לפני 50 שנים בדיוק צופי הטלוויזיה האמריקאית שמעו לראשונה את מונולוג הפתיחה של הסדרה שעתידה להפוך לאייקון של ז'אנר המדע בדיוני בעולם, "מסע בין כוכבים": "החלל, הגבול האחרון. אלה הם מסעותיה של ספינת החלל אנטרפרייז...". לראשונה בהיסטוריה של הטלוויזיה האמריקאית לכולם היה מקום: שוני בין גזעים ובין תרבויות לא היה מכשול, אלא תרומה למכלול שיצר צוות החללית מעורר ההשראה. ג'ין רודנברי, יוצר הסדרה, בחר לשים נווט רוסי בחללית (צ'כוב) בתקופה שבה ארה"ב היתה שקועה עמוק במלחמה הקרה. דמותה של אוהורה, אחראית הקשר והאישה האפרו-אמריקאית הראשונה במדע הבדיוני בטלוויזיה, הובילה את אחת מהקפיצות המחשבתיות המהפכניות בטלוויזיה. וופי גולדברג נוהגת לספר שכשראתה לראשונה כילדה את דמותה של אוהורה על מסך הטלוויזיה, היא צעקה בחדווה "אמא, תראי, יש אישה שחורה בטלוויזיה והיא לא שפחה!".
גולדברג כיכבה מאוחר יותר בסדרת ההמשך "מסע בין כוכבים - הדור הבא". מיי ג'יימיסון, מעריצה נוספת של הסדרה בצעירותה, הפכה להיות האסטרונאוטית האפרו-אמריקאית הראשונה בנאס"א. גם השחקן לוואר ברטון, שכיכב בסדרת "מסע בין כוכבים - הדור הבא" כקצין ההנדסה הראשי, סיפר בעת ביקורו בארץ לפני שנה: "כשראיתי כילד את דמותה של אוהורה בטלוויזיה, הבנתי לראשונה שגם לי כאפרו-אמריקאי יהיה מקום בעתיד". היה זה מרטין לותר קינג, מעריץ של הסדרה, ששכנע את נישל ניקולס, שגילמה את אוהורה, לחזור בה מכוונתה לעזוב לנוכח ההשפעה החברתית של התפקיד שגילמה. רודנברי עצמו לא היה מודע עד כמה הוא עוסק בשבירת טאבו עד שניקולס העירה לו שלפני "מסע בין כוכבים" לא היו דמויות אפרו-אמריקאיות בשום יצירה של מדע בדיוני בטלוויזיה.
טכנולוגיות עתידניות אותן חזה רודנברי בסדרה, בסופו של דבר התממשו במציאות. הטלפון הנייד הוצג בסדרה המקורית כמכשיר ה"קומיוניקטור", 30 שנה לפני המצאתו. מחשבי כף יד, מסכי מגע, שיחות וידאו ומכשירים רפואיים ניידים מיניאטורים מצילי חיים - כולם הוצגו בסדרה ונראו לצופים כשייכים לעתיד מרתק אך בלתי אפשרי. טכנולוגיות רבות נוספות מהסדרה נמצאות בימים אלה בפיתוח, כמו חדרי מציאות מדומה ומכשירי תרגום אוניברסלי. אפילו הטכנולוגיה המזוהה ביותר עם הסדרה - התעתקות (טלפורטציה) - משגר המעביר עצמים ואנשים ממקום למקום, נבחנת על ידי הפיזיקה המודרנית. ייתכן ועוד בימינו נוכל לומר "שגר אותי למעלה, סקוטי!", הציטוט הידוע ביותר מהסדרה (למרות שבעצם, מעולם לא נאמר בה).
