קאצו קלאב

“U Can Never B2 Straight” הוא שמו המשעשע של התקליט החדש של בוי ג'ורג'. משעשע מכיוון שכמה שבוי ג'ורג' היה הומו זה אף פעם לא הספיק לו, ואם אני רוצה לסכם את משחקי הזהות המינית המפורסמים שלו, אזי משפט שאמא שלי נהגה לחזור עליו פעמים רבות במהלך האייטיז די עושה את העבודה: "זה בן או בת?".

“U Can Never B2 Straight”, כסלוגן, הוא אנתיטזה מוחלטת למוזיקה העליזה של בוי ג'ורג', בוודאי שבתקופת קלצ'ר קלאב, בגלל שמבחינה היסטורית וככל שהדבר נוגע למוזיקה פופולרית, אתה אף פעם לא יכול להיות יותר מדי הומו. וככל שאתה יותר הומו, מעשית, מטאפורית או אידיאולוגית, הרי זה משובח וגם הרבה יותר שמח. בואו ונשאיר את הסטרייטיות לברוס ספרינגסטין.

מי שהתחיל בתור ההומו הכי ייצוגי של שנות השמונים, נפל חזק לסמים, הצליח לפקשש את עצמו בקריירת סולו שכללה פלירטוט אינטנסיבי עם הארי הארי הארי קרישנה, המציא את עצמו מחדש בתור די.ג'יי וכתב מחזמר אקסטרווגנטי בשם "Taboo”, המבוסס על המעללים האייטיזיים הנוצצים שלו ושל חבריו, מגיע עכשיו לפאזה המתבקשת מכל אמן שעבר כברת דרך. ב-“U can Never B2 Straight” זהו בוי ג'ורג' שמעולם לא הכרתם: לא קאמפי ולא טראשי, יישות גולמית המפויסת עם עברה, שאינה נזקקת יותר לדאווינים בשביל לומר את אשר על ליבה. הדיסק הזה יפתיע לכם את החברים – עיבודים אקוסטיים, עירומים, לשירים של בוי ג'ורג' מתקופת ההרכבים קלצ'ר קלאב ו"ישו אוהב אותך", מאלבומי הסולו ושירים מתוך “Taboo”.

בוי ג'ורג' נשמע כאן, אלוהים ישמור, מבוגר ומהורהר, שלא לומר הומו זקן ומבסוט. השירים נקיים, חלקם קברטיים מסוג וייל וברכט, סול מסורתי עם כלי נשיפה דקים, עיבודי כלי מיתר דרמטיים, אוריאנטציית גיטרות אקוסטיות, המון מלנכוליה אהובתי, שירי אהבה, אכזבה וחשבון נפש.

הקול של בוי ג'ורג', שתמיד כיף להיזכר בו בלהיטים כמו “Do You Really Want to Hurt Me”, נשמע כאן ענוג כתמיד, אבל גם שברירי ומבואס. האזינו ל-“Julian”, אחלה שיר שמתמצת את השילוב בין הטווסיות של פעם לפיכחון של היום. דיסק יפה. ואם בוי ג'ורג' זכאי לכל המחמאות כשהוא מוציא מעצמו את המיטב, הרי שבתור די.ג'יי זה כבר סיפור אחר לגמרי. בקיצור: במקומו, לא הייתי מוותר על הדיי-ג'וב.

“In & Out”, דיסק הסט החדש שלו, שמצטרף לכמות מוגזמת של סטים שהוא מוציא כמעט כל שנה, הוא השיא שאליו יכול להגיע בוי ג'ורג' כסוג של די.ג'יי המאפיין את תעשיית הדאנס הבריטית בימים אלו – חוסר הסקרנות והמהירות שבה הוא בולע בשקיקה את כל מה שנמצא על סדר היום האופנתי הוא די מצחיק. צלילים ברורים מאליהם מזן הטרייבל והפרוגרסיב, קצת ווקאלי, קצת צ'יל אאוט, המון קטעים שנשמעים אותו הדבר ושלא כיף לרקוד במועדון בגלל שאתה תמיד מתפלל שהם יגמרו, כמה יציאות בינוניות, מיקס סטרילי וחסר פנים. אתה לא צריך להיות בוי ג'ורג' בשביל להיות כזה די.ג'יי.

* "Boy George - "U Can Never B2 Straight, הליקון
* In & Out With Boy George", nmc"