פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תביא לה תפקיד, מה היא ערבייה? למה מלהקים יהודים לתפקידי ערבים בקולנוע הישראלי

      ב"ארבע על ארבע", רוני דלומי מגלמת בדואית וב"ג'רוזלם" תום גרציאני מגלם ערבי. המפיצים והמלהקים מתרצים - "הקהל הבינלאומי ממילא לא מבדיל בין יהודים לערבים" ו"חיפשנו כוכבים", ויש הסבורים כי התופעה מעידה על הגזענות של החברה המקומית

      תביא לה תפקיד, מה היא ערבייה? למה מלהקים יהודים לתפקידי ערבים בקולנוע הישראלי

      רגע לפני שמתחילה עונת פרסי אופיר, עולים על האקרנים שני סרטי ז'אנר תוצרת הארץ, בלי יומרות לזכות בהכרח בעיטורים מן הממסד ואיגודי המבקרים, אבל בתקווה לשבור קופות. הראשון, הזוועתון האפוקליפטי "גרוזלם", הגיע לאולמות כבר ביום חמישי האחרון. האחר, הקומדיה "ארבע על ארבע", יתגלגל אליהם בחמישי, 21 ביולי.

      חוץ מתזמון הפצתם, יש ביניהם מכנה משותף נוסף: בשניהם, שחקנים ממוצא יהודי מגלמים דמויות ערביות. ב"ארבע על ארבע", זוהי רוני דלומי המשחקת בדואית, ובטריילר של הקומדיה ניתן לראות אותה מברכת ברובה את פניהם של גיבוריו היהודים, אותם מגלמים אושרי כהן, עוז זהבי ואחרים. ב"ג'רוזלם", זהו תום גרצינאי, שנכנס לעורו של מזרח-ירושלמי בשם עומאר, המארח באכסנייה שלו שלושה תיירים אמריקאים-יהודים, אותם מגלמים יון תומרקין, יעל גרובגלס ואחרים.

      כלומר, מדובר בגרסה ישראלית לתופעת ה"White-Washing", שהפכה לאחרונה לאחת הסוגיות המרכזיות בלב הדיון הציבורי בהוליווד. שם אלה שחקנים לבנים המגלמים דמויות של שחורים, אסייתים וכיוצא בכך, ואצלנו אלה יהודים המשחקים ערבים. מעניין גם לציין שהדבר קורה בארץ בעיקר בסרטים הקלילים יותר, שפונים לקהל רחב. בדרמות איכות, שלא בהכרח חולמות על הישגים קופתיים, ניתן לראות כוכבים ממוצא ערבי, בדרך כלל בתפקיד מחבל מיוסר וכיוצא בכך. לעומת זאת, הם מודרים מן ההפקות המסחריות יותר.

      ערבים ויהודים בקולנוע (יח"צ)
      "בחרנו בו משיקולים קריאטיביים". תום גרציאני ב"ג'רוזלם" (צילום: יח"צ)

      למה זה קורה? שי כנות, במאי "ארבע על ארבע", סירב להתייחס לתהייה. דורון פז, שביים את "ג'רוזלם" יחד עם אחיו יואב, הסכים לענות, אך בקצרה – "זו שאלה רלוונטית, אבל אין פה שום דבר מעבר לזה שבדקנו אופציות ומשיקולי הפקה כאלה ואחרים וכמובן משיקולים קריאיטיביים, והחלטנו ללכת על תום שאנחנו מתים עליו. שחקן אדיר".

      מפיץ הסרט, יעקב בוארון, מרחיב מעט – "להזכירך, הסרט היה מכוון בהתחלה לשוק הבינלאומי ושם זה בכלל לא משנה".

      שם לא יודעים את ההבדל בין יהודי לערבי?

      "ממש לא, להפך. הישראלים שלנו בהוליווד עושים קריירה מלגלם ערבים. מבחינת השוק אין הבדל בכלל".

      במקרה או שלא, את שני הסרטים ליהקה רותי בלום. "אין קשר בין המקרים", היא אומרת. "ככה יצא. בחנו הכל מהכל, ומי שנבחרו התאימו יותר מן האספקט הכללי של הדמות", היא הוסיפה, אך הודתה שלא זכורים לה מקרים מן השנתיים האחרונו, בהם שחקנים ערבים "התאימו מהאספקט הליהוקי" יותר מאשר שחקנים יהודים. "יש עניין של מבטא, צריך להבין אם זה מפריע או לא", היא מוסיפה ואז מסייגת "יש שחקנים ערבים שיודעים לשחק בלי מבטא כלשהו ואז אין עניין".

