אחד הרגעים המדהימים ביותר בעונה השנייה של "מחוברות", היה כאשר במהלך שיחה עם משפחת אמה המנוחה גילתה ננה שרייר, שהיתה אז בת 42, שהיא מאומצת. זו סצנה שחמש שנים מאוחר יותר, שרייר חוזרת אליה במסגרת הסרט החדש "איכן שפועם לבך" ומנתחת את מה שקרה שם. למעשה זה הדבר שראתה הכי הרבה פעמים בחייה, על פי עדותה בסרט.
אפשר להבין. מדובר ברגע מכונן ואדיר בחייה, והוא מהווה את נקודת המוצא לסרט המתבקש של רועי פינצי ששודר אתמול בערוץ 10. הסרט מתרחש, כאמור, כחמש שנים אחרי כן ועוקב אחרי שרייר בניסיונותיה לאתר את הוריה הביולוגיים או את זהותם. מה שעל הנייר מעורר חשש לחלטורת-טלוויזיה-מסחרית נוספת בפס הייצור של סרטי "תעודה" על מפורסמים ישראלים, הוא בפועל בחינה נוספת של חייהם חסרי הוודאות של הילדים התלושים - אלה שגדלו להורים מאמצים ולא יודעים מי הם מולידיהם הביולוגיים, ויותר מכך, מדוע ויתרו עליהם. כששרייר מתארת כיצד בהיגיון כה ילדותי עברה לה המחשבה שאם תחוס על חיות ותעבור לטבעונות אלוהים יגמול לה בכך שתמצא את אמה הביולוגית, קשה להישאר אדישים. כדרכה היא משתפת בתחושותיה הכנות, לאחר מכן, לנגד עינינו לוקחת דגימות דנ"א ממשפחתה במסגרת מסיבת יום הולדתה, מקבלת ניתוח שלהן ולבסוף יוצאת למסע שורשים בגאורגיה כדי לנסות למצוא את אמה הביולוגית, או סתם תשובות.
במסעדה של שרייר ישנו כבר שנים שלט ניאון עם הכיתוב הפיוטי, המסורבל, והשגיאה המכוונת, "אני עדיין לא טיילתי איכן שפועם לבך". נדמה שסרטו של פינצי בא להקים את השורה הזו לחיים: סיפור על כמיהה, על מסע, על פגם. הדרמות בחייה של שרייר די מטורפות, והיא מגוללת אותן כמעט באגביות מול המצלמה. אמה נהרגה עוד בגאורגיה מפגיעת רכב כאשר ננה היתה בת שנתיים וקצת, בערוב ימיו אביה קרא לבתו כדי לספר לה את כל האמת על אודותיה, אבל לבסוף קפץ אל מותו ולקח איתו את סודותיו לקבר, בדיקת הדנ"א מגלה לה שהיא בכלל לא גאורגית מלאה כפי שחשבה, אלא שאחד מהוריה הביולוגיים מגיע ממזרח אירופה. ואלה הסיפורים שאנחנו מקבלים רק בעל פה. כשהמצלמות עובדות, הסרט גם מצליח ללכוד כמה רגעים רבי עוצמה. למשל, מריבה נזעמת של שרייר עם קרוביה המסרבים לתת לה דגימת דנ"א, או המסע שלה בגאורגיה שבו היא מתקרבת אט אט למצוא משהו. חלק גדול ממסעה עושה שרייר עם בתה החמודה אמלי בת ה-4, מה שמוסיף רובד מקסים - האישה התלושה הזו היא בכל זאת השורש לדור נוסף.
בכלל, יש רבדים יפים ב"איכן שפועם לבך", סרט קצר יחסית, רק 42 דקות, שמתוכו זמן קצר מדי מוקדש למסע החיפושים בגיאורגיה, שנדמה כי יש בו מספיק תפניות כדי להתעכב עליהן מעט ולמלא עוד כמה דקות. אבל כנראה עדיף להישאר עם טעם של עוד מאשר להימאס, מה גם שאולי יהיה המשך לסיפור בבוא העת. כך או כך, מדובר ביצירה חשופה ומאוד נוגעת ללב.