל יכול של "קשת") שהוא לא מעוניין עוד להיות משויך לסדרה ההיא. הוא כאן כדי לומר דברים אחרים: על התעשייה, על הומור, על מפורסמים, רק אל תקראו לו מירי. באופן אירוני אף אחד מהמקשיבים לא משתכנע, ואלו שכן (כמו אבי ניר) מכריזים מיד שהם לא מעוניינים במוצר שאינו "רמזור". וכך נותרנו עם מילר ואשתו בסדרה (אדווה בולה) מתווכחים על מי יפרגן למי לילה עם סלבריטאי, רק כדי לגלות שבת הזוג חושקת בחברו הטוב אסי כהן; מילר יוצא לבקר ילדים חולים כדי לשפר את תדמיתו אבל מגלה שציפו להגעתו של קטורזה. כמו פרק רגיל של… ובכן "רמזור".

    בתווך של העוד מאותו דבר הזה ישנן הרבה הופעות אורח של חברים (אסי כהן, גורי אלפי, דידי הררי) ולא מעט בחירות הומור מיושנות ומיותרות - כמו המזכירה של הסוכן של אדיר, שתפקידה היחיד הוא להתנהג בכסילות ולספוג צרחות על היותה "מטומטמת". דמויות נשיות מעולם לא זכו להזדמנות שווה בהומור של מילר. ליאת הר-לב לא עמדה ביחס ישיר למגניבות של נירו לוי או לקלאמזיות מוכת הגורל ומעוררת הסימפטיה של ליאור כלפון, היא היתה ונותרה האישה הקטנה והמבולבלת, בעוד שיעל שרוני גילמה את הביץ'. העניין הזה חוזר על עצמו גם כאן עם דמויות נשיות שכל מטרתן הוא להיות הרמה להנחתה.

    עוד באותו נושא

    מתמחים בריאליטי: "המתמחים" סוחפת ומהנה כמעט כמו "האנטומיה של גריי"

    לכתבה המלאה
    הנשים ממשיכות לשמש הרמה להנחתה (צילום: מערכת וואלה!, דיפולט)

    במהלך סצנת הפתיחה נפגש מילר עם מאבטח סופר שטוען כי סדרה שלו בלי חפר ואיצקו, מייתרת את הצורך לפתוח טלוויזיה. ואולי זה נכון, אולי ההומור של מילר וההצלחה הגדולה של "רמזור" אכן פיצחו את ה-DNA הקומי של צופי ערוץ 2. אבל אם כך, הרי ש"צומת מילר" היא פשוט "רמזור" בתחפושת, ניסיון להציג את אותה המנה בעיצוב אחר, אבל עם אותם המרכיבים כמעט בדיוק. ואם כל המסע לעצמאות של מילר הוביל אותו לעשות מעגל שלם ולחזור לאותו מקום, אולי כבר היה עדיף להישאר באזור הנוחות לכתוב את העונה החמישית.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully