מותה של אגדה קולנועית: מייקל צ'ימינו, אחד מן הבולטים בדור הבמאים האמריקאים שהחלו את דרכם בשנות השבעים, הלך היום (שבת) לעולמו והוא בן 77, כך לפי דיווחי התקשורת בצרפת.
צ'ימינו עשה את צעדיו הראשונים בתעשייה כתסריטאי, ובין השאר כתב את התסריט של "שובו של הארי המזוהם", בכיכובו של קלינט איסטווד, שכיכב גם בסרט הראשון שלו כבמאי, "חזיז ורעם" מ-1974, שהיה להיט וזכה לשבחי הביקורת. ארבע שנים לאחר מכן, הגיע סרטו המהולל ביותר "צייד הצבאים", שגם הוא נהנה מהצלחה ביקורתית ומסחרית, ובמקרה זה גם ממסדית: הוא קטף שלל אוסקרים, ובהם לסרט ולבמאי. לא פחות חשוב מכך, נחשב הסרט לאחד הטובים שנעשו על מלחמת וייטנאם, ובכלל לאחד מן הסרטים האמריקאים הטובים של שנות השבעים.
לאחר ההצלחות הללו, נראה היה כי דבר לא יעצור את צ'ימינו, אבל אז הגיע "שערי החופש" שלו מ-1980, אחד הסרטים הידועים לשמצה בתולדות הוליווד. כיום, מבקרים סבורים רבים כי המערבון האפי הזה זכאי לתואר "יצירת מופת", אולם בזמנו הוא נקטל בידי המבקרים והתרסק בקופות. הכישלון שלו היה אחת מן הסיבות לפשיטת הרגל של אולפני יונייטד ארטיסטס ולאובדן האמון של התעשייה ביוצרים אישיים ועצמאיים מסוגו של הבמאי השאפתן. עד היום יש המאשימים אותו, כי למעשה מוטט במו ידיו את עולם סרטי האיכות בארצות הברית.
צ'ימינו מקבל את האוסקר ב-1979
למרות זאת, בעשור וחצי שלאחר מכן המשיך צ'ימינו לביים, אם כי כמובן התקשה לקבל גיבוי, ופעל בתקציבים קטנים יותר. בין סרטיו אפשר למנות את "שנת הדרקון" מ-1985 ו"The Sunchaser" מ-1996, שהיה סרטו העלילתי האחרון. מבקרים וחוקרי קולנוע רבים ראו ביצירות הללו ביטוי נוסף לכישרונו יוצא דופן, אך הקהל לא נהר לאולמות. מאז נעלם מעט מן הראדר, והופעותיו הציבוריות המעטות היו בצרפת, שם המשיכו לראות בו גאון יחיד במינו.
סרטיו של צ'ימינו והוא עצמו היו ונותרו שנויים במחלוקת אפילו על גילו האמיתי אין הסכמה. יש שראו בו מגלומן רגזן וגזען, ויש שראו בו אמן מחונן. כך או כך, אין ספק שהותיר חותם בלתי נשכח על דברי ימי הקולנוע. יהי זכרו ברוך.