שווה ספוגית: "הסטנדאפיסטים" היא חיקוי, אבל מוצלח

    התוכנית החדשה של רשף לוי מזכירה באופן חשוד את "קומיקאים במכוניות שותים קפה" של ג'רי סיינפלד, אבל בזכות אורחים כמו אדיר מילר ודינמיקה מוצלחת התוצאה לא רעה בכלל

    צילום מסך

    מולטי טסקינג זה שם המשחק כיום. למה לעשות רק דבר אחד כשאפשר לעשות שניים במקביל ולחסוך זמן שבו נעשה עוד כמה דברים במקביל? בגלל שלאף אחד אין זמן, נראה שכולם עסוקים בלראיין אנשים אחרים בזמן נסיעה במכוניות. זה התחיל בטילטיל שגורר את המונית שלו לכל מקום ועכשיו גם רשף לוי מצטרף לטרנד. סתם, זה לא התחיל בהם. זה התחיל בג'רי סיינפלד שהביא לחיינו לפני ארבע שנים את "קומיקאים במכוניות שותים קפה", תוכנית אמיתית על כלום, ומגיע לשיא חדש, כאמור, עם "הסטנדאפיסטים" של רשף לוי בקשת.

    בכל תוכנית של "הסטנדאפיסטים", נפגש לוי עם קומיקאי מהשורה הראשונה שמופיע מול קהל חי, מסיע אותו כמה קילומטרים, אחר כך יושב איתו לכוס מים, חס וחלילה שיהיה מדובר בקפה, וכותב ביחד איתו קטע להופעה חיה שתתרחש כמה שעות מאוחר יותר. אני מניח שלוי וחבריו יתעקשו שזה הדבר שמבדל את "הסטנדאפיסטים" מתוכניתו של סיינפלד. יש קומיקאים שסתם נוסעים במכונית ושותים קפה ויש קומיקאים שנוסעים במכונית וכותבים בדיחות. כל פסיק משנה. תורידו את הפסיק הלא נכון והבדיחה תיהרס.

    עוד בוואלה!

    איך היא עושה את זה? הטיפים של אירה דולפין יגרמו גם לכם להתאמן

    לכתבה המלאה
    חיוכים גדולים וצחוק בריא. מתוך "הסטנדאפיסטים" (צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)
    ברגעים שבהם לוי לוקח צעד לאחור ומאפשר לאורח שלו לפרוח ולספר את בדיחותיו ללא הפרעה, "הסטנדאפיסטים" מספקת חיוכים גדולים וצחוק בריא

    במקרה של "הסטנדאפיסטים", התבשיל יכול ללכת לעזאזל אם הדינמיקה בין לוי ואורחיו הייתה עולה בלהבות. מאחר שמדובר, ברוב המקרים, בשני אנשים עם אגו שיש לפנק (בכל זאת, הקומיקאים איתם נפגש לוי הם אנשים כמו אדיר מילר, שלמה בראבא ועדי אשכנזי) שמבקשים להשתלט על זמן מסך שבו מיקרופון אחד – פוטנציאל ההרס גדול. לוי, למרות שהוא אוחז בהגה, אמור להיות הפסיבי מבין השניים. ואכן, ברגעים שבהם לוי לוקח צעד לאחור ומאפשר לאורח שלו לפרוח ולספר את בדיחותיו ללא הפרעה, "הסטנדאפיסטים" מספקת חיוכים גדולים וצחוק בריא, לא משהו שקל לפסול על הסף. כשלוי מתעקש להישאר באור הזרקורים, התוצאה גורמת לאי-נוחות הן על המסך והן מחוצה לו.

    חלק מהסוד של "הסטנדאפיסטים" טמון בעובדה שלוי מכיר את אורחיו. הקרח ביניהם נמס מזמן והאווירה משוחררת מהרגע הראשון שבו נדלקות המצלמות. כשהקומיקאים מצליחים לשכוח שיש מצלמות בסביבה, הם אפילו גולשים לגסויות שמאתגרות את הערוץ המסחרי שבו הן משודרות. לרגע אחד אפשר באמת לדמיין את מנהלי קשת מצטמררים ואז מתכוננים לגל התלונות שלבטח תגענה בתום השידור. כך או כך, אם מתעלמים מהדמיון המטריד לתוכניתו של סיינפלד (תכל'ס, חלק גדול מהתוכניות בטלוויזיה הישראלית על ענפיה השונים מבוסס במידה כזו או אחרת על פורמטים זרים), "הסטנדאפיסטים" היא מנת סטנדאפ מרוכזת טובה בהחלט. בעונת המלפפונים הטלוויזיונית שבה אנחנו שרויים באמת שאי אפשר להתלונן על זה.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully