פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חווה אלברשטיין: "מה שנחצ'ה עשה בשביל יוצרים אחרים הוא לא זכה שיעשו לו"

      "משהו ביצירה שלו אמר 'עממי' במובן הכי טהור ואמנותי של המילה", סופדת חווה אלברשטיין לנחום היימן, שגילה וטיפח אותה. "הוא לא ידע לרוות נחת מעבודתו ותמיד הרגיש שמשהו חסר. מי שלא הכיר אותו לא ישכח את שיריו"

      חוה אלברשטיין, עורכת אורחת (יח"צ)
      "ברגע שהמילה רוקנרול כבשה כל חלקה טובה בארץ נחצ'ה הרגיש קצת דחוי". חווה אלברשטיין (צילום: יח"צ)

      "אחת הבעיות שאתה צריך להתמודד איתן, כשאתה רוצה להספיד חבר קרוב, היא איך לא לכתוב על עצמך אלא אך ורק על האדם שהלך לעולמו. במקרה שלי ושל נחצ'ה זה לא קל אבל בכל זאת אשתדל", סופדת הזמרת והיוצרת חווה אלברשטיין לזוכה פרס ישראל נחום (נחצ'ה) היימן, שהלך אתמול לעולמו ויובא היום (חמישי) למנוחות. "נחצ'ה היימן היה בשבילי המלחין ממשיך הדרך של המלחינים הישראלים הקלאסיים מתתיהו שלם ועמנואל זמיר, שעליהם גדלתי והיו בשבילי הצליל של הארץ. משהו ביצירה שלו אמר 'עממי' במובן הכי טהור ואמנותי של המילה. 'חמישית גלבוע' שלו הזכירה הרכבים עממיים מופלאים מדרום אמריקה, מאירלנד, ממזרח אירופה".

      "הבעיה היתה חוסר השקט של נחצ'ה. נחצ'ה היה איש חסר מנוחה, שלא ידע לרוות נחת מעבודתו ותמיד הרגיש שמשהו חסר. האמת היא שברגע שהמילה רוקנרול כבשה כל חלקה טובה בארץ והשירים הפכו לעירוניים מאד, נחצ'ה הרגיש קצת דחוי אבל הוא לא נבהל, ארז את המשפחה ואת הפסנתר ויצא לפריז ואחר כך ללונדון. הוא המשיך להלחין שם בגולה את אלתרמן וגולדברג ורחל ונתן יונתן. כשחזר לארץ כבר לא היינו בקשר, שמעתי על העבודות שלו ובעיקר על פרויקט ההנצחה של שירים ישראלים ישנים וכמעט נידחים. מסתבר שמה שנחצ'ה עשה בשביל יוצרים אחרים הוא לא זכה שיעשו לו".

      "השנים האחרונות היו לא קלות, למרות שזכה בצדק בכל פרס וכיבוד אפשריים", מוסיפה אלברשטיין. "נחצ'ה ידע ליהנות מהחיים, למרות האולקוס שממנו סבל לא וויתר אף פעם על בקבוק יין משובח וארוחת גורמה והרבה צחוקים ושובבות. כך אני מעדיפה לזכור אותו. ומי שלא הכיר אותו לא ישכח את שיריו".

      חווה אלברשטיין התגלתה על ידי נחום (נחצ'ה) היימן, כמו עוד לא מעט אמנים והרכבים עמם עבד וטיפח בתחילת דרכם. היימן פגש אותה כשהופיעה במסגרת מועדון הזמר של מאיר הרניק בקיבוץ בית אלפא. אחרי הופעתה, סיפר היימן לתקשורת, הוא אמר לה: "מיידלע, את תהיי הגדולה בזמרות ישראל". הוא המליץ על אלברשטיין לסיימון שמידט זמן קצר לאחר שפתח סניף ישראלי לחברת התקליטים CBS (לימים אן-אם-סי), ובשנת 1965 יצא לאלברשטיין תקליטון ראשון בחברה שבה הוחתמה. ומכאן הכל כבר חלק מההיסטוריה.