למרות חזותו הריאליסטית לכאורה, "פרויקט X", המותחן החדש של גרג הורביץ, הוא ספר על גיבורי על. גיבורו, אוואן סמו?ק, אמנם אינו ניחן בכוחות על-טבעיים, אבל בדומה לכמה גיבורי על אחרים הוא הביא את יכולותיו הטבעיות למקסימום האפשרי בזכות שנים רבות של הכשרה מפרכת וקפדנית שהחלה בילדותו. סמוק היה חלק מפרויקט סודי של הממשלה לאיתור יתומים עזובים והפיכתם למכונות מלחמה רצחניות שיוכלו לבצע עבורה את הקשות, האכזריות והבזויות שבמשימות, ושמהם היא תוכל להתנער בכל רגע נתון. אוואן נאסף מבית היתומים בהיותו בן אחת עשרה, מקבל את שם הקוד יתום X (זהו גם שמו של הספר בשפת המקור), ועובר מסכת בלתי נגמרת של אימונים בכל תחום אפשרי כוח, סיבולת, אמנויות לחימה שונות, שימוש בנשק חם וקר, לחץ פסיכולוגי, ריגול, פצחנות, שפות ותרבויות, ואפילו יחסי מין (תחת התירוץ הקלוש שאסור לו לתת לתשוקה להסיח את דעתו או משהו כזה. נו מילא). נאסר עליו ליצור קשרי קרבה עם שום אדם פרט לאביו המאמץ והמפעיל שלו, אלמן טוב לב בשם ג'ק.
ג'ק, בעוונותיו, מפר את כללי ההכשרה ומגדל את אוואן כאדם מוסרי ומצפוני. בעקבות זאת מחליט אוואן הבוגר לוותר על הנוחות והקביעות של המגזר הציבורי ולהפוך לעצמאי, כלומר לברוח מפרויקט היתומים. הוא מכנה את עצמו "האיש משומקום" ומעמיד את שירותיו לרשות החלשים, הנדכאים והנואשים ביותר, הנתונים בסכנת חיים ממשית. לאחר שהם נחלצים בעזרתו ממצוקתם מתבקשים אותם אומללים להעביר את מספר הטלפון של אוואן לאדם אחד בלבד שנמצא בצרה דומה, ואז לשכוח ממנו לעד. את השבועות או החודשים שבין משימה ומשימה מעביר אוואן ב"מבצר הבדידות" שלו, דירה מפוארת במגדל יוקרה בלוס אנג'לס שהיא מופת של אסתטיקה תכליתית קרה ומנוכרת. באותה דירה, המרושתת באמצעי מיגון ואבטחה משוכללים וגדושה בכלי נשק ומכשירי אימונים, הוא מבלה את ימיו בהתעמלות, מדיטציה ולגימת וודקה פרימיום בחברת ידידו היחיד, צמח אלוורה זעיר, ואת לילותיו בשינה בגפו על מיטה מרחפת (מסתבר שיש דבר כזה, חפשו בגוגל!). החיים השלווים האלה עד כמה ששגרה שכוללת קרבות עם בחורים רעים, קשוחים וחמושים יכולה להיחשב שלווה נקטעים כאשר לראשונה בקריירה שלו, המשימה שאוואן לוקח על עצמו נכשלת, והוא נאלץ להגן על הלקוחה הנואשת וגם על עצמו מפני קולגה לשעבר שלו, שבמקרה או שלא במקרה הוא גם החניך היחידי של פרויקט היתומים שנחשב לטוב יותר ממנו.
השפעת עולם גיבורי העל על "פרויקט X" ניכרת בכל עמוד של הספר. הורביץ, שברזומה שלו נמצאים שלל ספרי קומיקס שכתב עבור מארוול ו-DC, לרבות כותרים מסדרות "האביר האפל" ו"וולברין", לא מנסה להסתיר את הקשר הזה. הוא מצביע עליו בגאווה בסצנה שבה ילד חמוד שאיתו מתיידד אוואן מספר לו שבאטמן הוא גיבור העל הנערץ עליו מכיוון שממש כמו הגיבור, "הוא לא קוסם. הוא לא חייזר כמו סופרמן עם כוחות העל שלו. הוא לא יכול לעוף. הוא כמוך וכמוני. ההורים שלו נהרגו, אז הוא רוצה לעזור לאנשים. זה הכול" (עמ' 255). עם זאת, המבנה של "פרויקט X" מזכיר ספר בלשי יותר מאשר קומיקס. גם כאשר אוואן נמצא במנוסה הוא ממשיך להתגורר בדירה שלו, ואף מנהל שגרה מסוימת לצד הניסיונות להתחקות אחר עקבותיהם של רודפיו לפני שהם יעלו על שלו. במקביל לכך הוא שומר על זהותו השאולה כאיש עסקים מהוגן (אם כי חלקים מזהותו האמיתית נחשפים בתדירות כה גבוהה עד שלא ברור איך הוא מצליח לשמור עליה בסוד אפילו חצי שעה), ובניגוד לרצונותיו אף מתקרב לשכנתו, אלמנה צעירה ואם לילד קטן שסגנון חייה הכאוטי והמבולגן מהווה את הניגוד המוחלט לסדר והמשמעת הכפייתיים ששולטים בחייו.
