פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      באמת מה: "מה זה השטויות האלה" חזרה עם פרק פתיחת עונה מלאכותי מדי

      הקסם המוכר היה חסר בפרק פתיחת העונה של תוכניתה של עדי אשכנזי. במקום הקונספט שבמסגרתו מלקטים רעיונות למופע, הפעם המקרה היה הפוך - נדמה שלקחו מופע סטנדאפ והמחיזו אותו. שלא במפתיע, הגישה הזו עיקרה את הכנות שהיתה סוד חנה של התוכנית ושל אשכנזי

      באמת מה: "מה זה השטויות האלה" חזרה עם פרק פתיחת עונה מלאכותי מדי

      בעקבות הצפייה בפרק פתיחת העונה החמישית של "מה זה השטויות האלה", מתפתה לומר שאחרי שש ורבע שנים שבמהלכן לא שודרה היא נעשתה בלתי-רלוונטית. אמנם היו בפרק כמה רגעים של אבחנות מדויקות ובדיחות חמודות, אבל בגדול הוא פשוט לא היה מוצלח במיוחד. ברובו הקנה תחושה שממש חזרנו לאחור בזמן. לא רק לעשור הקודם, שאז שודרה התוכנית לאחרונה (במאי 2010, ליתר דיוק), אלא לתקופות שבהן שמותיהם של לואי סי. קיי. ואיימי שומר לא היו שגורים בפינו. לפני שגיבורי הסטנדאפ סיפקו משהו יותר חד ועמוק מאשר "אקסיומות" על כך שכל הנשים מאמינות בסדר וניקיון ולא מבינות בבעלי מקצוע, דאחקות על עובדים זרים, מנקות תימניות ואנשי תמיכה רוסים.

      אך זו כמובן השוואה לא הוגנת. עדי אשכנזי נמצאת במרכזו של גוף התקשורת המסחרי הגדול בישראל, לא בערוצי נישה עם רייטינג זעום. ההקבלה הנכונה אחרי ארבע עונות של "מה זה השטויות האלה", וזו שגורמת לפרק הפתיחה להחוויר, היא בינו לבין שיאיה של התוכנית עצמה. מאז ומתמיד כוחה העיקרי של "השטויות האלה" היתה הפשטות שלה - מדי שבוע אשכנזי יוצאת למסע בעקבות נושא מסוים, מפרקת אותו לגורמים, נטפלת לדקויות שלו כשם שרק קומיקאית יכולה, ומה שעולה בחכתה מוצא את דרכו אל מופע הסטנדאפ השזור לאורך כל הפרק. רעיון קטן וחכם שהציג לראווה את יכולותיה הקומיות של אשכנזי, העמיד אותה בסצנות מתוסרטות עם אנשים אמיתיים כדי לנסח פואנטה מסוימת, אולם גם ברגעים כנים שזיקקו את קסמה של אשכנזי ושל הסדרה - כאלה שאיפשרו לה להגיב בזמן אמת ולהפגין את ההומור (כולל העצמי) ואת החינניות הכובשת שלה.

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      הכי כיף כשזה באמת. עדי אשכנזי בפרק פתיחת העונה (צילום מסך)

      המרכיב השני הזה, שמאז ומתמיד היה כוחה הגדול של התוכנית, נעדר כמעט לחלוטין מפרק פתיחת העונה. במקום הקונספט המקורי שבמסגרתו מלקטים רעיונות למופע, הפעם המקרה היה הפוך - נדמה שלקחו מופע סטנדאפ והמחיזו אותו. שלא במפתיע, הגישה הזו עיקרה את האמת, אלמנט חשוב ב"מה זה השטויות האלה". בית שלם התמלא בבת אחת באנשי מקצוע של ממש - שרברבים, גנן, מנקות, שליח - כדי להמחיז את הדברים שאשכנזי מספרת עליהם לקהל, וזה היה מאולץ ומעושה כמו שניתן לשער. לא עזר גם שהסטנדאפ עצמו לא היה אחד הגדולים שלה. הגם שכלל שתיים שלוש בדיחות מצחיקות, הוא נראה בכללותו כמו משהו לעוס שכבר הכרנו בעבר, מהסוג שלא מצפים לראות בטלוויזיה ב-2016.

      בכל זאת היו בפרק שלושה רגעים אמיתיים שהזכירו את מה שטוב בתוכנית, את מה שעבד בה כל כך יפה, ובמידה מסוימת גם נטע תקווה לגבי הפרקים הבאים. שניים כאלה הציגו את הקומיקאית פשוט מתפקעת מצחוק; פעם אחת כי השליח ניסה לשכנע אותה שלא זרק את השניצל למרות שזה ממש נראה כך, ופעם אחרת אפילו בלי סיבה מובנת במהלך שיחת טלפון עם בן זוגה, במה שנראה כמו בדיחה פרטית שחלקה נערך החוצה. השלישי היה בכלל קטע מאחורי הקלעים, זה שחתם את התוכנית, כאשר ראינו את הצוות מנסה לחלץ את שיערה של אשכנזי מרובוט הניקיון. הקטעים האלה הזכירו את מה ש"מה זה השטויות האלה" יכולה וצריכה להיות - הגיבורה שלה עושה על עצמה ניסויים קטנים לטובת האמנות, ובדרך היא מצחיקה וצוחקת. הלוואי שתחזור לזה בפרקים הבאים.