המסע מתחיל
השאלה העיקרית המניעה את יצירות המדע הבדיוני מאז ומעולם היתה "מה יקרה אם...?", ואילו "מסע בין כוכבים" החדשנית לתקופתה שאלה "מה יקרה אם האנושות תפרוץ את גבולות כדור הארץ ותגיע לעולמות חדשים? כיצד יתקיים המפגש בינינו לבין ה'אחרים'". לרודנברי היה חזון שבעת מפגש שכזה, נציגי האנושות ינהגו באופן מוסרי ומעורר השראה (בניגוד גמור, כמובן, למגלי ארצות ארציים לאורך ההיסטוריה), ועימותים ייפתרו בדרך הפעולה המיטבית ביותר לכל הצדדים. יתר על כן, צוות החוקרים הארצי ינהג בינו לבין עצמו בשיתוף פעולה ורעות, תוך התגברות על הבדלי תרבויות וטמפרמנטים בין חברי הצוות.
הטענה המרכזית של בכירי NBC כנגד פרק הפיילוט הראשון של הסדרה (שצולם ב-1965 אך מעולם לא שודר) היתה שהסדרה דורשת יותר מדי מחשבה מהצופים. מאוכזב מהביקורות התמוהות, כתב רודנברי במכתב לחברו הקרוב "יש לנו הזדמנות לשחזר את מה ש"מסעות גוליבר" עשה לפני יותר ממאה שנים. לשלב מפגן אקשן חזותי להמונים יחד עם דרמה משמעותית ולהוסיף לזה גם מסר, אבל אין לי טיפת סבלנות למפיקים שאומרים 'לו רק זה היה קצת פחות אינטלקטואלי". למזלו של רודנברי, אחד מהסיפורים הראשונים שהוא הציע כפרק פיילוט חלופי הסתיים בקרב אגרופים חשופים בין קירק לנבל, וזה מה ששבה את ליבם של האנשים ב-NBC.
ב-8 בספטמבר 1966 שודר פרק פיילוט אלטרנטיבי "Where no one has gone before", ולמעשה היה הפרק הראשון בסדרה. במקום הגיבור המקורי , קפטן כריסטופר פייק, הוצגה דמותו של קפטן קירק בגילומו של ויליאם שטנר. גם הפיילוט הזה נדחה על ידי מקבלי ההחלטות ב-NBC שחששו שהסדרה תהיה יקרה מיכולותיו של האולפן. מי שלמעשה הצילה את "מסע בין כוכבים", בניגוד לעמדת חבר המנהלים שלה, היתה השחקנית המפורסמת דאז לוסיל בול, בעלת האולפנים "דסילו". הסדרה יצאה לפועל ושודרה במשך שלוש עונות לפני שבוטלה בשל רייטינג נמוך. השידורים החוזרים הביאו לה את הפופולריות ואת מעמדה כסדרה האייקונית עד לעצם היום הזה.
כל חלק במונולוג הפתיחה המזוהה כל כך עם הסדרה, מגלם מאפיין מרכזי בפילוסופיה של הסדרה: "החלל, הגבול האחרון. אלה הם מסעותיה של ספינת החלל אנטרפרייז. משימה של חמש שנים: לחקור עולמות חדשים ומוזרים, לגלות חיים חדשים ותרבויות חדשות, ללכת באומץ לאן שאף אדם לא הלך מעולם".
החלל - הגבול האחרון
מסע אל עבר הלא נודע תמיד היה חלק מההיסטוריה האמריקאית. הגבול היה באופן מסורתי אזורי הספר, השטחים שמעבר לגבול ההתיישבות האירופאית-אמריקאית. מה שנודע כ"מערב הפרוע" הלך ונכבש עד שב-1912 הממשל האמריקאי הכריז באופן רשמי שלא נותרו עוד שטחים לכבוש. אזורי הספר היו המקום שבו "בושלו" הערכים האמריקאיים הבסיסיים של שוויון, דמוקרטיה ואופטימיות, כמו גם אינדיבידואליזם, ביטחון עצמי ואף אלימות. ההכרה ששטחי האדמה על כדור הארץ כבר אינם הגבול האחרון, הביאה לכך שהאמריקאים נשאו את עיניהם אל עבר הגבול הבא - כיבוש החלל, שם הם יוכלו להגדיר עצמם מחדש כאומה. בחוברת רשמית שפרסם הבית הלבן ב-1958 נעשה שימוש במילים "להגיע למקום שאף אחד לא הגיע אליו מעולם", על מנת לגייס תמיכה לתכנית החלל הלאומית ולמרוץ החלל מול הסובייטים, שכבר שיגרו בהצלחה לווין משלהם ("ספוטניק 1") ב-1957.