      ובמקרה של שחקנים יהודים שמגלמים ערבים, המבטא לא רלוונטי?

      "ב'גרוזלם', תום גרציאני ממילא מדבר אנגלית. הוא מדבר מעט מאוד ערבית, אם בכלל. אני לא זוכרת, אבל גם יכול להיות שהוא ידע קצת מהבית".

      ובמקרה של רוני דלומי?

      "היא למדה".

      ערבים ויהודים בקולנוע (יח"צ)
      "אם אין מבטא, זה לא מפריע". רוני דלומי ב"ארבע על ארבע" (צילום: יח"צ)

      גורם אחר בהפקה מצדיק את הליהוק של דלומי בכך ש"באופן כללי ההפקה רצתה כוכבת". בתשובה לכך, אי אפשר שלא לתהות למה בדיוק הם מתכוונים ב"כוכבת" – הרי הזמרת והשחקנית מעולם לא כיכבה בסרט, ולעומת זאת יש לא מעט שחקניות ערביות שכן עשו זאת. למשל, סאמר קופטי, שהופיעה השנה ב"ג'נקשן 48" המדובר של אודי אלוני.

      קופטי, שלרווחתה של רותי בלום מסוגלת דווקא לדבר עברית בלי מבטא, אומרת למשל כי כלל לא נבחנה לתפקיד. "דווקא שיחקתי בדואית פעמיים לאחרונה, אבל על התסריט הזה אפילו לא שמעתי. לא מכירה את הפרויקט".

      סלווה נקארה שהופיעה אף היא ב"ג'נקשן 48" ומוכרת גם מתפקידה ב"עבודה ערבית", אומרת כי "ליהוק הוא פשוט מראה למה שבאמת הולך ברחוב", ממשיכה נקארה. "אני מקווה שדלומי באמת תיחקרה קצת והצליחה להיכנס לעולם הבדואי".

      את חנאן חילו אפשר היה לראות ב"פאודה", אבל בקולנוע היא מתקשה יותר לקבל תפקידים. "לא קוראים לי לאודישנים, לצערי. אני לא יודעת למה, אבל בטח עומדת מאחורי זה אג'נדה", היא אומרת. "אני משחקת בימים אלה בהצגה 'חצוצרה בוואדי' של תיאטרון חיפה, ולשחקניות שעובדות עמי קוראים כל שני וחמישי למבחני בד".

      ערבים ויהודים בקולנוע (יח"צ)
      "מה שמבאס, זה שהם כאילו לא רואים שזה הזוי". רוני דלומי בכרזת "ארבע על ארבע" (צילום: יח"צ)

      את הבמאית מייסלון חמוד, שמשלימה כעת את עריכת סרטה העלילתי הארוך הראשון, "לא פה ולא שם", כל זה לא מפתיע.

      "מה שמבאס, זה שהם כאילו לא רואים שזה הזוי", היא אומרת. "יש כל כך הרבה שחקנים ושחקניות ממוצא ערבי שלא ברדאר בכלל. יש מלא שרוצים לעבוד, אבל לא מקבלים הזדמנות. יש תפיסה שגם מי שיוצרים קולנוע ואמנות בכלל הם בסופו של דבר גזענים ויפי נפש, וההתנהלות הזו רק מחזקת את התפיסה הזו".

      חמוד גם מתייחסת לעובדה שלשחקנים הערבים מציעים רק תפקידים מסוג מסוים. "אני מדברת איתך כמי שחיה עם השחקנים הללו, שהם גם חברים אישיים שלי ואני עובדת איתם", היא ממשיכה. "בחיים לא ישלחו להם אודישן של תפקיד מעניין בלי שהוא קשור לעצם זה שהם פלסטינים. ואז הדמות הפלסטינית היא סטריאוטיפית".

      אבל אז יכולים לבוא מלהקים ולטעון 'אוקיי הצענו להם, הם לא רצו, פנינו הלאה'.

      "זה פשטני ומצער אם מישהו יגיד כך, לבוא ולהצטדק 'הצענו להם את המשבצת הרגילה שלהם והם לא רצו'? הם לא רצו כי הם רוצים לעשות דברים מעניין יותר. אז יאללה, פאק איט, לכו תביאו את רוני דלומי שתגלם בדואית. זה הזייה. זה רק מראה כי התפיסה המתמשכת לא משתנה. היא רק כאילו משהו אחר. הם לא מירי רגב יעני, הא? הם לא יגידו 'כפיים' ולא ישוו פועלים זרים ל'סרטן'. הם יעשו פרמיירות ויילכו לסינמטק והכל סבבה, אבל בפנים הם גזענים".