עד השבוע האחרון, נראה היה כי טקס האוסקר הקרוב יהיה הערב הגדול של השחקן והבמאי נייט פרקר. מאז הוקרן סרטו "הולדת אומה" בינואר האחרון בפסטיבל סאנדנס, העריכו כלי התקשורת בארצות הברית כי הסיפור שהוא מציג בו, על מרד שחור בימי העבדות, יכבוש את לבם של חברי האקדמיה ויקטוף בקלילות שלל פסלונים. גם לאור האיכות של הדרמה ההיסטורית, וגם כדי לתקן את העוול שהתרחש בשנים האחרונות, עת יוצרים ושחקנים שחורי עור הודרו מן החגיגה ההוליוודית.
אך מאז חלו כמה התפתחויות, שהגיעו לשיאן ביממה האחרונה, וכרגע נראה כי האוסקר ממש לא מונח בכיסו של פרקר, וצל כבד מאפיל על המשך הקריירה שלו.
תחילתו של הסיפור בראשית העשור הקודם, עת פרקר הואשם כי ביצע אונס במהלך לימודיו בקולג' יחד עם מי שהיה שותפו לחדר. הוא זוכה מן האשמה בסופו של דבר, אך חברו נמצא אשם בזמנו, וגם בכל הקשור אליו עצמו, התיק נשאר שנוי במחלוקת. הקולנוען הצליח לטאטא אותו מתחת לשטיח, אך בעקבות הפרסום והתהילה להם זכה, הוא צץ מחדש בשבועות האחרונים בפרסומים בתקשורת האמריקאית.
לאחר שנמנע מלהגיב בנושא, פרקר הגיב עליו לראשונה שבוע שעבר ואמר לווראיטי "לפני 17 שנה, חוויתי רגע כואב בחיי, אבל מצאו אותי זכאי, נוקיתי מאשמה, ומאז עברו 17 שנה, ואני קולנוען ואיש משפחה. אני לא יכול לחיות מחדש את מה שקרה בעבר. כל מה שאני יכול לעשות זה להיות האדם הכי טוב שאפשר כעת".
פרקר אולי חשב שבכך הוא סיים את הסיפור, אבל השדים מן העבר ממשיכים לרדוף אותו. אמש (שלישי) פרסמה התקשורת האמריקאית כי האשה שהאשימה אותו באונס, שמה קץ לחייה לפני ארבע שנים והיא בת שלושים בלבד.
אחיה, ג'וני (שם משפחתו לא פורסם כדי לא לפגוע בפרטיות המנוחה) סיפר כי לאחר הפרשה, היא נכנסה למשבר נפשי קשה ואיבדה אט-אט קשר עם המציאות. הנסיבות של כל זה אינן ברורות לחלוטין, אבל לפי דיווחים, פרקר ירד לחייה לאחר שהגישה נגדו תלונה, ואי אפשר לחלוטין לבטל את האפשרות שהיתה לכך השפעה על מצבה.
אותו אח הוסיף ואומר כי בדיעבד, נראה כי הזיכוי של פרקר היה טכני בלבד וכי לו המשפט היה נערך היום, לאור הסטנדרטים החדשים שיש בכל הקשור לעבירות דומות, אין לו ספק שפסק הדין היה אחר.
ג'וני סיכם באומרו כי הוא לא חושב שאחותו המנוחה סלחה לפרקר או היתה סולחת לו, וכי הוא מקווה שהקהל לא יילך לצפות בסרט, שכן "אנחנו לא צריכים לטפוח לאנס על השכם, ולא צריכים לתגמל אותו בכספנו".
אמירה זו מובילה לשאלה הגדולה שהוליווד שואלת את עצמה כעת מה לעשות בכל הקשור להפצת הסרט ולקמפיין האוסקר שלו, דבר שמוביל לשתי קושיות מטרידות אחרות:
ראשית, מה עושים עם יצירה קולנועית שאמורה היתה להיות האמירה האנטי-גזענית החשובה של העשור, אבל כעת מוכתמת קשות, והאם הרצון לחגוג את השחרור התרבותי של השחורים לא יוביל להתעלמות מדיכוי נשים? שנית, האם בכלל ראוי לדון בנושאים כמו סיכויי אוסקר, בעת כי מה שעומד על הפרק הוא סיפור של אונס והתאבדות? מה שבטוח, עוד לא נאמרה המילה האחרונה בפרשת נייט פרקר, והיא לבטח תלווה אותנו לכל הפחות עד החורף הקרוב.