מצד אחד, ההפוגות התכופות האלה מהאקשן הן נחמדות למדי, מדגישות את הניגודים שבחייו הכפולים של אוואן, וחלקן אף מתפתחות לכדי עלילות-צד סוערות בפני עצמן. מצד שני, הן מאטות למדי את קצב העלילה, שעל אף שהיא מותחת מאוד, מתנהלת בהילוך נמוך לכל אורך הספר ואינה מתרוממת לכדי שיא בשום שלב, לרבות העימותים המכריעים בין אוואן ויריביו. אותם חבר'ה רעים הם אחת מנקודות התורפה הבולטות של הספר. הם מתוארים באופן כל כך דהוי ואפרורי עד שבלתי אפשרי לשנוא אותם, להזדהות איתם, או לפתח כלפיהם כל רגש שהוא. הנבל העיקרי אמור להיות המחסל המוכשר והמתוחכם ביותר בעולם, אבל הרושם שהוא מותיר הוא של ביריון חסר תיחכום ודי אהבל, שעיקר כוחו בנתונים הפיזיים שלו. למען האמת, הוא כל כך נטול אופי עד שבפעם הראשונה שבה נתקלים בו קל לטעות ולחשוב שהוא דמות שולית. גם השותפה שלו לא מצליחה להתעלות מעבר לקלישאת הזונה/רוצחת הסקסית וקרת הרוח. נכון, קיים גם בוס גדול שעומד מאחורי כל העסק, ושזהותו האמיתית והמפתיעה נחשפת באחד הטוויסטים של סוף הספר, אבל אין לו כמעט נוכחות בעלילה. חוץ מזה, קיימת גם שאלת המשאבים הכספיים הבלתי מוגבלים של אוואן, שמאפשרים לו להחזיק מספר גדול של דירות מסתור, מכוניות מילוט, כלי נשק ואמצעי מעקב. הורביץ, שכאמור מקפיד על תיאורים ריאליסטיים ככל האפשר, לא מספק כל הסבר מתקבל על הדעת לעושר הזה מלבד הרעיון המופרך שממשלת ארצות הברית משלמת ליתומי הפרויקט סכום בעל שבע ספרות תמורת כל חיסול פשוט, שזה הגיוני בערך כמו הרעיון שדונלד טראמפ יתרום דולר למהגרים עניים.
חרף מגרעותיו הלא מעטות, "פרויקט X" הוא ספר מתח לא רע בכלל, בעיקר אם מתייחסים אליו ככותר הראשון בסדרה שעתידה להתפרסם בשנים הקרובות. סיפור המסגרת של פרויקט היתומים מעניין מאוד, ורק חלקים ממנו נחשפו בספר הזה. דמותו של אוואן כתובה היטב ומעוררת הזדהות רבה וחשש אמיתי לגורלו. הוא משלב קשיחות ותושייה עם אנושיות וחמלה, ולמרבה השמחה גם אינו חף מפגמים (בגרסה הקולנועית העתידית צפוי לגלם אותו בראדלי קופר בחירה מצוינת שהולמת מאוד את המקור הספרותי). סצינות הסיום משאירות לא מעט שאלות לא פתורות וחשק לקרוא את ספרי ההמשך שעוד יבואו. משני צדי כריכת המהדורה העברית של הספר (בתרגומה המוצלח של דפנה לוי) מופיעה שורת המלצות עליו מטעם סופרי מתח רבי מכר אחרים, ובראשם דייוויד באלדאצ'י שמפציר בנו "תקראו את הספר הזה, אתם תודו לי אחר כך". אז דייב, אם אתה קורא את זה (וברור שאתה קורא את זה) תודה על ההמלצה גבר, עלית כאן על משהו.
"פרויקט X" / גרג הורביץ. מאנגלית: דפנה לוי. הוצאת דני ספרים. 416 עמודים.