אין זה פלא, אם כן, שכשהגיש ג'ין רודנברי יוצר "מסע בין כוכבים" במרץ 1964 את הצעתו הראשונית לסדרה שתציג מסע בחלל, הוא החליט לשלב את שני האפוסים הגדולים של המערב הפרוע ושל כיבוש חלל, וקרא לסדרה "שיירת עגלות" (wagon train) היוצאת אל החלל הלא נודע. ג'ון ויין של המערב הפרוע התגשם בדמותו העתידית של קפטן קירק.
לחקור עולמות חדשים ומוזרים
אייזיק אסימוב, אחד מגדולי סופרי המדע הבדיוני של כל הזמנים, הסבר פעם שהמשפט המרגש ביותר לשמוע בחקר תגליות חדשות במדע, אינו "אאוריקה! מצאתי!", אלא "זה מוזר". הצוות של הסדרה המקורית השתמש בשיתוף הפעולה ובשוני בין אנשי הצוות לטובת פתרון האתגרים העומדים בפניו - צוות הספינה הוא רב-לאומי ומוצא חבריו מגוון: מהנדס ראשי סקוטי (מונטגומרי סקוט), הגאי יפני (היקארו סולו), אחראית קשר אפרו-אמריקנית (אוהורה), נווט רוסי (פאבל צ'כוב) וקצין ראשון חייזר מכוכב וולקן (ספוק). זה האחרון נהג לסכם את תגליותיו על הטבע האנושי 'זה מרתק".
דמותו של ספוק סיפקה נקודת מבט כפולה - של הצופים ושל הדמות עצמה - על בני האדם. לנרד נימוי, השחקן היהודי שזכה לתהילה עצומה ומועמדויות לפרסים בעקבות תפקידו כחייזר מחודד האוזניים, הוא זה שהמציא את תנועת היד הוולקנית המפורסמת שמשמעותה "חייה ארוכות ושגשג". בריאיון לניו יורק טיימס ב-1968 הסביר נימוי שהוא רואה את התנועה כ"גרסה מורכבת יותר של סמל הנצחון של צ'רצ'יל", ובאוטוביוגרפיה שלו דיבר על כך שההשראה לתנועה היא "ברכת הכהנים" היהודית מסורתית. דמותו בפיילוט הסדרה המקורי זכתה לקיתונות ביקורת בגלל מראו ה"שטני"כביכול, אך לרווחת כולם הוא הצליח לשרוד את צילומי המשך הסדרה.
ללכת באומץ
הדמות המזוהה ביותר עם הסדרה היא זו של קפטן ג'יימס טיבריוס קירק. בסקר שנעשה ב-2010 על ידי האגודה האמריקאית לקידום המדע, קפטן קירק עבר בדירוג את האסטרונאוט באז אולדרין ברשימת גיבורי חלל שהשפיעו הכי הרבה על חייהם של אנשים ברחבי העולם. הרפתקאותיו הדמיוניות הפיחו השראה רבה יותר בקרב אנשים בעולם מאשר הישגיו האמיתיים של אולדרין. קפטן פיקארד, אגב, הגיע למקום ה-11 ברשימה זו.
