פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בלי פחד: תאיר קמינר תשתתף בדיון בנושא סרבנות בסינמטק ת"א

      3 ימים לאחר שיחרורה, בתום מעל ל-150 יום בכלא הצבאי בשל סירובה להתגייס לצה"ל, תשתתף קמינר בפאנל "מי מפחד מחופש (מצפון)?" לצד 3 פרופסורים זוכי פרס ישראל: יהודה ג'אד נאמן, עידית דורון וזאב שטרנהל

      בלי פחד: תאיר קמינר תשתתף בדיון בנושא סרבנות בסינמטק ת"א
      עריכת תוכן: לירן מוסלי ברן וסיגל סיריוס, תחקיר: אסתי סדקה ועומר שליט, הפקה: תום רוכלין, עריכת וידאו: ניר חן, צילום באדיבות הטלוויזיה החברתית

      (בסרטון: תאיר קמינר מתראיינת לאולפן וואלה! NEWS, יוני 2016)


      סרבנית הגיוס תאיר קמינר תשתתף בדיון בנושא סרבנות המצפון, "מי מפחד מחופש (מצפון)?" שמו, שיתקיים בסינמטק תל אביב ב-1 באוגוסט, כך נודע לוואלה! תרבות. קמינר שהתה מעל ל-150 יום בכלא הצבאי בשל סירובה להתגייס לשירות בצה"ל. ביום חמישי (14 ביולי) הודיע צה"ל כי הוועדה לבחינת התאמה לשירות צבאי מצאה כי קמינר לא מתאימה לשירות בשל "התנהגות רעה וחמורה", בגלל כליאתה הממושכת ונפקדותה משירות צבאי. מועד שיחרורה הצפוי הוא 29 ביולי.

      שלושה ימים לאחר שיחרורה מצה"ל יתקיים הדיון על הסרבנות בסינמטק. באירוע יוקרן "במצפון נקי", סרטו התיעודי של אורי ברבש המספר את סיפורם של סרבני המצפון הצעירים בישראל של שנות האלפיים. בדיון שיתקיים באירוע ישתתפו, בנוסף לקמינר, שלושה זוכי פרס ישראל: הבמאי והמפיק פרופ' יהודה ג'אד נאמן, חתן פרס ישראל לקולנוע, פרופ' עידית דורון, כלת פרס ישראל בתחום חקר הבלשנות העברית והכללית, ופרופ' זאב שטרנהל, חתן פרס ישראל לחקר מדע המדינה.

      תאיר קמינר (מערכת וואלה! NEWS , שני קגן, מסרבות)
      תאיר קמינר (צילום: שני קגן, מסרבות)

      האירוע מופק על ידי דני וילנסקי במסגרת קבוצת "קולנוע סולידריות לאקטיביזם וזכויות אדם" ובשיתוף ישי מנוחין וארגון "יש גבול". ממארגני האירוע נמסר: "ועדת מצפון קבעה שתאיר קמינר אינה זכאית להשתחרר מצה"ל ולשרת שירות לאומי. נימוקיה של תאיר, המרצה תקופת מאסר שישית בגין סירוב מצפוני, לא נראו לחברי הוועדה מצפוניים דיים. בשיח החברתי מקבלות ביטוי מערכות ערכים שונות בעלות לגיטימציה חברתית משתנה. בשנים האחרונות, במרחב הציבורי, מערכת הערכים הדתית נתפסת כמצדיקה פעולה, ומערכת הערכים הדמוקרטית מוצגת כפוליטית וכנימוק חסר לפעילות. סרבנות המנומקת בטעמים דתיים מוצגת כמוצדקת וערכית, וסרבנות המנומקת בטעמים דמוקרטים והומניסטים מוצגת כפוליטית וכלא לגיטימית. בעקבות 'במצפון נקי' של אורי ברבש נדון בחופש המצפון כהצדקה ערכית".