הסדרה שברה מוסכמות חברתיות רבות בזכות הגיוון שבה, כשאחד הרגעים הזכורים ביותר של קפטן קירק בהקשר הזה היתה הנשיקה הבין-גזעית הראשונה בהיסטוריה של הטלוויזיה - בינו לבין אוהורה. נישל ניקולס סיפרה על התגובות הזועמות הרבות שהתקבלו לרגע הטלוויזיוני הזה, אך אחד מהמכתבים שקיבלה זכור לה במיוחד: "אני לגמרי נגד עירוב בין גזעים. למרות זאת, בכל פעם שבחור אמריקאי חם-מזג כמו קירק מקבל בחורה יפה אל בין זרועותיו שנראית כמו אוהורה, הוא לא ממש יכול להילחם בכך".
שאף אדם לא הלך בה מעולם
העתיד האוטופי שאליו התכוון רודנברי במסמך הפיילוט ל"מסע בין כוכבים" היה יותר נועז ומהפכני ממה ששודר לבסוף. לפי הסדרה, כדור הארץ במאה ה?23 אינו מחולק יותר למדינות שונות והוא חבר בפדרציית הכוכבים המאוחדת. אך חשוב מכך, רודנברי הציע ברעיון לתכנית דמות שנקראה "מספר אחת" - סגניתו של מפקד הספינה שבאופן מפתיע תדע יותר מהקפטן בתחומים מסוימים. הדמות, בכיכובה של מייג'ל בארט, חברתו דאז של יוצר הסדרה, הופיעה בפרק הפיילוט ("הכלוב") המקורי של הסדרה, אך נגנזה בפרק הפיילוט המחודש בכיכובו של ויליאם שאטנר כקפטן קירק. אנשי ההפקה לא היו מוכנים בשלהי שנות השישים לרעיון של אישה בתפקיד בכיר כל כך.
מייג'ל בארט עצמה חזרה לשחק בפרקי הסדרה, אך במקום קצינה בכירה ברונטית במדי פדרציה פונקציונאליים, היא גילה את דמותה של קריסטין צ'אפל, האחות הבלונדינית הסקסית בשמלה הקצרצרה. בארט ציינה מאוחר יותר כי אילו ניתנה בידי רודנברי הבחירה בין להשאיר את דמותו של מר ספוק (שכאמור גם בכירי ההפקה לא אהבו), או את דמות האישה, הוא היה "ממשיך עם הוולקן ומתחתן עם האישה, כי הוא לא חושב שלנרד היה מסכים להפך". השחקנית גם נתנה את קולה למערכות המחשב בפקודות קוליות של ספינת החלל וכאות הוקרה, שם הקוד של מערכת הפקודות הקוליות של חברת גוגל נקרא בתחילה "מייג'ל".
ועד האינסוף
רודנברי זכה לראות ולקחת חלק לפני מותו ב-1991 ביצירה של סדרת המשך בשם "מסע בין כוכבים- הדור הבא", בכיכובו של מפקד ספינה חדש, ז'אן לוק פיקארד (פטריק סטיוארט), שיש שאומרים שהיה קפטן אפילו מוצלח יותר מקודמו. סדרות נוספות שהמשיכו את חזונו של רודנברי באופן רצוף עד 2005 היו "חלל עמוק 9", "ווייאג'ר", "אנטרפרייז" סדרת טלוויזיה מצוירת אחת ו-13 סרטי קולנוע כולל הסרט החדש ביותר שעלה לאקרנים ביולי 2016.
בעקבות הצלחת הסדרה בקרב המעריצים בארה"ב, נוצרו כנסים מיוחדים לסדרה שהתפתחו מאוחר יותר לכנסים ארציים ובינלאומיים לחובבי מדע בדיוני ופנטזיה. גם בארץ התפתחה לראשונה ב-1997 מסורת של כנסים, שהולידו עם השנים את "עולמות" המתקיים בחוה"מ פסח, ו"אייקון" שמתקיים בחוה"מ סוכות מדי שנה.
סדרה חדשה "מסע בין כוכבים: דיסקברי" תמשיך את המותג המצליח כשתעלה בינואר 2017 ותהיה זו הזדמנות לבדוק האם נוכל שוב להגיע למקום שבו לא היינו מעולם.
תודות לשמוליק לוטטי ופז מזור על עזרתם בהכנת הכתבה.